התייעצות לגבי חברה
שלום בנות אני קוראת את סיפוריכן ובוכה ומשתתפת בצער כל אחת ואחת פה ומאחלת לכם הריונות מלאים וילדים מתוקים. רציתי להתייעץ ואני לא אפרט מחשש לצנעת הפרט הייתה לי חברה מגיל אפס שגדלנו יחד וקשרנו ניתקו ב- 3 שנים האחרונות על רקע נושא הילדים , אני ילדתי והיא לא רצתה וזה יצר המון מתחים. היא עברה תהליך עם עצמה ולמרות קשיים רפואיים ורגשיים הרתה ועמדה ללדת - היא הגיעה ללידה וילדה בלידה שקטה כיוון שגילו כי לתינוק אין דופק. עקבתי מרחוק אחרי הריונה וידעתי שהיא בדרך לחדר לידה. היא קשורה אליי בלב אך כבר לא נמצאת בחיי, הידיעה על מות התינוק הכאיבה לי ונשמתי נעתקת כל פעם שאני חושבת על זה הייתי רוצה לדבר איתה, לנחם אותה להראות השתתפות ולחבק אבל אני כל כך מפחדת מתגובתה. מה אתם מציעות, איך הייתן מרגישות אם משהו מהעבר היה מנסה לדבר איתכן? האם פשוט to let go?
שלום בנות אני קוראת את סיפוריכן ובוכה ומשתתפת בצער כל אחת ואחת פה ומאחלת לכם הריונות מלאים וילדים מתוקים. רציתי להתייעץ ואני לא אפרט מחשש לצנעת הפרט הייתה לי חברה מגיל אפס שגדלנו יחד וקשרנו ניתקו ב- 3 שנים האחרונות על רקע נושא הילדים , אני ילדתי והיא לא רצתה וזה יצר המון מתחים. היא עברה תהליך עם עצמה ולמרות קשיים רפואיים ורגשיים הרתה ועמדה ללדת - היא הגיעה ללידה וילדה בלידה שקטה כיוון שגילו כי לתינוק אין דופק. עקבתי מרחוק אחרי הריונה וידעתי שהיא בדרך לחדר לידה. היא קשורה אליי בלב אך כבר לא נמצאת בחיי, הידיעה על מות התינוק הכאיבה לי ונשמתי נעתקת כל פעם שאני חושבת על זה הייתי רוצה לדבר איתה, לנחם אותה להראות השתתפות ולחבק אבל אני כל כך מפחדת מתגובתה. מה אתם מציעות, איך הייתן מרגישות אם משהו מהעבר היה מנסה לדבר איתכן? האם פשוט to let go?