תודה עבור התשובות ואשמח לעוד..
מוסיפה פרטים חשובים: 1. ראשית מדובר בהריון מתרומת זרע לבחורה רווקה בשלהי שנות השלושים שכמהה לילד. 2. באחת השיחות, שאלתי אותה לגבי מערכות יחסים אם היא מוכנה לוותר על הלבד שלה, אם יש לה צורך לחלוק - היא לא מיהרה לענות ולקח לה לא מעט זמן לאמר שנכון להיום, היא לא משוכנעת שיש לה רצון/צורך/מיומנות לחלוק ולייצר זוגיות - אני מפורשות לא הזכרתי את המילה זוגיות ולא בכדי. 3. בשיחה אחרי הזרעה ראשונה שלה, אמרה שהיו לה ספקות לגבי התורם שבחרה אבל כבר בחרה ולא רצתה לסגת... 4. היתה לה תחושה ברורה שהיא בהריון, למרות שהיא דיממה ללא הפסק דימומים קשים החל מהיום השנים עשר לאחר ההזרעה. 5. בביה"ח הוחלט להזריק לה זריקה שתסיים את ההריון, כשהתקוה של הרופאים היא שההריון החי כפי שכינה אותו הרופא, יעבור לרחם ומשם ישטף עם המחזור הבא כדרך הטבע. 6. למעשה, היא ביקשה את עזרתי בפינוי העובר לכיוון הרחם. השאלה הראשונה ששאלה את הרופא אחרי שהבינה שלא נותרה ברירה זולת אותה זריקה היתה, כמה זמן יעבור עד שהיא תוכל שוב לנסות להרות. אשמח לכל תשובה/מחשבה בנושא הטיפול האם וכיצד תודה..
כל כך חיכיתי... שנית, התגלגלה אלי מטופלת עם הריון מחוץ לרחם שכנראה תקבל זריקה על מנת לסיים את ההריון. ההתייעצות היא האם אפשר לטפל? האם לעזור בדחיקה מהחצוצרות אל הרחם? אותי כעת מעסיקה המחשבה על מהות הריון שכזה... מישהו? ליל מופלא ויום קסום
