התייעצות

[רקרציתילשאול]

התייעצות../images/Emo98.gif

אני כאן בניק אחר בד"כ אבל מעדיפה לא להיחשף עם כל הסיפורים המשפחתיים שלי

אחותי הגדולה מתגרשת אחרי 15 שנות נישואין ו4 ילדים. היוזמה לגירושין באה מבעלה בתחילת שנה, מחנוכה הוא גר בדירה שכורה. עוד כחודש יש לבן הגדול שלהם בר מצווה. מעבר לטיימינג המחורבן של אבא שלו, להתגרש, הוא כל כך עסוק בעצמו שבא לנער אותו ניעור רציני... שום כלום עוד לא מוכן. עוד לא סגורים אם לעשות אירוע, שבת, עליה לתורה וסעודת מצווה, לטוס עם אמא לטיול בחו"ל -עוד לא החליטו כלום... גיסי (עוד רגע לשעבר) לא כל כך מסכים לדבר עם אחותי ולהיפגש איתה אלא שתדבר איתו בטל', מתקמצן על כל שקל (כי גירושין זה עסק יקר והאדון גם לומד השנה במכללה). בקיצור, אחותי שיתפה אותי וכל מה שבא לי לעשות זה להתקשר אליו ולנער אותו איכשהו

מצד אחד לא בא לי להתערב, כי ברור לי שזה יכניס אותי לעוד לכלוכים שלא בא לי להיכנס אליהם וגם האם מקומי להתערב ומצד שני, חראם לי על הילד. אבא שלו עשה טובה שבא להניח איתו תפילין, אחותי היתה צריכה להזכיר לו לבדק האם הילד באמת יודע לקרא בתורה (מה, אני משלם למישהו שילמד אותו

) וכל העניין הזה מעניין לו את הציפורן. לאחותי כמובן הוא לא מקשיב, כי הוא חושב שזה על מנת לעצבן אוות או מששהו... אני כל כך עצובה בשביל אחיין שלי

 

[רונית י]

פשוט לא להתערב.

 

[רקרציתילשאול]

זה קל להגיד אבל

מדובר על אחיין שלי,הוא האחיין הראשון שלי (אח"כ הגיעו עוד 5) ועד גיל 3 שמרתי על יו מלא. קשה לי לעמוד מהצד ולראות איך הם מרסקים לו את הבר מצווה. הם דתיים והאירוע הזה משמעותי מאד.

 

[אמא עמיתית]

מסכימה עם רונית,לא להתערב!

את יכולה לעזור לאחותך בתמיכה,מילה טובה,עזרה בשמירה על הילדים וכו' אבל ביחסים בינה לבין בעלה לא להתערב. אני יודעת שזה נשמע בלתי אפשרי(גם לי יש אחות ואין לי מושג מה הייתי עושה במצב כזה..)אבל את חייבת את זה לעצמך ולאחותך.

 

[אילתית 2]

ממש לא להתערב!

מבינה אותך אומנם זו אחותך...האחיינים שלך אבל ממש לא להתערב בעינייני בני הזוג בעיקר בגירושין... מכעיס מעצבן מבאס אבל אין מה לעשות..לא תמיד התזמון שבו קורים דברים בחיים מתאימים ... אבל בטוחה שאחותך ושאר המשפחה תעמדו ותהיו לצד הילדים אל תהיי עצובה בשביל האחיין שלך אלא אתם כל המשפחה הקרובה תחגגו ותשמחו איתו ובשבילו

 

[gallish]

יקירתי ../images/Emo24.gif

מסכימה עם קודמותיי... אני מתארת לעצמי כמה קשה לעמוד מהצד ולראות את זה קורה, אבל... את לא רוצה להכניס את עצמך לתוך הלכלוך המשפחתי האינטימי הזה!!! כל מה שאת יכולה לעשות זה לעמוד לצידה של אחותך (ואני יודעת שאת עומדת), לנסות, יחד איתה, ליצור את האירוע הכי טוב והכי מכובד שאתן יכולות (גם אם זה משהו צנוע), ולקוות שזה מה שהילד יזכור ולא את חוסר ההשתתפות והאכפתיות של האבא שלו.... האבא מקסימום יגיע כאורח... כמה שזה עצוב, לדעתי זה הדבר הנכון...

 

[buba300]

דעתי שונה. אני חושבת שכן להתערב

גיסך היה לך כמו אח במשך שנים. זה שהוא קם ופרש זה לא אומר שאין לו אחריות לילדים. סך הכל הם החליטו להתגרש. הילדים לא אמורים להפגע. נהפוך הוא, אותם צרים לרפד ולתת להם את מלוא תשומת הלב שלא יפגעו. הייתי מתקשרת לגיסך (הרי הלב אומר לך ככה, אז למה לא?) ושופכת את ליבי בצורה נעימה בלי ניתוקי טלפון. מסבירה לו כמה הילד צריך אותו. שהוא חיכה כל הזמן ליום הגדול הזה ושחשוב עד מאוד כמה שהוא יהיה נוכח באירוע ובחייו של הילד. שהלב שלך בוכה וזועק והילד צריך תמיכה וחברותא מאבא. כי הוא א-ב-א שלו. אם לא תתקשרי והאב לא יהיה נוכח באירוע כזה, את יכולה להצטער כל הזמן איך לא היית שם בשביל האחיין שלך. אגב, תשאלי את אחותך אם זה בסדר מבחינתה שאת מתקשרת.

 

[תלמ ינואר]

רקרציתי אולי לא תאהבי כל כך את התשובה שלי

אבל כל סיפור אפשר לספר בכל מיני דרכים ולפרש בכל מיני צורות. למשל, מה שאת קוראת לו "להתקמצן על כל שקל" נראה לי דווקא כהפעלת שיקול דעת וגילוי בגרות שמאוד נחוצה בשלב הזה. והרי הוא סטודנט והם עומדים להתגרש, צעד שמן הסתם יוריד דרסטית את רמת החיים של שניהם (מבלי להיכנס להם לכיס ומתוך הנחה שהם לא מיליונרים). כשהכל כל כך לא ברור ולא וודאי זה בדיוק הזמן "להתקמצן" ולחשב כל שקל. כן, גם כשמדובר באירוע חשוב כמו בר מצוה לאחיין אהוב. באותו האופן, קל מאוד להשחיר את הפנים של הצד השני למרות שבאופן אובייקטיבי ההתנהגות שלו דווקא נשמעת לי לגמרי הגיונית. למשל "הוא לא כל כך מסכים להיפגש איתה אלא שתדבר איתו בטלפון". בעיני זה לא כל כך מוזר. הם נפרדים הרי ונמצאים בשיאו של התהליך המורכב והקשה הזה (כן, זה קשה גם ליוזם ההחלטה), וייתכן שהוא כועס או סתם לא בא לא לראות את הפנים שלה כרגע... וזו לגמרי זכותו לדעתי. הנקודה שאני מנסה להעביר, זה שמה שכדאי שיהיה חשוב כרגע זה פחות לשים את הדגש על "כמה הוא לא בסדר" ו"להוציא אותו רשע", אלא, להתמקד באמת בלעשות שמח לאחיין. ואם זו באמת המטרה (ולא להשתמש באירוע בשביל לנגח את הגרוש עוד מעט), אז אני מזמינה אותך לחשוב על הנקודות הבאות: א. למרות הגירושים הקרבים, אחותך ממשיכה להתייחס אל הגרוש בקרוב כאילו הוא עדיין פרטנר למשהו, למרות שברור לגמרי שהוא כבר ממש לא! אז במקום להמשיך לחפש את אישורו ולהמתין להסכמתו, כדאי "לשנות מוד" ולקלוט שזהו, הם כבר לא במקום הזה. ואם הוא בוחר שלא לקחת חלק בעניין, אז זו הבחירה שלו, וזה קשור למערכת היחסים שלו עם הבן ולא עם האמא שלו. ב. אם עדיין לא התקבלו החלטות חשובות, אז כדאי לשבת עם דף נייר לרשום את הדברים שצריך לעשות, לחלק את המשימות בין מי שמעוניין לעזור (למשל את ואולי בני משפחה נוספים), ולקבל בהקדם את ההחלטות שצריך לקבל. את ואחותך נשמעות לי כמו נשים מבוגרות ואני בטוחה שאתם יכולות לדבר בטלפון ולקבל החלטות כפי שמתאים לכן... ג. לא כדאי לאפשר לגרוש בקרוב להחזיק את המקל משני קצוותיו, כלומר, מצד אחד הוא לא מוכן להיות מעורב, ומהצד השני מטיל וטו על מה שלא נראה לו. אבל זה משהו שצריך להיות ברור לכן, ושזה יהיה המסר שתעברנה בהתנהגות שלכן. אין צורך לקיים על זה שיחות או משהו כזה, אלא אם נקודתית הוא יוזם פנייה כי משהו מפריע לו. ד. ברור לי שהדברים מורכבים ודורשים שיקול דעת ויצירתיות, אבל, אני מנסה להעביר לך את המסר שאם את ואחותך באמת רוצות שלאחיין יהיה בר מצוה כמו שצריך זה יכול לקרות, בלי קשר לעובדה שהאבא שלו מרוכז בעצמו ולא מתנהג כפי שאולי הייתן רוצות שיתנהג. והרי, להבדיל (וחס וחלילה כמובן), האבא בכלל לא היה בתמונה, אז בכל מקרה האמא הייתה זו שמטפלת בהכל, אז בשלב זה זהו המצב ואולי הוא ישתנה בהמשך ואולי לא, ואני חושבת שלמרות שזה לא המצב האידיאלי, הרי שזה מה שיש כרגע וכדאי להפנים זאת כמה שיותר מהר.

 

[רקרציתילשאול]

תלמ ינואר יקרה

את כל כך צודקת ובגלל זה אני כל כך שמחה שכן התקשרתי לשמע את הצד שלו... כי אחותי נוהגת להשחיר ולהסתכל בצורה הכי סובייקטיבית שאפשר מעבר לגבולות המצב שלה ועכשיו דיברתי עם אחותי השניה שתאזן אותי, אחותי המתגרשת במצוקה ואני לא כל כך יודעת איך לעזור ומה לעשות

זה מתסכל נורא. בכלל אני רוצה חהגיד לך שאני נהנית לקרא תשובות שלך, אז תודה

 

[תלמ ינואר]

אני שמחה שהתגובה שלי עזרה...

זה אכן מצב קשה ונראה לי שאת פשוט יכולה להיות שם בעבור אחותך, בצורה ובדרך שמתאימים לך, ובכל מה שקשור להתנהלות במישורים רגשיים (למשל שלה מול הילדים) / כלכליים / משפטיים, אני חושבת שעדיף שהיא תקבל תמיכה מגורמים מקצועיים וכך היא תקבל תמיכה בכל המישורים ואני מקווה שזה יחזק אותה ויחזיר אליה מעט אופטימיות. בכל מקרה, כדאי להיזהר מכל מיני עצות שבדיעבד אם תתבררנה כשגויות עבורה, עשויות לפגוע ביחסים ביניכן. בעיקר, אני חושבת שזה המקום והזמן לתמוך עכשיו בילדים, כי נשמע לי שההורים שלהם לא ממש פנויים לכך... אז אני מאמינה שכל תשומת לב ותמיכה שתוכלי לתת לילדים היא מאוד חשובה ומשמעותית.

 

[אסנת ונסי]

../images/Emo45.gif

למה שאחותך לא תתכנן את הכול ללא עזרת הגרוש? היא צריכה להפסיק לראות בו שותף.

 

[רקרציתילשאול]

אתן יודעות מה עשיתי...

התקשרתי... הבעיה עם אחותי ולא מהיום, שהיא פשוט מספרת מה שנוח לה ולא משתפת ומסבירה את התמונה המלאה (כן היא אחותי אבל היא גם יצור מניפולטיבי ברמות) וגיסי הסביר לי כל מיני דברים בצד שלו. כן ניסיתי להסביר לו איפה האחרוית שלו (קשה לו לשמע) וזה לא מגיע למצב שהוא לא יהיה. זה פשוט כל מיני דברים מסובכים ומשפחתולוגיים נוראיים. ברור לי שאני לצד אחותי אבל היא גם מעצבנת ברמות והוא טיפוס קשה, בקיצור לא קל בכללללללל. תודה על העצות, מצד אחד שמחה שהתקשרתי ונחשפתי לעוד פרטים שלא הייתי יודעת וממשיכה לכעס סתם ומצד שני אפשר למותתת מההתנהגות של שניהם

שלא נדע, שלא נדע ושוב שלא נדע

גלי, מה את מזהה אותי גם בניקים אחרים? מתוקה שלי, יפה לך שימרי את המידע לעצמך

מקוה לראות אותך ביום שישי

 

[buba300]

איזו אלופה גלי. יש לך כנראה סגנון כתיבה

שהיא עלתה עליו. הכי חשוב זה שעשית מה שהרגשת. מפה והלאה זה כבר בעיה שלהם.

 

[gallish]

ברור!!! ../images/Emo8.gif

 

[בוליפלג]

נשמע שהשיחה הזו הייתה נכונה לך..

מנסיון, מאד קשה לשבת 'בשקט', במיוחד כשרואים שנפשות זעירות של ילדים נפגעות בעל כרחן. אבל, כנראה, שה'התערבות, אם יש אחת שנכון שתתפוס מקום, היא דווקא במקום של הילדים, בעבורם: בזמן שמפנים להם, במפגשים משותפים עם אחיינים וללא ההורים שלהם - הנתונים במחלוקת. בתשומת לב מיטיבה, שאולי, מרב טרדה, לא מופנית אליהם מההורים. זה קשה

 

[נייטנייט]

נשמה,גם אני זיהיתי אותך../images/Emo6.gif ניראה לי../images/Emo3.gif

 

[ניקולי]

בהחלט

קשה שלא להתערב. מי שרואה ושומע מהצד יאמר שלא להתערב וזה נכון, לפעמים התערבות עלולה לגרום לסיבוכים..כן אמרתי, לא אמרתי...

יחד עם זאת, זהו גיסך מזה 15 שנה ואחותך מאז ומעולם..

והיית רוצה שיהיה לאחותך הכי טוב שאפשר כמו כן לאחינים שלך

. הפתרון הכי טוב, זה לדבר דווקא עם האחיין שלך זה שיש לו בר מצווה הדבר הכי פוגע בילד זה שאחד ההורים שלו לא יופיעו בזמן הכי מרגש בחיו , לצערי אני מדברת מנסיון של ילדיי, לגדול עשיתי בר מצווה לבד (מזלי שנישאתי שוב) אבל בהחלט ללא אביו, לשבת חתן ולעליה לתורה הוא כן הגיע ואף אחד לא התערב לי הכל עשיתי כמו שהרגשתי. כמו כן דברתי עם הילד שלי והסברתי לו שכנראה שאבא לא יהה בבר מצווה שלא. את לא תאמיני גם כשהבאתי לבן שלי הזמנה לאבא שלו שיגיע בתור אורח הבן שלי החזיר לי את ההזמנה ואמר : "אני מעדיף שלא יבוא". לבן השני גם עשיתי הכל בכוחות עצמי אך הפעם אבא שלו כן הגיע בתור אורח (כנראה התבגר בדעותיו) הילד יותר מכולם צריך להיות מוכן נפשית . בין מה שיש בין אחותך לגיסך תני לה להתמודד מולו לבד. לחזק אותה לתמוך בה לחבק אותה זאת זכותך ובהחלט יעזור לה לעבור את מה שהיא מרגישה, אך לא לייעץ לה אני הייתי עושה ככה או ככה.

 

[רקרציתילשאול]

../images/Emo46.gifהמשך עצבים../images/Emo46.gif

מתישה האחות הזו... היום התקשרתי אליה וסיפרתי לה משהו וזה הזכיר לה איזשהוא משהו אחר והיא אמרה לי "טוב נדבר" וניתקה. ב...ס..ד..ר.. אחרי שעה התקשרה אלי, שוב דיברנו ושוב באמצע, טוב ביי וניתקה. התעצבנתי והתקשרתי אליה ואמרתי לה"מה הקטע שלך?" , אז היא אומרת לי "יש לך משהו חשוב להגיד לי?" בעצבים (היתה עצבנית על הילדים שלה, שזה נושא להודעה נפרדת), אני הייתי בהלם מהגסות ואז היא אומרת לי "טוב בי" ושוב מנתקת. מרוב עצבים שלחתי לה SMS שלא תבוא אלי היום אם היא עוד מתלבטת. כמה בנאדם יכול להתחשב באחר? אני מבינה שמצבה מחובן אבל למה אני אמורה לספוג כזה יחס? קטנונית?

 

[mAmA MiSiSiPi]

את לא אמורה לספוג

כמו שמצופה ממך לא להתערב אז גם היא לא צריכה לערב ותך בטח שלא להפיל עליך את העצבים שלה. קחי ממנה פסק זמן.

 

[בוליפלג]

יש מקום להציב את הגבולות שלך, מתירנים או

נוקשים ככל שיהיו. העלבון הוא לא קטנוניות. אך, בכדי לשמור על עצמך, ולהמנע מאיכסים שכאלה, את צריכה לבחור את הגבולות שלך בקשר הזה, כשכרגע ככל הנראה אחותך, מסיבות ברורות, לא מאד פנויה.

למצב רוח