התייעצות מומולדת לבן

[סביון1]

הבעיה ב"על האש" שאם הילדים לא חברים הם ישתעממו בצוותא,

כך נראה לי. הייתי בכל זאת הולכת על משהו יותר אקטיבי כמו באולינג. אבל הילדים שלי עדיין קטנים, ולכן אינני מעודכנת במגוון אפשרויות הבילוי בגילו. אני במקומך בכל זאת הייתי מתיעצת בפורומים של הורים למתבגרים.
&nbsp
שיהיה לו יום הולדת שמח!
&nbsp

 

[הדרך חזרה]

תרדי מזה, ומהר

לארגן לו את החברים ליומולדת זה רעיון מאוד מאוד לא טוב.
זה יביך את החברים המוזמנים זה ילחיץ אותך. וזה בטוח לא יקדם את הסטטוס החברתי שלו.
די, חלפו הימים שאת יכולה לארגן פליי-דייט כדי לתווך לו את הדינמיקות החברתיות. עכשיו התפקיד שלך בחייו הוא פסיבי יותר, הוא להעניק לו בטחון, וכח ואהבה, ולתת לו להרגיש שלם למרות שהוא חסר כרגע חברתית, על מנת שהוא יוכל להתמודד עם קבוצת הייחוס שלו.
&nbsp
במקום זה, תארגני אירוע משפחתי. תבחרו פעילות משפחתית שהוא אוהב וירצה לקחת בה חלק.

 

[שקדיייה]

מסכימה עם כל מילה

 

[אגוזים1]

אם אני לא טועה

גמבה סיפרה בעבר שמדובר על ילד עם קשיים תקשורתיים. כך שאני לא חושבת שאפשר להשוות את זה למצב רגיל...

 

[שקדיייה]

לא עניין של השוואה בעיני, אלא בפני עצמו.

זה כבר לא ילד, זה נער....
והיכולת של ההורים להיות בתווך הולכת ומצטמצמת בין אם יש לכך סיבה אובייקטיבית טובה או לא.... זה פשוט יכול להיות מביך מידי ולא נעים,
והנזק יעלה על התועלת.

 

[אגוזים1]

אבל אם אכן מדובר

על ילד עם קשיי תקשורת אובייקטיבים, מדובר על ילד/נער/גבר שכל חייו יצטרך (כנראה) תיווך.
(אגב, ייתכן שגם החברים המדוברים הם בעלי קושי מסוים, בהנחה שמדובר על ילדים מאותה כיתה, כך שאולי הוא גם לא היחיד שהוריו עדיין עוזרים לו באירגון של מפגשים חברתיים).
&nbsp
אם טעיתי וזה לא המצב, ברור שאת צודקת ואין מה להתערב.

 

[הדרך חזרה]

בכל מקרה

אופי התיווך צריך להשתנות. התערבות ישירה היא כבר לא אופציה בגיל הזה.

 

[אגוזים1]

לא יודעת

אין לי נסיון אישי עם הלקות הספציפית... אבל שוב, במקרה של לקות כזו, אני לא בטוחה ש״הגיל״ הוא זה שקובע. אלא המסוגלות והצורך. ואת זה האמא (אני מאמינה) יודעת.
&nbsp
בכל מקרה, במקרה הספציפי, אני לא חושבת שאם היא ״תרד מזה״ מישהו כבר יעשה לו משהו. זה לא יקרה. לכן אם *היא* חושבת שזה חשוב לבן שלה, היא כנראה צריכה לארגן את זה עבורו. גם אם זה לא ממש תואם גיל.
&nbsp
&nbsp

 

[גמבה מתולתלת מאד]

את זוכרת נכון

ושאר הילדים לא צריכים תיווך (הוא משולב).

 

[yuliyuli1]

זה נכון בדיוק באותה מידה גם לילד עם קושי תקשורתי

 

[אגוזים1]

למה?

 

[yuliyuli1]

כי זו בדיוק אותה סיטואציה

זה עדיין יביך את החברים המוזמנים (אלא אם כן את מתכוונת לבקש מהם שיבואו מתוך רחמים. בעייני זה רעיון אפילו יותר גרוע), זה עדיין ילחיץ את האמא (אפילו יותר ממצב בו לילד אין קושי תקשורתי), וכמובן לא יקדם את הסטטוס החברתי שלו.
בגיל 16 ואפילו הרבה קודם הורים כבר לא יכולים לקבוע את הקשרים החברתיים של הילדים שלהם. זה נכון גם לילד "רגיל" וגם לילד עם קושי תקשורתי שמשולב בבית ספר רגיל.

אם את חושבת שבגיל 16 ההורים כן יכולים לארגן לילד חברויות עם בני כתתו כאשר מדובר בילד עם הפרעת תקשורת, אז אני אפילו לא מצליחה להבין מה לא ברור כדי להסביר...

 

[אגוזים1]

אז לא הבנת אותי

או שאני לא הבנתי את השאלה.
&nbsp
לפי מה שאני הבנתי, לנער יש חברים. אין לו הרבה חברים ואין לו ״חבר טוב״, אבל יש חברים (ומכאן אני מניחה שהם דווקא ישמחו לבוא). לא ראיתי שהאמא מנסה ״לארגן לילד חברויות״ או ״לקדם את הסטטוס החברתי״ שלו. להיפך, הבנתי שהילד כבר יודע את מי הוא רוצה להזמין, אבל החברים הללו לא מכירים האחד את השני (זה לא ״חבורה״) אלא הם חברים ״מפה ומשם״ ולכן צריך משהו שיתאים לסיטואציה. וזו אכן סיטואציה לא פשוטה.
&nbsp
אז נכון, אפשר לא לעשות כלום עם חברים (אני בטוחה שהם חוגגים עם המשפחה, ומניחה שלא מדובר על ״במקום״ חגיגה משפחתית, אלא בנוסף). ואפשר לשבת בחיבוק ידיים ולחכות שמישהו יפתיע אותך ויארגן לך משהו (ואז להתאכזב שלא קורה כלום...).
&nbsp
אבל אם כן רוצים שתהיה מסיבה קטנה, צריך לעזור לנער. כי הנער זקוק לעזרה במציאת רעיון שיתאים למספר חברים מצומצם שלא מכירים האחד את השני. ואחר כך הוא כנראה יצטרך עזרה בביצוע.
&nbsp
נכון, ילד בגיל 16 אמור להיות מסוגל לעשות את זה בעצמו.
אבל ילד בגיל 16 שהוא ״על הספקטרום״ לפעמים צריך עזרה.
&nbsp
ואגב, אם אפשר לנצל את העזרה הזו בשביל ללמד אותו כיצד מרימים מסיבונת כזו, בכדי שאולי בעתיד הוא יוכל לעשות זאת לבד, אז זה אפילו עוד יותר חשוב לדעתי.
&nbsp

 

[yuliyuli1]

אז נראה לי שאני לא הבנתי נכון את הסיטואציה

אם זה ככה יש סיכוי שמסיבה כזאת תהיה מוצלחת (סיכוי של 50-50 לדעתי).
במקרה כזה צריך להכיר טוב את הנערים והסיכוי לאינטראקציה ביניהם כדי לשער אם זה רעיון טוב או לא.

 

[אגוזים1]

אז עכשיו נותר לבדוק

מי הבין נכון את שאלה

...
&nbsp

 

[סביון1]

הוא אמור להזמין אותם בעצמו, כמו שמבוגרים עושים כשמארגנים

לעצמם מסיבת יום הולדת

 

[הייתיאביבקיץ]

צפיה משותפת, בבית ולא בקולנוע

אצל בתי, בילוי נפוץ זה מפגש של כמה חברים וחברות באחד הבתים,ֿ וצופים דרך הרשת. לפעמים זה בסרט (לאו דווקא חדש. למשל - כל מיני מלחמות הכוכבים, מרתון מונטי פייתון), ולפעמים - כמה פרקים של סדרה.

אם יש תחום שהוא אוהב, והוא יודע על עוד כמה שאוהבים - זה יכול להיות נחמד (סרטי/סדרת מדע בדיוני, סרטים מצחיקים,...)

 

[מאי 282]

אצלנו קודם כל חוגגים עם המשפחה

עושים מזה "עניין גדול" בתוך המשפחה,לוקחים יום חופש,מחליטים איך נחגוג
ומה רוצה חוגג יום ההולדת, לאחר מכן משאירים את ההחלטה לילד מה
הוא רוצה לעשות עם החברים ואם בכלל...
בתור אמא לילד שהוא די בעניינים וחלק מחבורה , אני יכולה לומר לך
שברוב המקרים הוא בוחר לא לעשות כלום עם חבריו ומאושר
עד אין קץ מיום הכיף המשפחתי
חברים במיוחד בגילאי הילדות והנעורים , באים והולכים ומשפחה לעד נשארת
תמיד שם באמת , אני קודם כל הייתי מתרכזת באיך לחגוג לו
בחוג המשפחתי ולשמח אותו ולאחר מכן משאירה לו רק לו את ההחלטה
עם הנושא של החברים.

 

[gpa3]

גם לי נראה ללכת לכיוון של סרט.

נכון שכביכול אין אינטראקציה בזמן הסרט, אבל יש לפני ואחרי, וסרט ב VIP באמת נשמע גם כמו משהו שילהיב את החברים לבוא. ונכון שהוא לא יהפך להיות פתאום מסמר הערב, אבל לדעתי כן צריך לעתים לגרום לו ליזום, במיוחד שהוא כן מצפה למשהו (ועדיין אפשר גם משהו עם המשפחה).

 

[Ani15]

אם את מאוד רוצה

את יכולה לתכנן משהו מאוד אקטיבי ואטרקטיבי כמו פיינטבול או טיול סוסים או טיול ג'יפים מודרך או סנפלינג או טיסה בכדור פורח (תלוי גם בכמה את רוצה להוציא על זה..), ואז להזמין ולבקש אישור הגעה כי צריך לדווח מראש כמה אנשים באים. יחד עם זה, צריך לחשוב מראש כמה הוא ייפגע אם בכל זאת לא יצליח לגייס מספר מינימלי של חברים לפעילות (בפיינטבול זה שמונה, לא יודעת לגבי האפשרויות האחרות), או אם זה מתאים לשלב בזה משפחה וחברים ביחד, כך שגם אם לא יגיעו מספיק חברים עדין הפעילות תתקיים.