התייעצות

היי שרונית

מאיפה לך שהילדים אצל המוסלמים הולכים עם האבא? זה לא נכון והוא לא קובע אם היא תראה אותם או לא, מבחינה שרעית יעני בבית הדין השרעי אצל המוסלמים הם שלה אבל פשוט במקרה הזה של החבר שלי יעני האמא וויתרה על המשמרת על הילדה מסיבות אישיות.
 

3 שרונית

New member
כנראה שאת לא באמת מוסלמית

אם את כותבת משפט כזה מבחינה שרעית יעני בבית הדין השרעי אצל המוסלמים הם שלה אבל לשאלתך, "מאיפה לי?" - אני מסתמכת על חזקה הלכתית בדין המוסלמי לפיה טובתם של ילד מעל גיל 7 וילדה מעל גיל תשע הנה להיות במשמורת האב.
 
לשרונית

מאיפה לך הסמכות והאומץ להגיד משפט כזה כנראה שאת לא מוסלמית כמעט היה חסר שתגידי לי שאני שקרנית, אני כן יודעת מה שאת אומרת לכן אמרת במפורש שהילדה בת ארבע ושהאמא וויתרה על המשמרת. מעניין איך את תוקפת בני אדם.
 

3 שרונית

New member
סמכות אין לי

אבל חופש הדיבור, (במקרה הזה חופש הכתיבה), מעוגן בחוק. שקרנית או לא , לא מענין אותי, אני מגיבה למה שאני קוראת.
 

3 שרונית

New member
- בחרת את האדם הלא נכון לאיים עליו!!

ראי הוזהרת!! ואני בנגוד אלייך עושה את זה פה מול כולם!
 

crossroad10

New member
הכל תלוי בנורמות האתיות שלך

אני מבין שאת שרויה במצב ממלכד.מחד אופציית הנשואין לאשה גרושה במגזר המוסלמי < לא שאצל היהודים הרבה יותר קל > ומאידך , המעכב המרתיע אותך שהוא החשש בגידול ילדה שאינה שלך. ובכן עצתי לך היא לא לוותר על החתן הנכבד ! אל תמהרי להינשא.את השנה הקרובה אמצי לך לצורך אוטוסוגסטיה וחינוך מוסרי וערכי על מצוות החסד שבגידול ילדים אף שאינם שלך! הפנימי ערכיות לנפשך , נסי משחקי סימולציה עם בן זוגך לכל מיני מצבים חינוכיים שאת עלולה להיתקל בהם עם הילדה שלו. כיון שהמעכב כאן הוא אך ורק יכולותייך המוסריות, הרי שהעיכוב הוא בידייך ואינו גזירת הגורל. אני מאמין שאדם יכול להתעלות מעל רגשותיו הקמאיים ולהתנהג בצורה אצילית לילדי אחרים.כי ילד הוא רק ילד.והוא זקוק לחום ואהבה.אין לי ספק שכאשה את תוכלי למלאות את הילדה הזו בחום ואהבה עד שתיהפך לחברתך הטובה ביותר עם השנים. תעבדי על עצמך, תגבירי בתוכך את מידת הרחמנות והחמלה,הבגרות הנפשית להתמודד עם כעסים צפויים מצידה, ואת תצליחי! בהצלחה!
 

גילת336

New member
לדעתי...

למה ציינת שאת מוסלמית? זה קשור? יש בעיה באיסלם שבגללה את לא יכולה להכיר אותו?
 
היי גילת ולכולם

גילת השם זה הכינוי שאני נכנסת בו לפורמים אחרים לדבר זה כל העניין, ואין שום סיבה שתמנע ממני להכיר או להפגש איתו, הרי אנחנו מכירים משנה ונפגשים, למרות שרוב הפגישות הם בבית החולים ששמה אנחנו מבלים כמעט כל הזמן שלנו. לגבי השאר נדמה לי שהבנתם אותי בחלק ובחלק לא, אני כן רוצה להמשיך איתו נכון שאני לא ממהרת להתחתן כמוהו אבל כן רוצה בהמשך. טוב לי איתו ומרגישה נוח ובטחון לצדו אבל מותר לי להגיד שאני מפחדת מגידול ילדה לא שלי או לא מותר? אלו החששות שלי והעניין שאני מפחדת לשתף אותו בזה, כי בטח זה יהפוך להיות מכשול במערכת היחסים שלנו, וגם הגישה שלו אליי נדמה לי שתשתנה. באמת לא יודעת מה לעשות.
 
קשר מורכב

ראשית, איני מבינה את הלחץ שלו עליך לגבי זמן החתונה, אולי קשה לו עם גידול הילדה והוא רוצה שותפה. שנית, תחשבי טוב אם את מוכנה ובעיקר בנויה לקשר מורכב כזה. כשיש לזוג ילדים משותפים, יש להם חילוקי דעות לגבי צורת החינוך, מה יקרה כשתתעוררנה בעיות וחילוקי דעות ביניכם על צורת החינוך של הילדה - מצד אחד הוא ירגיש שהוא האבא והוא זה שיקבע היות ואת לא האמא הביולוגית, מצד שני הוא יצפה ממך לטפל בה כאילו היא ביתך. אם כבר כעת את מרגישה שלא תהיי מסוגלת לעשות זאת בלב שלם ולתת לילדה אהבה כמו אמא, אל תעשי זאת. דבר נוסף - לא מתחתנים עם גבר כי הוא מתאים מבחינה אינטלקטואלית, תעסוקתית וכו', מתחתנים כי אוהבים. צריך בסיס של רגשות כדי להגיע לחופה. בד"כ אנשים שמתחתנים, הם מלאי אהבה, תשוקה והתלהבות לקראת חווית הנישואין. עם השנים האהבה נהפכת להערכה וכבוד הדדי. לפי צורת כתיבתך נראה שאצלכם מלבד הנושא המשותף בעבודה, אין כל תשוקה, אהבה, ציפיה. כשאנו אוהבים מישהו, קל לנו לאהוב את ילדיו , כשאין אהבה אליו, לא תוכלי לתת לביתו את האהבה לה היא זקוקה.
 
תודה לך מהלב על מה שאת אמרת

העניין שבא לי לשפוך את הלב שלי ממש, אני כן לא אוהבת אותו כמו שאהבת בעלי לעבר אבל הסיכוייים שאני אמצא לי גבר כזה ואני גרושה מאוד קטן אני יודעת שלא יפה להגיד את זה אבל פשוט זה מה שקורה בפועל, קשה לי להתרכז בהרבה דברים בגלל העניין הז וממש צריכה דחיפה קדימה בכיוון מסוים בכדי ללכת בכוון הזה, קשה לי לצאת מהמערכת וקשה לי להשאר בתוכה לא יודעת מה לעשות. דיייייייייייייייי נמאסססססססססססססססססססס ליייייייייייייייייייייייי הרגשתם דבר כזה לפעמים?
 
עד שמגיעים להחלטה

החיים דורשים מאיתנו לקחת החלטות. המצב הקשה ביותר הוא בזמן הביניים , עד שאנו מקבלים את ההחלטה. ברגע קבלת ההחלטה, נופלת עלינו רגיעה. מה שאת צריכה לעשות, זה לקבל החלטה וללכת איתה. כפי שראיתי ומסתבר שצדקתי, הקשר שלכם לא מבוסס על אהבה. זה קשר אינטרסנטי. חיי הנישואין הם לא חדשים לך, היית שם כבר פעם אחת. אם כן, את יודעת שנישואין זה לא גן של שושנים, או שיותר נכון - לפעמים הקוצים מורגשים יותר מהפרחים. להתחיל פרק שני ללא אהבה ועם תוספת של ילדה, שמראש את יודעת שזה לא מתאים לך, זה כישלון שהכתובת שלו רשומה על הקיר בגדול ובצבע אדום. לא מקובל עלי שבגלל שאת גרושה תהיה לך בעיה למצא גבר מתאים, הנה מצאת את הרופא הזה. כך שהמחשבה הזו מקורה בפחד פנימי, אבל בפועל אין לו בסיס. אם תנשאי ושוב תמצאי עצמך אחרי כמה שנים גרושה, אולי תתקלי במגזר שלכם בבעיה למצא בן זוג שראוי.. אם כן, קחי החלטה. לדעתי, הקשר הזה, אין לו את הפרמטרים להצליח.
 

אופק 3

New member
דילמה קשה

מסכים איתך לחלוטין שלא קל לגדל ילד לא שלך.. יש נקודות בחיים שצריכים לקבל החלטות וכמובן לקחת אחריות על ההחלטות האלה. אל תמהרי להיכנס לפרק ב' למרות שהוא רופא חכם ומצליח. דברי איתו על הדברים אולי זה יעזור לך לקבל החלטה. בהצלחה
 

בידא

New member
שלום לך מוסלמית גרושה

אני מבינה את הקושי שלך, אבל האם ניסית אחד מהדברים הבאים: 1) לשוחח עם הגבר ולשתף אותו בפחדים שלך. 2) לגבש דרך פעולה משותפת יחד עם הגבר כדי לנסות להכיר את הילדה וללמוד על בשרך איך זה להיות איתה בקשר קרוב. 3) להפגש עם הילדה ולעשות איתה פעילויות משותפות כדי להפחית את הפחדים שלך (ואני מתארת לעצמי שגם לה יש פחדים) אם הגבר באמת מדהים כמו שאת אומרת שהוא, אז יחד תוכלו אולי למצוא פתרון לבעייה הזו. אם לא תצליחו לשבת לדבר על זה ולפתור את זה יחד, אז גם אם תתחתנו לא יהיה ביניכם שיתוף פעולה בעניין הזה. זה יהיה מבחן לא רק ליכולת שלך לקבל ילדה "לא שלך" אלא גם לזוגיות העתידית שלכם.
 
תודה לכל מי שנתן מלה טוב ולאחרים

והם יודעים את עצמם אלא שתקפו ודיברו בצורה לא יפה כל אחד מדב לפי ההיכולת השכלית שלו אבל אני אטפל בעניין בצורה אחרת.
 
קראתי את כל השירשור ויש לי כמה דברים לומר לך-

הראשון הוא- חבל שאת מונעת מתוך פחד שלא תמצאי בן זוג אחר, אני לא יודעת מה הנורמות במגזר שלך, אבל בכל מקרה, להתחתן עם מישהו שאת עוד לא יודעת אם את בכלל מעוניינת במערכת היחסים איתו, זה (וכבר כתבו לך) מתכון לכישלון אדיר, על אחת כמה וכמה לגדל ילדה לא שלך כשאת האבא שלה את בכלל לא בטוחה אם את רוצה. השני- חבל שלקחת דברים חכמים שכתבו לך והפכת אותם להתקפה אישית נגדך, אם תקראי שוב את הדברים, תראי שאת טועה בעניין הזה, אף גולש לא התבטא בצורה גזענית או תוקפנית כלפייך והאיומים שלך לגבי הטיפול בדבר הזה (שאינו קיים) הם לא לעניין בכלל.
 
קיבלתי ממנה מסר

קצת מבולבל.. הרבה הזוי אבל השורה האחרונה שלו היא איומים <ומסתבר שאני לא לבד...> יש אפשרות להציג כאן לראווה את המסר?
 

felka

New member
חייבים? אתה יודע שרגשי נחיתות ואגו בדרך כלל

לא נותנים תגובה לעניין
 
למעלה