התייעצות נוספת

[pumiki11]

התייעצות נוספת

בוקר טוב לכולם, במהלך השבוע האחרון נעזרתי בכם ועזרתם המון, אז תודה לכם. יש התפתחות והיא כזאת: אחרי שנתיים וחצי שאני מחכה שבן זוגי יעבור לגור איתי, ישבנו ודיברנו והוא אומר את הדברים הבאים: אני צריכה להבין את הקושי שלו לעזוב את הבית שלו, את אימא שלו, את החיים שלו, ולעבור לגור איתי בבית שלי, במיטה שלי, עם הכלב שלי, הוא טוען שהוא מבטל את עצמו והולך אחרי כמו כלב, ושאם הייתי מבינה אותו הייתי אני עוזבת את הכל ועוברת לגור איתו ועם אימא שלו(כן, בטח), אני יודעת שאי אפשר להתמודד עם מילים כאלו והפעם אני יודעת ברצינות שצריך לסיים את הקשר הזה ומהר!!!!

 

[nimpo]

את התשובה נתת לעצמך ...

 

[seeyou]

הוא רוצה מערכת יחסים ללא גבולות.

Change produces stress To build an effective relationship we must learn how to adapt to change and cope with stress. הבחור עדיין לא מוכן נפשית להיות מה שאת רוצה. כפי שכתבתי הרבה פעמים "לכולנו יש מטרות בחיים וסדר עדיפויות" אחרי שנתיים וחצי את צריכה להיות ישר עם עצמך ולענות לשאלה פשוטה-מה טוב לך. האם המערכת היחסים כפי שהיא כיום עונה למטרות שיצבת לעצמך. ...הכדור במגרש שלך....שחקי אותה....

 

[חידון בחרוזים]

לעבור לגור יחד

אני לא יודע עד כמה את מכירה אותו, אבל יש כל מיני סיבות מדוע בחור נשאר לגור עם האמא, האם אין אבא בסיפור? אם האמא חיה לבד והוא חי אתה אולי הוא עובד ועוזר לפרנסת הבית, האם הוא לומד והלימודים קרובים יותר לבית הוריו, בני כמה אתם בכלל האם אתם בתחילת שנות העשרים או בסביבות ה- 30. כדאי שתנסי לשוחח אתו שוב ולהבין את הסיבה האמיתית שהוא לא עוזב את בית הוריו. אם הבעיה היא לא פרנסת הבית ולא לימודים, אלא רק לא רוצה להשאיר את אמא שלו לבד ולא רוצה שינוי בחייו, המסקנה ברורה או שתמשיכו ביחסים בצורה כזו שכל אחד גר במקום אחר, ואם את מעוניינת שיעבור לגור אתך בשכירות והוא לא מעוניין ייתכן שהוא באמת לא מעוניין למסד קשר אתך, - לא דווקא נישואים אלא למשל חיים ביחד - ואז כדאי לך באמת לחשוב על סיום הקשר.

 

[pumiki11]

תשובות

תודה על תגובתך. הסיפור נרא מורכב, אביו נפטר לפני כשנה ולא חשבתי בדעתי שיעבור לפני שתיגמר שנת האבל הראשונה. שנינו לומדים, ואני גרה לבד בשכירות כבר 3.5 שנים, הסיבה שהוא לא רוצהלעבור אינהנוגעת למצב כלכלי. אנחנו שנינו בני 27 , ואיני חושבת עדיין על חתונה אך אני רוצה להמשיך ולמסד את הקשר אחרי 3 שנים וחלק מהעניין כולל מעבר למגורים יחד. הוא אינו רוצה להשאיר את אימו לבד משום שהוא הבן היחיד שנשאר בבית , כל אחיותיו כבר נשואות. אבל עד מתי הוא ישאר עם אימו??? אני מבינה את המצב העדין שהוא נמצא בו ואיני לוחצת יותר מידי, אך כשהוא בא ואומר לי דברים קשים כמו שכבר נאמרו פה בעבר איני חושבת שיש טעם להמשיך ולחכות.

 

[meshi4]

השאלה .......אם

זאת הסיבה האמיתית שלו-----הקושי שלו להשאיר את אימו לבד? או שהוא עדיין מתלבט אם למסד את הקשר איתך? יש איזה קושי רגשי לילד להשאיר את האמא לבד.ביחוד שהוא היחיד בבית עכשיו.והוא מרגיש אחריות אחרי שאביו נפטר.השאלה: איך אמו מתמודדת עם האובדן שלה?מידת ההסתגלות שלה ללבד?לא פשוט הענין. מצד שני ,מאוד חשוב איזה מסרים האמא מעבירה לו.האם היא עצמאית? תלותית? מנסיוני יכולה לומר ,שמהתחלה הבעתי את רצוני,שילדיי ימשיכו בחייהם.יצאו, יבלו כרגיל .עודדתי את הכיוון הזה.

 

[pumiki11]

תשובות

תודה על תגובתך. ראשית, טוב לשמוע שעודדת את ילדייך, הדבר חשוב מאוד. אימו עצמאית ביותר, מה גם שאחת מאחיותיו גרה ליד ונמצאת איתה ברוב שעות היום. איני מבינה מה הסיבה שהוא אינו עובר לגור מלבד הסיבות שהוא אומר לי, איני יכולה לדעת מה מסתתר מתחת לפני השטח...

 

[גבי קלנר 1 המקורית]

מה כל כך נורא?

שהוא גר אצל אמא ואת בגפך? כל עוד אינכם נשואים, מה אכפת לך? מה רע? תהיי מרוצה ותהני מהקטע, תשקיעו בזוגיות שלכם.עדיף להתמקד כרגע במערכת היחסים שלכם ולא במגורים המשותפים. איני רואה אסון בכך, אלא להפך. כאילו זה נראה לי הכי אידאלי שיש. ותחשבי על זה!

 

[pumiki11]

אניחושבת שאת טועה...

בוקר טוב, תודה על תגובתך אבל אני לא מסכימה איתה. בגילנו (27) ואחרי שלוש שנים של זוגיות לא מסתדר לי בראש שאנחנו לא עוברים לגור ביחד. לפניו היה לי חבר חמש שנים שהתגוררתי עימו ולכן גם לי התאים התיאור שלך, שיש לי עדיין את הפינה השקטה שלי אבל אחרי שלוש שנים אני חושבת שצריך להביא את הזוגיות הזו לרמה אחרת ומגורים זה חלק מהעניין. אני לא לחוצה על חתונה, אבל אני לא מתכוונת להתחתן עם אף אחד אם אני לא גרה איתו לפני כן, ומה אני אמורה לחכות עד כלות כשהוא יחליט שהוא רוצה לעבור לגור איתי? וכשזה לא יקרה, למה להתחיל יותר מאוחר את מה שאני יכולה להתחיל היום? אנחנו לא נעשים צעירים מיום ליום.

 

[גבי קלנר 1 המקורית]

בתגובה לתשובתך, תביני שתגדלי

 

[pumiki11]

תשובה של מבוגרים...

בהצצה בכרטיסך האישי ראיתי שגם את כמוני בת מזל סרטן. אני לא צריכה להסביר לך את החשיבות שלנו לחמימות ולחיי משפחה. לפעמים הקטנים יודעים יותר טוב מה חשוב להם...

 

[גבי קלנר 1 המקורית]

מבינה בגדול את הצורך שלך,

אבל זה לא יילך בכוח. עזבי. אינך יכולה לעשות עם המציאות כלום. (בנוגע אליו). אם הוא לא רוצה להיות איתך, בעייה שלו. שיגור עם אמא. ואת תתחברי למישהו "נורמאלי". בהצלחה.

 

[מפלית]

תעיפי אותו לכל הרוחות

סליחה על הבוטות אבל זה מה שנראה לי שצריך. העובדה שאבא שלו נפטר לא רלוונטית כי הבנתי מדברייך ששנה וחצי קודם לכן הוא סירב לעבור לגור איתך - לא כן? ומה השויות האלה של ענינים כלכליים, לא אני לא מיליונרית וגם אני הייתי סטודנטית תפרנית שעבדה קשה מאד במלצרות וגרתי לבד ואחכ עם חבר. אם הוא רוצה להתקדם בחייו הזוגיים הוא צריך לזוז קדימה. מניסיוני נראה לי שהסיפור הזה הוא מתכון לבעיות קשות בעתיד - הוא כנראה צריך את אמא שלו יותר מאשר שהיא צריכה אות. וגם איפה היא בתמונה? מה היא לא יודעת שיש לו חברה? אמא נורמלית היתה מעודדת את בנה לעצמאות זוגית ודוחפת אותו להתקדם בחייו. אמנם אתם צעירים אבל בכל זאת לא ילדים. תאמיני לי, נראה לי שאת מבשלת מתכון לצרות. צאי מזה. גם אם זה נראה לך עכשיו סוף העולם וגם אם את אומרת לעמצך מה אתחיל עכשיו מחדש? כן! לגמרי כן! לכי על מישהו שבאמת רוצה להתחייב, גם אם את עוד לא בעניין חתונה. בהצלחה יקירתי!

 

[האחות תרזה]

יתכן שזו תסמונת "הבן הצעיר של אמא"

זוהי תסמונת ידועה ועצובה. אדם כזה מתקשה בניתוק מהאמא שנשארה לבד, יכול להשאר צמוד אליה עד מותה, תוך ויתור על זוגיות.

 

[s h o o s h a]

עניין של שליטה

אתם יחד כשלוש שנים אשר מתוכם את שנתים וחצי מבקשת ממנו לעבור להתגורר אתך. הוא מבחינתו מרגיש כבול וחנוק ("...הוא טוען שהוא מבטל את עצמו והולך אחרי כמו כלב...") ולא ברור מדבריך אם ומה היו הויתורים שהוא עשה במהלך הזמן שאתם יחד. להבנתי הוא מרגיש שהוא הלך לקראתך ואילו את נותרת נטועה בעמדותיך ודעותייך, לא התגמשת ולא עשית כל ניסיון התקרבות. את בחורה עצמאית ואינך זקוקה לו. את מסוגלת ומסתדרת בכוחות עצמך. את זה ניתן לקרוא מדבריך. סביר להניח שגם הוא מבין את הדברים הללו אלא שאליו את משדרת בעוצמה יתרה (הנחה שלי) ובזה גורמת לו לחשוש מה'חיבור' אתך. ייתכן והוא חושש שתשתלטי לו על חייו. וכיצד הוא מגן על עצמו? הוא נשאר בבית אמו. הוא מציע לך לעבור להתגורר שם, יחד. כאמצעי הגנה. ואת, בחושייך החדים, מזהה את החששות. את מבינה אותם ורק מייפה אותם בפרשנות אחרת, כזו שלא תגרום לך להיפגע. כי את הרי חזקה. אבל גם את פגיעה. ו'חוסר הצייתנות' שלו מערער את יציבותך. ולכן, "...הפעם אני יודעת ברצינות שצריך לסיים את הקשר הזה ומהר!!!!..." כי זו הדרך היחידה להישאר בשליטה. את זו שתעזבי, את זו שתפרקי, את זו שתלכי ותעזבי אותו לאנחות. את היא זו שתישאר בשליטה. וכל האמור לעיל הנו הנחה שלי בלבד.

 

[חידון בחרוזים]

לגור ביחד

קראתי את יתר התגובות וקשה לי לייעץ אבל שבי עם עצמך ועשי חושבים, גבר בן 27 אמור לרצות לעוף מהקן, עצם זה שהוא לא עושה זאת - ואין סיבה כלכלית כלומר לא מפרנס את הבית - מדליק אצלי נורה אדומה, הבן מחובר לאמא קצת יותר מידי לגבי גבר בן 27. גבר בגיל כזה כבר מספיק בוגר, מסתבר שיותר מידי טוב לו אצל אמא שלו שמכבסת לו את הגרביים והתחתונים ובוודאי מבשלת לו את המאכלים שהוא אוהב וכו'... הוא אמר לך שהוא מרגיש שהוא מבטל את עצמו לידך, כלומר הוא מרגיש מאויים. הוא הבן הצעיר הילד של אמא שנשאר בבית אחרי שאחיותיו פרשו כנפיים. אני לא יודעת מה היחסים בינו ובין אמו אבל... אם תמסדו קשר ייתכן בהחלט שהוא ימשיך "להעדיף את אמא" כלומר פעם פעמיים בשבוע יקפוץ אליה לביקור ולארוחה קטנה. כל שישי ושבת שניה ידרוש להיות אצלה וכו'... זה בהחלט ייתכן וחישבי טוב טוב אם זה מה שאת רוצה. מצד שני ייתכן שאני שוגה לגמרי - כמו שאמרתי שבי ועשי חושבים עם עצמך לאן את רוצה לכוון את חייך.

 

[pumiki11]

תודה ל-כ-ו-ל-ם ../images/Emo9.gif

בוקר טוב, תודה לכולם על תגובתכם, מרביתכם פשוט "קלעתם בול" לאופי שלו ושלי. מזה אני מבינה שאני לא היחידה שעוברת את זה (צרת רבים נחמת טיפשים...). התפתחות נוספת, אתמול ישבנו לדבר על הנושא בפעם המיליון וכמה והוא אמר (וזה במילים שלי) שהוא בכלל לא התכוון לעבור לגור איתי והוא הבטיח את זה מלפני שנה וחצי רק בגלל שלחצתי עליו בנושא. הוא אמר שיעבור לגור איתי כדי לשמר את הזוגיות והקשר שלנו כי הוא ידע שאם הוא לא יעבור לגור איתי אז היינו נפרדים כבר אז. אז אתם מבינים, שלוש שנים אני נמצאת עם בן אדם שלבש מסכה מכוערת על פניו ואפילו עכשיו כשהוא הוריד אותה הוא לא יצא יותר יפה מבעבר. אני יודעת שהקשר הזה נגמר ומזמן.