התייעצות.

התייעצות.

אני יודעת שזה ארוך אבל בבקשה תקראו כי אני ממש אבל ממש צריכה עזרה. תודה מראש 3> אז לפני הכל קצת רקע עליי. אני בת 14 וחצי, בכיתה ט'. אני רוקדת ריקודי עם מגיל 8 ובלט קלאסי, מודרני וג'אז מגיל 11 ולמדתי בעבר גם אימפרוביצזיה :) אז ככה, אני מודה, עד סוף שנה שעברה לא ממש השקעתי בריקוד. ולמרות זה, הייתי בסדר, לא טובה אלא בסדר. לא הייתי בשורה אחרונה בריקודים, בריקודי עם תמיד הייתי שורה ראשונה ובסטודיו אף לא הייתי שורה אחרונה. בשנה האחרונה התחלתי להשקיע, לא 100% אלא 200% ואני רואה את ההתקדמות שלי. אפילו המורים שלי גם אלו שלימדו אותי בעבר וגם אלו שלא, החמיאו לי על ההתקדמות שלי ואחת המורות לקלאסי אמרה לי באחת השיחות איתה "את מתקדמת במהירות מטורפת." והן מאוד אוהבים את ההשקעה שלי ואת ההתקדמות שלי. וזה כיף לי ואני נהנת למרות שאני מצטערת שלא השקעתי כך גם בעבר. נכון, לא הכל ורוד כמו שאתם חושבים, יש דברים רעים גם. עכשיו, בשנה האחרונה התחלתי לחשוב הרבה על פנימייה למחול, בחודש-חודשיים האחרונים במיוחד. אני מצטיינת בלימודים הרגילים [לא מחול], אני בכיתת מצויינות אבל משקיעה אולי 60% מהיכולות שלי כי אני מעדיפה להתמקד בריקוד. אפילו עזבתי את הביה"ס למחוננים שהייתי בו במשך 3 שנים כי להתמקד יותר בריקוד. מחול תמיד היה אצלי בעדיפות ראשונה והמשפחה והחברים שלי מודעים לזה. אני רוצה את המחול כמקצוע לחיים אבל קיים בי החשש הזה ש.. איך לתאר את זה? שאולי אני פשוט לא אצליח. שאולי אני לא מספיק טובה. אני בן אדם שיודע מהן היכולות שלו ולמה הוא מסוגל, סומך על עצמו ויודע מה הוא רוצה. ואני כל כך רוצה את זה אבל כל כך מפחדת. אני רוצה לעבור לפנימייה למחול אבל יש בי כל כך הרבה פחדים. למשפחה עוד לא סיפרתי באופן רציני על הרצון שלי. אבא שלי לא אוהבת את רעיון המחול, במיוחד לא כמקצוע לחיים כי הוא מאמין בלימודים אקדמאיים. הוא אף פעם לא הביע התנגדות ממש נחרצת לריקוד ודרש שאני אפסיק לרקוד, הוא דווקא מאוד תומך אבל לא מאמין שאני אמשיך עם המחול כמקצוע לחיים ואני מאמינה שהוא גם לא רוצה שאני אעשה זאת. אמא שלי יודעת שהריקוד תמיד אצלי בעדיפות ראשונה ואפילו באחת השיחות שלנו על המחול היא אמרה לי: "את תהיי שונה מכל האחיות שלך. אני כבר יודעת." במילים אחרות היא יודעת שאני רוצה את המחול כמקצוע לחיים אבל שאלה אותי את זה רק לפני שנה כשעוד לא הייתי בטוחה בעצמי למרות שעניתי בחיוב. יש לי 3 אחיות: הבכורה מאוד תומכת במחול ומתלהבת מהאהבה והרצון שלי למחול. איתה אני הכי פתוחה ומספרת לה הכל וגם מתייעצת איתה בהכל כי היא בן אדם שמאוד תומך ועוזר. האמצעית.. איך אני אגיד את זה? לא נראה לי שהיא מאמינה שאני אצליח במחול בניגוד לאחותי הבכורה. אני גם לא מאמינה שהיא תתמוך ברעיון של מחול כמקצוע לחיים. היא מאוד בקטע של אך ורק לימודים אקדמאיים. השלישית אוהבת מאוד את תחום המחול כי היא בעצמה רקדה פעם ג'אז אבל עזבה מלחץ של לימודים. והיא גם מאוד תומכת במחול. אחי הקטן רק בן 8 אז הוא עוד לא מבין כלום
גם לו יש תחום שהוא אוהב מאוד - הכדורסל והוא ממש טוב בזה ומתאמן בצורה מקצועית מגיל קטן (7) 3 פעמים בשבוע והוא גם רוצה את זה כמקצוע לחיים [עד כמה שהוא מבין מהחיים] ומשקיע כל דקה פנויה בכדורסל. לחברים שלי סיפרתי גם על הרעיון של פניימיה למחול וכצפוי, חלק תמכו וחלק לא. סיפרתי גם ל-2 חברות מהסטודיו והן תמכו מאוד ברעיון ועודדו אותי לעשות זאת וסיפרתי להן על הפחדים שלי והן אמרו לי שהבן אדם היחיד שיודע מה טוב בשבילי הוא אני ושאני אלך על זה כי אין לי מה להפסיד. אבל מה אם כן יש לי מה להפסיד? אם אני אעבור לפנימייה למחול אז אני אתמקד רק במחול וככל הנראה אפסיק את הלימודים האקדמאיים שלי למרות שאני יודעת שיש פנימיות שמשלבות מחול ולימודים אקדמאיים אבל כמו שאבא שלי בטח יתאר את זה: "את לא מממשת את הפוטנציאל הלימודי שיש לך. את תוותרי על הכשרון הענקי שיש לך בלימודים." אבל מה עם הכשרון שלי בסטודיו? המורה שלי לשעבר למודרני והנוכחית לגמישות אמרה לנו כמה פעמים: "המורה שלי בסטודיו, אישה מבוגרת וחכמה מאוד תמיד אמרה 'מחול זה 10% כשרון ו-90% עבודה קשה' ". ואני מאמינה במשפט הזה. אני כל כך רוצה להצליח וכל כך משתדלת ומנסה וכיף לי, פשוט כיף לי לרקוד. הלימודים הרגילים בביה"ס הרגיל פשוט מעיקים עליי, מעטים המורים שתומכים בי בתחום המחול ורבים המורים שמקשים עליי עוד יותר רק בגלל שאני רוקדת וכיבכול משקיעה שם יותר זמן מהלימודים. המעבר לפנימייה לא יהיה בריחה מעבודה קשה אלא להפך, אני אעבוד פי 10 יותר קשה ואני רוצה את זה. אני אוהבת לעשות דברים מרצון ולא בכוח. מחול זה החלום שלי. אני לא יכולה לדמיין את עצמי עושה משהו אחר. אני נושמת, אוכלת ושותה מחול. כל החיים שלי סובבים סביב המחול ואני לא רוצה חיים אחרים. ועכשיו לשאלות שלי: מה לעשות? לעבור לפנימייה או לא? ואם כן, לפנימייה בחו"ל או בארץ? מה לעשות עם הפחד הזה שממלא אותי? מה אם אני באמת לא מספיק טובה? ואיך לעזאזל לספר על זה להורים שלי? או שלספר קודם לאחיות שלי? תודה למי שקרא, עצות ממש יעזרו לי
 
אני בדיוק כמוך.

גם אבא שלי לא הכי מאמין בזה. אני חושבת שלכי על זה.. תעברי לפנימייה. אני כבר כמעט בת 17 ככה שלי יהיה הרבה יותר קשה ממך. לך יש עוד הרבה שנים, לכי על זה תרקדי תני את כולך בהצלחה
 

frankit iero

New member
חח בדיוק במצבך ברגע זה ויש לי עצה..

תשמעי אני בת 13 אהיה 14 עוד חודש אני נמצאת בכיתת מופת ומצטיינת בלימודים במיוחד טפו טפו טפו ואני גם אוהבת ללמוד! מצד שני יש את הבלט והמחול המודרני לא למדתי אף פעם ברצינות בלט אבל הייתי במחול מודרני והתאהבתי ומאז כל יום כבר שנתיים אני יושבת שעתיים לפני השינה בחדר ועושה תרגילי גמישות , תנועות בבלט, ריקודים שלמדתי במחול ומתאמנת . אחרי שנתיים של עבודה הגעתי לרמה מעולה ואני מתכוונת להצטרף לסטודיו לבלט . הלימודים הם חלק חשוב מהחיים שלי אבל גם המחול!! זה כל מה שאני חושבת עליו מבחינתי חצאית טוטו נעלי פוינט ובגד גוף וורוד הם התלבושת המושלמת חח אבל אני מודעת לזה שאצלי זה רק תחביב [ אני רוצה להיות מנתחת קרדיולוגית או מנתחת גניקולוגית] אם את מרגישה שאצלך זה יותר מזה לכי על זה תשקיעי בזה 300% תאמיני בעצמך !!!! לפי מה שאת מתארת את נהדרת במחול ויש לך כישרון טבעי את יכולה לחלק את הזמן כמוני וכשתהיי בטוחה מה את רוצה לעשות לכי על זה בכל הכח ואל תרפי עד שתשיגי את זה !! לאחת הבנות פה בחתימה יש את המשפט כי מחול זה דרך חיים וזה נכון! אני גם מאמינה במה שהמורה שלך אמרה לדעתי לכי על מי שתומך בך יותר קודם ואז הם יעזרו לך לשכנע את השאר אבל תמיד חשוב לדעת את הסיבות של הצד השני! אבא שלי לא תומך וגם אמא שלי לא אבל דודה שלי כן ורק בגללה אמא מרשה לי להצטרף לבלט ההורים פחדו שאני אאכזב את עצמי או איכשל ואני מבינה אותם כי בכל זאת לא למדתי אף פעם מקצועי אז לדעתי תדברי עם אמא שלך ואחותך ותגידי להם ותראי מה התגובה ! אם לא תנסי איך תדעי?? מקווה שעזרתי! פז 3>
 
זאת בדיוק הבעיה אם אפשר לקרוא לזה ככה.

אני כל הזמן אבל כל הזמן חושבת רק על מחול, מתי אני אעלה על נעלי פויינט ומתי אני יכולה להוסיף עוד שעות מחול ועוד דברים בסגנון
אני ממש רוצה את המחול כמקצוע ואני גם משקיעה המון זמן וכוחות בזה כדי להצליח. אני לא יודעת אם אני נהדרת במחול אבל אני יודעת שאני משקיעה את כל מה שיש לי כל שיעור שזה כבר מעולה. באמת נראה לי שאני אדבר קודם כל עם אחותי הבכורה ואז אמא שלי ואחר כך עם כל המשפחה
ככה גם תהיה לי יותר תמיכה. ואת ממש צודקת, אם אני לא אנסה אני באמת לא אדע. תודה
 

דנית666

New member
היי ../images/Emo13.gif

המלצה שלי לכי על זה בלי לחשוב פעמיים!! כאחת שהייתה במצב שלך רק שאצלי המשפחה כולה התנגדה לרעיון יצא שויתרתי על הריקוד המקצועי לטובת הלימודים- אומנם אני מדריכה לריקוד אבל רקדנית כבר לא... אין יום שאני לא מצטערת שלא ניסיתי להתקדם עוד במחול! אז נכון אני כימאית (עוד 2 מבחנים), אבל תמיד אני חושבת על מה אם... ואם תשאלי אותי אם הייתי יכולה להחזיר את הגלגל אחרוה בלי לחשוב הייתי בוחרת ריקוד, ריקוד וריקוד! קחי בחשבון לימודים תמיד אפשר להשלים ולהתקדם בכל גיל, ריקוד לא! זו הזדמנות חד פעמית, אז למה לא לנצל אותה?! בכל מקרה מה שתבחרי שיהיה לך המון
 
אני חושבת בדיוק כמוך.

לימודים באמת אפשר להשלים וריקוד אי אפשר. אני רק מקווה שגם ההורים שלי יחשבו ככה. ותודה רבה
 

אוגם

New member
חח את כמו שאני הייתי(=

אני מציעה לך לעבור לפנמייה, ואם את יכולה לעבור לפנמייה בחו"ל- בטח ובטח! אבל אני בספק אם ההורים שלך יסכימו לך לטוס לחו"ל...יש גם בארץ איזו פנמייה או שתיים שנראות טובות... אני לא יודעת איך לענות לך בדיוק על השאלה השלישית, אבל אם את רוצה את זה- פשוט תחליטי שאת יכולה. ברגע שיש שמיעה מוסיקלית ואת הכשרון הטבעי הזה של להכניס נשמה לתוך הריקוד, ואולי גם קצת נתונים פיזיים- כל מה שחסר זה עבודה קשה. אני חושבת שעדיף לך לספר את זה קודם לאחיות שלך ולהתייעץ איתן איך לספר את זה להורים. לחשוב על הדברים שההורים יוכלו להעלות כטענות נגד ולנסות לחשוב את תשובות או פתרונות מתאימים. בהצלחה(=
 
אני גם בספק אם ההורים שלי יסכימו לתת לי ללכת

לפנימייה בחו"ל, אם הם בכלל יתנו לי ללכת לפנימיה. נתונים פיזיים אין לי כל כך כי יש לי פלטפוס וזה מקשה על הפויינט ואני גם לא רזה מקל. הנתונים הטובים הם רגלי איקס וגמישות יתר בחלק מהמפרקים אם זה נחשב טוב
ויש לי גם פתיחה במפרקים ממש טובה וזה אומר טרן אאוט ממש טוב ואני גם ממש חזקה בגוף אז זה כבר טוב :) נראה לי שאני באמת אדבר קודם כל עם אחיות שלי. ושאלה, איזה פנימיות יש בארץ למחול? ואיזה מהן טובות? תודה רבה
 
תראי

אני עשיתי את השיקול שלי איך אני אממש את עצמי הכי טוב. אצלך נשמע שאת טובה בשני הדברים. אבל את מכירה את עצמך אז תחשבי איפה תוכלי להתקדם יותר. אני אישית יודעת שאני לא אהיה בלרינה סולנית אפעם כי אין נתונים ולעומת זאת בתחום האקדמיה אני יכולה להגיע להישגים הרבה הרבה יותר גבוהים. קשה לי להתמודד עם זה אבל אני לא רוצה להיות סתם רקדנית(בעיקר שאני יותר בתחום הבלט הקלאסי) רק כי אני אוהבת את זה. ואני באמת אוהבת את שני התחומים באותה מידה. ואצלי דווקא אין שום לחץ של הורים. מה שאמרתי זה בקשר לעתיד אבל בקשר לפנימיה אני דווקא חושבת שכדאי לך(איפה יש כזו? תמיד חיפשתי), לדעתי גם שם תעשי בגרות מלאה והכל ואפילו תשלבי ותחיי המון ריקוד שזה יעשה לך טוב. ומקסימום אחרי זה תחליטי. בכלל כל הבתי ספר עם מגמות מחול כמו תלמה ילין גם מצויינים מבחינת רמת לימוד.
 
יכול להיות שאני יותר טובה בתחום הלימודים אבל

אני יותר אוהבת את תחום המחול ואם אני לא אעשה את מה שאני אוהבת בחיים, אז מה הטעם בהם? בגלל זה אני גם נוטה הרבה יותר לכיוון המחול. זה בדיוק כיוון המחשבה שלי. לימודים אני אוכל להשלים בכל גיל ומחול לא. ואין לי מושג איפה יש פנימיות אבל אני מתכננת לבדוק את כל הפרטים רק אחרי השיחה עם המשפחה שלי. תודה רבה
 
אממ לא נראה לי שיש

גם אני פעם חיפשתי ולא מצאתי. לפי מה שידוע לי יש פשוט בתי ספר עם מגמות מחול טובות וזה תבדקי גם.
 
זה ממש לא חייב להתנגש

את יכולה להמשיך בריקוד וללמוד לימודים אקדמאיים.. אני חושבת שאת צריכה ללכת לפנימייה. אני ממליצה לך בכל אופן לא לוותר על לימודים אקדמאיים כי לא תמיד אפשר לרקוד ולא תמיד תוכלי ללמד ריקוד.. אז תמיד צריך מקצוע שיהיה לך ליתר ביטחון בשביל הכסף בנוסף. אני בטוחה שיש פנימיות שמשלבות את זה! אגב, גם אם לא תהיי רקדנית ולא תצליחי " להגשים את עצמך" תמיד אפשר ללמד ריקוד..
 
למעלה