התייעצות

אילה272

New member
התייעצות../images/Emo142.gif

יש לי ילדה מקסימה בת 3ורבע שהיא מאד חכמה, חברותית, ונשמה טובה. יש ילדה בגן שלה באותו גיל שבגן הן בסדר גמור- עפ"י הגננת הן מסתדרות בסדר. ה"בעיה" מתחילה שאנחנו נפגשות בפארק, אז ביתי מתחילה להציק לה, להפליק לה וחברה אמרה ילי שהיא הסתכלה עליהן בפארק ושאותה ילדה פשוט כל פעם שמרביצים לה מתחילה לבכות לאמה ולא יודעת להחזיר וביתי מרגישה שהיא קצת יותר חזקה ממנה ובשבילה זה לחם. עם שאר הילדים היא משחקת מאד יפה. שלשום נתתי לה עונש ועלינו הביתה והסברתי לה שלא מרביצים. מה נראה לכן נכון לעשות?
 

בּלו

New member
לא אהבתי את התגובה של חברתך

מה זה "בשבילה זה לחם"? אז מה אם הילדה לא יודעת להחזיר? אני מאמינה שעלינו לחנך את ילדנו ולא את אלה של האחרים - חשוב שתסבירי לבתך שכך לא מתנהגים ובמידה והתנהגות כזו מתחילה להפריד ואפילו ללכת הביתה אם זה ממש חמור. תחשבי איך מרגישה הילדה השניה שכל פעם שהיא פוגשת את בתך בגינה היא מציקה לה? איך מרגישה אמה?
 

down under1

New member
מתערבים

אם הבן שלי מגיע לעימות פיזי עם ילד אחר אני ישר מתערבת. מפסיקה אותו ומסבירה לו שאנחנו לא מרביצים שזה כואב ומבקשת שיבקש סליחה, לא משנה מי התחיל ורק אז הוא יכול לחזור לשחק. קורה שהוא נכנס לפלונטר ולא מבקש סליחה ולא יודע להתמודד, אז אני אומרת בשבילו ומחליקה לו קצת. אבל המסר עובר - לא מרביצים!
 

אילה272

New member
אצלי תמיד אומרים סליחה

וביום א' האחרון פשוט עליתי איתה הביתה והדבר הראשון שהיא אמרה לבעלי שהוא הגיע הביתה הרבצתי ל... ואמא כעסה ועלינו הביתה שזה אומר שהיא כן הפנימה.
 

נסילה

New member
את תעשי את המקסימום להסביר

שלא מרביצים, אבל אין מה לעשות יש ילדים שפחות מתחברים ואוהבים. גם אצל מבוגרים - היא מראה את זה פיזית. לדעתי יעבור ברגע שלא תכעסי אלא תסבירי.
 
למעלה