התייעצות.
בני בן 8 וחצי. מאובחן כadd . מקבל מתחילת השנה ריטלין 10 מ"ג. בחודשים הראשונים היה שינוי מטאורי פריחה חברתית ולימודית. לפני כחודשים עברנו דירה ובי"הס. הילד אומר ומראה שמרוצה מהמעבר אך אנו רואים נסיגה מסוימת.מ בחינה לימודית ירידה במוטיבציה הלימודית, מבחינה חברתית גם { צפוי }. ומה שהכי מפריע, התקפות זעם ברמה שלא היתה קודם, כולל אלימות מילולית ופיזית בעיקרי כלפי 2 אחיו הקטנים. קשה לי לתאר את חומרת התקפים אילו, אך לדעתי מדובר במשהו חמור. הוא אינו שולט ברגשות הזעם הללו, וממש סובל מכך וכן כל המשפחה. לדוגמא במהלך משחק לגו התפרק לו המבנה שבנה 3 פעמים.בכל פעם חוה מחדש התקף זעם שכולל השתוללות בכי וכו... גם שיושבים במקום שהוא רוצה אותו דבר למרות שהסברתי לו אין ספור פעמים שאין מקומות קבועים בבית. אם מתחיל לפגוע באחרים אני מבודדת אותו בחדרו בדר"כ זה עוזר ולפעמים באותו זמן הוא כותב מכתב עבורי שבו הוא "מתקיף" אותי שאני לא מתייחסת אליו כראוי,במהלך המכתב נרגע ואף מתנצל על התנהגותו. לאחרונה המורה החדשה ביקשה שאשלח אותו בלי ריטלין, והיא מדווחת על יותר שיתוף פעולה מצידו. מבחינת התקפי הזעם יש שיפור קל במצב. התייעצתי עם הנוירולוג שמטפל בנו. הוא משייך זאת למעבר דירה. המליץ על חיזוק הפאן החברתי ומתן תשומת לב מרובה ושמירה על גבולות. אך אני מודאגת וחושבת שאולי צריך טיפול נפשי. ללמוד התמודדות עם תיסכולים, דחיית סיפוקים וכו... האם יש למישהו עיצה בשבילי ? שמעתי על מכון שיר בנחלים האם יש מכירים וממליצים ? אשמח לתגובות וסיוע.
בני בן 8 וחצי. מאובחן כadd . מקבל מתחילת השנה ריטלין 10 מ"ג. בחודשים הראשונים היה שינוי מטאורי פריחה חברתית ולימודית. לפני כחודשים עברנו דירה ובי"הס. הילד אומר ומראה שמרוצה מהמעבר אך אנו רואים נסיגה מסוימת.מ בחינה לימודית ירידה במוטיבציה הלימודית, מבחינה חברתית גם { צפוי }. ומה שהכי מפריע, התקפות זעם ברמה שלא היתה קודם, כולל אלימות מילולית ופיזית בעיקרי כלפי 2 אחיו הקטנים. קשה לי לתאר את חומרת התקפים אילו, אך לדעתי מדובר במשהו חמור. הוא אינו שולט ברגשות הזעם הללו, וממש סובל מכך וכן כל המשפחה. לדוגמא במהלך משחק לגו התפרק לו המבנה שבנה 3 פעמים.בכל פעם חוה מחדש התקף זעם שכולל השתוללות בכי וכו... גם שיושבים במקום שהוא רוצה אותו דבר למרות שהסברתי לו אין ספור פעמים שאין מקומות קבועים בבית. אם מתחיל לפגוע באחרים אני מבודדת אותו בחדרו בדר"כ זה עוזר ולפעמים באותו זמן הוא כותב מכתב עבורי שבו הוא "מתקיף" אותי שאני לא מתייחסת אליו כראוי,במהלך המכתב נרגע ואף מתנצל על התנהגותו. לאחרונה המורה החדשה ביקשה שאשלח אותו בלי ריטלין, והיא מדווחת על יותר שיתוף פעולה מצידו. מבחינת התקפי הזעם יש שיפור קל במצב. התייעצתי עם הנוירולוג שמטפל בנו. הוא משייך זאת למעבר דירה. המליץ על חיזוק הפאן החברתי ומתן תשומת לב מרובה ושמירה על גבולות. אך אני מודאגת וחושבת שאולי צריך טיפול נפשי. ללמוד התמודדות עם תיסכולים, דחיית סיפוקים וכו... האם יש למישהו עיצה בשבילי ? שמעתי על מכון שיר בנחלים האם יש מכירים וממליצים ? אשמח לתגובות וסיוע.