התייעצות לגבי בחור
אוקיי אז ככה.. אני ממש אשמח לספר את הסיפור שלי ולקבל אולי תובנות שונות מאנשים שאולי עברו דבר או שניים
אז קודם כל אני בת 26. לא עברתי קשרים ארוכים של שנים... אני חושבת שהבעייה שלי היא בעיקר שאני דיי בררנית לגבי בני זוג. בשנה האחרונה אני מנסה להתמתן אבל תמיד היה חשוב לי שיהיה מלומד, בעיקר שייראה טוב, שיהיה מצחיק, חברותי, בן אדם טוב והרשימה עוד ארוכה. בזמן האחרון ניסיתי להכיר המון גם דרך האנטרנט ובאמת שהבחורים שם לא ניראים לטעמי בכלל!! יש שם אנשים מאוד מאוד הזויים (?!). לא יצא לי להכיר ממישהו שבאמת הצבעתי עליו, שמשך לי את העין ואמרתי אני חייבת להכיר אותו. ובאמת שבזמן האחרון אני מנסה להיות לא בררנית מבחינת היופי גם באתרי הכרויות היה חשוב לי שייראה סביר/ נורמלי ולא מצאתי.
לאחרונה חזר לדבר איתי מישהו מהעבר- בחור שבעבר ראה אותי באוניברסיטה פעם אחת, הוא לא ניגש לדבר איתי אלא התחלנו לדבר בפייס. בהתחלה הוא לא התכוון שיהיה בנינו משהו. סתם דיברנו כל אחד למד להכיר אחד את השני, היו תקופות שהיינו מדברים הרבה בפייס, שעות בטלפון שיחות נפש כאלה. הרגשתי עליו שמבחינת אופי הוא בדיוק מה שאני מחפשת! יש לו אופי מדהים הוא בן אדם כל כך טוב ובעל נתינה אני יודעת שהבחורה שתהייה איתו תהייה הכי מאושרת בעולם. הווא לא אחד שמחפש סתם משחקים, הוא באמת מחפש בחורה טובה מבית טוב בעלת ערכים שיהיה בינהם קשר וחיבור מעולה אך אף פעם זה לא הגיע לדיבור עלינו. תמיד דיברנו על אקסים על החיים וגם אנשים שיצאתי איתם שפגעו בי הוא תמיד היה אומר לי שלא מגיע לי אנשים כאלה, שהם רק חיפשו סקס, ושמגיע לי גבר שיאהב אותי, יעריך אותי ולא מגיע לי כל המשחקים האלה.
במשך הזמן כשראיתי שהשיחות שלנו באמת ארוכות, שיחות נפש, ראיתי בו כחבר טוב. יש לציין שלא נפגשנו מעולם. אני יודעת בערך איך הוא נראה והוא לא הכי לטעמי. אם הייתי פוגשת בו לא הייתי מנסה כי לא הכי ניראה לי. אבל היום, בגלל שאני מכירה את הבן אדם אני ממשיכה לדבר איתו בגלל שאני יודעת מי הוא ומה הוא. אני יודעת שאין לו אנטרס כלפיי כי אם כן הוא היה מנסה משהו מזמן, ובאמת יש לנו חיבור טוב. לפני שבוע בערך דיברנו אחרי הרבה מאוד זמן והוא אמר שהוא יודע שהוא פיספס אותי בעבר. היינו אמורים להיפגש כמה פעמים אבל אף פעם זה לא יצא בעיקר בגללו. הוא סיפר לי שהוא ניסה לצאת עם הרבה בנות אבל זה לא זה אין לו חיבור עם אף אחת, ואחת אחת לא נכנס לו ללב כמוני.
אני יודעת שהוא מאוד חשש ובטח עדיין חושש המפגש- שברגע שניפגש זה יהיה מעבר לידידים שדיברו עד עכשיו, הוא יודע עד כמה אני קשה ושתמיד בדייטים שהייתי יוצאת בשנייה הראשונה אני כבר יודעת אם זה ימשיך או לא. בגלל שהוא כבר ממש מכיר אותי כל כך טוב, מה אני מחפשת הוא מפחד לעשות טעויות איתי, הוא מפחד מהמפגש שהוא לא יראה לטעמי.
ובאמת שניסיתי לצאת עם אנשים ולתת הזדמנויות גם לאנשים שלא הכי לטעמי ועובדה שזה לא היה זה. אני גם חוששת שכשאני אראה אותי לא יבוא לי יותר.
אני באמת נורא חוששת מהמפגש איתו- מבחינתו זה לא סתם דייט אני לא אחת שמפחדת מדייטים ולא ביישנית, אבל איתו המפגש יהיה מכריע- לכאן או לכאן.
כשאמרתי לו שהוא גם לא ממש ראה אותי רק כמה פעמים לכמה שניות הוא טען שהוא מכיר אותי שאני בדיוק מה שהוא מחפש בבחורה וזה מספיק לו הוא לא צריך יותר.
שאני דבר מאוד טוב שקרה לו והוא לא רוצה לאבד אותי. אני באמת לא יודעת מה לעשות איתו. כי גם לי יש חששות בגלל זה אנחנו לא עושים עם זה שום דבר.
לפני שבוע בערך דיברנו איזה שעתיים בטלפון וכן ברור לי שהתגעגעתי לשיחות איתו, אני יודעת שהוא בן אדם שמאוד יאהב יכבד ויעריך ויקבל אותי כמו שאני. אני יודעת שמבחינתו הוא ייתן ויעניק המון לבת זוגתו על מנת שתהייה מאושרת. אבל עדיין יש לי בי מחסום ענקייייייייי שלא שלא מאפשר לי להעביר את זה עוד שלב קדימה.
אני אשמח לשמוע מה דעתם...חוץ מיופי זה לא הכל בחיים, בסופו של דבר מה שחשוב זה הבן אדם עצמו. כל אלה אני יודעת.... ועדיין קשה לי. מאוד.
אם זה לא בן אדם שמבחינה חיצונית ממש לטעמי אני לא נשארת שם, וחותכת. איתו יהיה לי קשה לחתוך כי אנחנו יודעים שמבחינת אופי אנחנו מאוד מתאים אחד לשני
ואני באמת לא יודעת אם אני אמצא בן אדם עם חיבור כזה טוב שממש מכיר אותי, אני מרגישה שנאבדה התמימות של גיל 20 והיום קשה למצוא את זה.
אוקיי אז ככה.. אני ממש אשמח לספר את הסיפור שלי ולקבל אולי תובנות שונות מאנשים שאולי עברו דבר או שניים
אז קודם כל אני בת 26. לא עברתי קשרים ארוכים של שנים... אני חושבת שהבעייה שלי היא בעיקר שאני דיי בררנית לגבי בני זוג. בשנה האחרונה אני מנסה להתמתן אבל תמיד היה חשוב לי שיהיה מלומד, בעיקר שייראה טוב, שיהיה מצחיק, חברותי, בן אדם טוב והרשימה עוד ארוכה. בזמן האחרון ניסיתי להכיר המון גם דרך האנטרנט ובאמת שהבחורים שם לא ניראים לטעמי בכלל!! יש שם אנשים מאוד מאוד הזויים (?!). לא יצא לי להכיר ממישהו שבאמת הצבעתי עליו, שמשך לי את העין ואמרתי אני חייבת להכיר אותו. ובאמת שבזמן האחרון אני מנסה להיות לא בררנית מבחינת היופי גם באתרי הכרויות היה חשוב לי שייראה סביר/ נורמלי ולא מצאתי.
לאחרונה חזר לדבר איתי מישהו מהעבר- בחור שבעבר ראה אותי באוניברסיטה פעם אחת, הוא לא ניגש לדבר איתי אלא התחלנו לדבר בפייס. בהתחלה הוא לא התכוון שיהיה בנינו משהו. סתם דיברנו כל אחד למד להכיר אחד את השני, היו תקופות שהיינו מדברים הרבה בפייס, שעות בטלפון שיחות נפש כאלה. הרגשתי עליו שמבחינת אופי הוא בדיוק מה שאני מחפשת! יש לו אופי מדהים הוא בן אדם כל כך טוב ובעל נתינה אני יודעת שהבחורה שתהייה איתו תהייה הכי מאושרת בעולם. הווא לא אחד שמחפש סתם משחקים, הוא באמת מחפש בחורה טובה מבית טוב בעלת ערכים שיהיה בינהם קשר וחיבור מעולה אך אף פעם זה לא הגיע לדיבור עלינו. תמיד דיברנו על אקסים על החיים וגם אנשים שיצאתי איתם שפגעו בי הוא תמיד היה אומר לי שלא מגיע לי אנשים כאלה, שהם רק חיפשו סקס, ושמגיע לי גבר שיאהב אותי, יעריך אותי ולא מגיע לי כל המשחקים האלה.
במשך הזמן כשראיתי שהשיחות שלנו באמת ארוכות, שיחות נפש, ראיתי בו כחבר טוב. יש לציין שלא נפגשנו מעולם. אני יודעת בערך איך הוא נראה והוא לא הכי לטעמי. אם הייתי פוגשת בו לא הייתי מנסה כי לא הכי ניראה לי. אבל היום, בגלל שאני מכירה את הבן אדם אני ממשיכה לדבר איתו בגלל שאני יודעת מי הוא ומה הוא. אני יודעת שאין לו אנטרס כלפיי כי אם כן הוא היה מנסה משהו מזמן, ובאמת יש לנו חיבור טוב. לפני שבוע בערך דיברנו אחרי הרבה מאוד זמן והוא אמר שהוא יודע שהוא פיספס אותי בעבר. היינו אמורים להיפגש כמה פעמים אבל אף פעם זה לא יצא בעיקר בגללו. הוא סיפר לי שהוא ניסה לצאת עם הרבה בנות אבל זה לא זה אין לו חיבור עם אף אחת, ואחת אחת לא נכנס לו ללב כמוני.
אני יודעת שהוא מאוד חשש ובטח עדיין חושש המפגש- שברגע שניפגש זה יהיה מעבר לידידים שדיברו עד עכשיו, הוא יודע עד כמה אני קשה ושתמיד בדייטים שהייתי יוצאת בשנייה הראשונה אני כבר יודעת אם זה ימשיך או לא. בגלל שהוא כבר ממש מכיר אותי כל כך טוב, מה אני מחפשת הוא מפחד לעשות טעויות איתי, הוא מפחד מהמפגש שהוא לא יראה לטעמי.
ובאמת שניסיתי לצאת עם אנשים ולתת הזדמנויות גם לאנשים שלא הכי לטעמי ועובדה שזה לא היה זה. אני גם חוששת שכשאני אראה אותי לא יבוא לי יותר.
אני באמת נורא חוששת מהמפגש איתו- מבחינתו זה לא סתם דייט אני לא אחת שמפחדת מדייטים ולא ביישנית, אבל איתו המפגש יהיה מכריע- לכאן או לכאן.
כשאמרתי לו שהוא גם לא ממש ראה אותי רק כמה פעמים לכמה שניות הוא טען שהוא מכיר אותי שאני בדיוק מה שהוא מחפש בבחורה וזה מספיק לו הוא לא צריך יותר.
שאני דבר מאוד טוב שקרה לו והוא לא רוצה לאבד אותי. אני באמת לא יודעת מה לעשות איתו. כי גם לי יש חששות בגלל זה אנחנו לא עושים עם זה שום דבר.
לפני שבוע בערך דיברנו איזה שעתיים בטלפון וכן ברור לי שהתגעגעתי לשיחות איתו, אני יודעת שהוא בן אדם שמאוד יאהב יכבד ויעריך ויקבל אותי כמו שאני. אני יודעת שמבחינתו הוא ייתן ויעניק המון לבת זוגתו על מנת שתהייה מאושרת. אבל עדיין יש לי בי מחסום ענקייייייייי שלא שלא מאפשר לי להעביר את זה עוד שלב קדימה.
אני אשמח לשמוע מה דעתם...חוץ מיופי זה לא הכל בחיים, בסופו של דבר מה שחשוב זה הבן אדם עצמו. כל אלה אני יודעת.... ועדיין קשה לי. מאוד.
אם זה לא בן אדם שמבחינה חיצונית ממש לטעמי אני לא נשארת שם, וחותכת. איתו יהיה לי קשה לחתוך כי אנחנו יודעים שמבחינת אופי אנחנו מאוד מתאים אחד לשני
ואני באמת לא יודעת אם אני אמצא בן אדם עם חיבור כזה טוב שממש מכיר אותי, אני מרגישה שנאבדה התמימות של גיל 20 והיום קשה למצוא את זה.
