התייעצות בבקשה

התייעצות בבקשה

רובכם מכירים אותי ואת הסיפורים על בני חוזר בתשובה. הוא כפי חזיתי לפני שנים, במצב כספי קשה. איך לא? בלי עבודה בלי צבא בלי כלום...
ובא ומנדנד לי לכסף. הלב שלי שבור לרסיסים אבל גם מלאה כעס. אני בדקתי מה יש בבנק, מוכנה לעזור אבל ביקשתי שהוא יבוא לקראתי. אין לי בעיה למי שדתי, לא יכולה להגיד למישהו מה לעשות בשבת וגם זה לא עיניני.
אבל יש דברים שמפריעים לי נורא ושוב! זה לא התפילות (זה עסק שלו) והאמונות אבל הלבוש...כל פעם שאני רואה אותו בא לי להקיא. ביקשתי ממנו להתלבש קצת פחות כפינגוין. לזה הוא לא מוכן. בא לי להגיד " אז קח מה שמגיע לך ותעוף לי מהעיניים"
דרך הגב הוא לא הזמין אותי אליו הוא ממשיך להגיד לי "למה את רוצה לבוא? תשלחי את הכסף וזהו"
מה לעשות, חברים יקרים? להתנתק ממנו? להתעקש?
 
לאנשים בוגרים

אי אפשר להתערב בחיים.
ואנשים בוגרים
אמורים לכלכל את עצמם לבד.
ואם נותנים להם כסף באופן קבוע הם עלולים לפתח תכונות של קבצנים..
 

Unknown024

New member
בן הוא בן!!

דעתי היא שאת צריכה לחלק בין שני נושאים.
אהבתך לבניך; ז"א לקבל אותו יפה כשהוא מגיע, ולשמור איתו על קשר חם ככל האפשר.
ולפרנס אותו; ז"א לתת לו לחיות על חשבונך.
לשמור איתו על קשר חם ולאהוב אותו את כמובן חייבת. כי הוא הבן שלך, וזה לא קשור לאמונות שלו או למעשים שלו.
בקשר ללפרנס אותו זה כבר קשור לעצמאות שלו. ולאחריות שהוא צריך לקחת על החיים בתור אדם בוגר. ולכן זה לא מחובתך.
אני חושב שהייתי מבהיר לו שהוא חשוב לי, שאני אוהב אותו, ושאעזור לו ככל שאוכל למצוא עבודה ולעמוד על הרגליים. אבל אני לא מוכן לקבל תלותיות. אולי תכניסי את הפסוק "עזוב תעזוב - עימו", וחז"ל כבר הסבירו שהפסוק מדבר על זה שצריך לעזור למי שעוזר לעצמו.
בקיצור, קחי אותו לשיחה תסבירי לו שהוא ישאר לנצח הבן שלך. ולנצח תאהבי אותו. אבל הוא חייב לקחת אחריות על החיים שלו.
 
לקחת אותו לשיחה

זאת בדיוק הבעיה. בקשתי לפגוש אותו אצלו (לעולם לא ביקרתי אצלו)כדי לדבר על הכל והתשובה הייתה "אל תבואי, רק תשלחי לי את הכסף".
לא שולחת...
 

Unknown024

New member
מסכים.

אך אם יום אחד הוא ינסה לחדש את הקשר או לחזק אותו, תעודדי. זה לא אומר שאת חייבת לפרנס אותו. אבל זה כן אומר לאהוב אותו.
בבקשה ממך אל תזרקי את הילד רק בגלל אמונותיו. עברתי את זה, מהכיוון השני, זה ממש ממש אבל ממש רע!!!

אגב סורי שאני מוציא עליך את חסכונות הילדות שלי... אך העניין הזה ממש בדמי.
ושוב, בהצלחה.
 
העצה שלי היא לתת לו רק אם הוא ילך לעבוד!! בחור צעיר יכול לפרנס את עצמו. לדעתי הוא גם חצוף אם הוא מתייחס אליך כאל כספומט. ככל שתתני לו יותר, כך הוא יתרחק ממך יותר הייתי אומרת אפילו (בלשון עדינה), יאהב אותך פחות. אנשים לא תמיד אוהבים את מי שחייבים לעזור להם ולא רוצים לעזור להם . הוא יחזר אחרייך כל עוד תתני לו כסף . לפי מה שאנמי מתארת לעצמי, בשבילו זו השפלה גדולה לבקש כסף מאימו החוטאת , שבגללה מת בן הזוג שלה. אם בן זוגך מת בגלל חטאייך, אז מה יהיה על יאיר בנך? האל הרי פוקד עוון אבות על בנים. ( גם עוון אימהות). לא הייתי מציעה לך להחרים את בנך חלילה, אבל כדאי שהיחיסים ביניכם לא יעלו לך כסף, כי בסוף גם את וגם הוא תתרוששו ואז הקשר ינותק סופית. יתכן שיש איזה פורום של הורים במצב דומה לשלך. אולי תתייעצי איתם?
 
אפשר לבדוק

ברשימת הפורומים של תפוז יש כמה פורומים להורים אולי אחד מהם יתאים לנושא.
 

ריידנער

New member
אני מציע לך לנתח עם עצמך

(ואני מתנצל שוב על הרוע שלי... :) )

מה מניע אותך. נתחי היטב, מה המטרה שלך. מה את רוצה להשיג.

אם את מנסה להשיג שינוי אצלו, לנשות אותו. לשכנע אותו שאת ורק את, צודקת. שהדרך שלך היא דרך האמת, וכל הדיון הוא רק מה הטקטיקה להגיע למטרה זו, הרי שהתיקון צריך להתחיל אצלך. השקיעי רבות בחשביה פנימית, בהבנה שאין אמת אחת, שהאמת היא אמת רק כשאר היא עושה טוב לאדם באופן יחסי. שיתכן ובנך מצא את שלימותו בדרך שונה מזו שאת רואה כשלימות. ככל שתעמיקי בזה יקל עלייך לקבל את בנך ודרכו באשר היא.

אבל אם הכוונה שלך היא הרבה פחות שיפוטית על עצם דרכושל בנך, וכל מגמתך היא רק להשפיע באמצעות הכסף אותו את מעניקה על מנת לתקן נקודות ספציפיות בתוך הדרך שלו, זו כבר מטרה ראויה בהרבה. וזו זכותך המלאה מנקודת החוזק של נותן הכסף לדרוש שהכסף יהווה תמריץ חיובי לשינוי ספציפי.

גם התגובה של בנך תשתנה לחלוטין בסיטואציה כזו. כעת הוא רואה אותך כמי שמאיימת על עצם חייו, על עצם דרכו, על שלימות נפשו, לכן הוא מתייחס אלייך בגסות ומקשה את ליבו מתוך פחד לאבד את האמת ומתוך דאגה שמא יפסיד את השלימות אותה הוא חש. אך אם הוא ירגיש שאת שלמה עם דרכו ורק רוצה בטובתו בנקודות ספציפיות אני בטוח שתיסלל דרך שלווה יותר ביניכם. דרך של השלמה וקבלה. דרך של הכלה ואהבה.
 

nini132

New member
האסימון שלי

מתקשה להבין מדוע הורה צריך לממן את הילד,
אולי בגלל שגדלתי בבית שבו ההורים נורא רצו והשתדלו לממן אבל לא ממש יכלו,.
אבל המציאות שאני מכיר היא שברגע שהילד מספיק גדול, הווי אומר מתחיל לעבוד, שזה כל אחד ומתי שהוא מסיים לימודים, או עובד תוך כדי, מתחיל לפחות לממן את עצמו (נסיעות, ביגוד והנעלה, כמובן שבילויים ומותרות) אם לא לעזור גם להורים פה ושם, לפחות להוריד מהם את הנטל.

אז נכון שלמשל אבא שלי תמך ותומך בי בלא מעט כסף. אבל זה רק כשהוא יודע שאני עושה מה שאני יכול כדי להסתדר לבד, וכשהוא יודע שיש לו את הכסף כדי לתת לי ושאני צריך את זה.

ככה שכל המצב מאוד מוזר בעיניי.
 
תגידי לו לשקר זה מדאורייתא

והוא הבטיח לאשתו שהוא יזון ויפרנס אותה, והוא לא מקיים

אולי הוא יגיד שזה מה שהוא עושה כשהוא רוכב לך על המצפון.
אבל זה התפקיד שלו בעולם, לא שלך.


<למעשה את מעלה את צעקת ה"קצבאות לחרדים" מהכיס שלך ולא מהקופה הציבורית>
 
ה

ההוא ארמאה

Guest
היי קלרה, קבלי עצה חכמה.

אני דווקא יכול להבין הורה שזורק ילד על בגידה בקן המשפחתי, אם זה שינוי באמונה מהצד החרדי ואם זה יחס מזלזל מהצד של ה"חוטאים". כמובן רק בהיבט ביולוגי
.

אמנם, בן זה בן, אבל אם לי היה בן שהיה מתיחס אלי רק כאבא כסף, ועוד מתרחק ממני בגלל מעשי, הייתי מרחם עליו ועל עצמי שיש לי כזה בן, בפועל הוא לא היה רואה ממני שקל. אלו הן הרגשות שלי ואני לא מעוניין להילחם בהן.

הייתי אומר לך לומר שהכסף לא כשר, שזה כסף מחילול שבת וכיוצא בזה, אבל זה לא יעזור, הוא כבר ימצא איזה תרוץ להחזיר גם את הכסף בתשובה. ע"י טבילה אולי... לא משנה.

עצתי: אל תתני לו כסף אלא תלווי לו כסף, ככה הוא תמיד יהיה חייב לך.
חכם גם מה שאמר 'UnKnown' שתתני כסף למקום לימודים שירכוש מקצוע וע"י זה הוא יחזיר לך את הכסף.
כמו שאומר המשפט הידוע: "אל תתנו לילדים את הדגים תנו להם את החכה".

מאחל לך הרבה בריאות ונחת. תנחומי על בעלך.
 
ההצעה שלך לקלרה טובה , עם שיפור לא להלוות לו כסף ישירות, אלא לשלם עבור איזה שהוא שירות כמו - לימודים לרכישת מקצוע, או לקנות לו בגדי עבודה אם צריך, או משהו פרקטי אחר. לא לתת לו כסף במזומן כלל. אבל אם הוא ילך לעבוד ויקבל משכורת קטנה, קלרה תוכל להוסיף קצת כסף וגם אז רק מעט ורק באופן זמני. כך הוא יתומרץ לעבוד ולהרוויח יותר עם הזמן.
האמת העניין מאד קשה. קלרה מבחינתו היא חוטאת שמבקשת להסיט את בנה הצדיק מדרך הישר ואיזה באסה שהכסף בידה והיא מסרבת לתת לו. קלרה מבחינתה צודקת, היא לא חינכה אותו לטפילות, אלא להיות אדם משכיל ויצרני המתפרנס מיגיע כפיו , בדיוק כמוה. התהום ביניהם גדולה מאוד וכך גם הכעס. הבעיה היא שכל אחד הולך ומתבצר בעמדות שלו והכעס מעמיק. אישית אני מצדדת בקלרה ואני חושבת שהיא ממש צודקת, מאחלת לה שיהיה לה כוח להתמודד עם הבעיה ולהיות שלמה עם הפתרון שהחליטה.
 
נושא כואב ומורכב

דעתי היא שאת צריכה לומר לו שאת אוהבת אותו כבן והוא יקר לליבך, יחד עם זאת את לא חושבת שתפקידך הוא לכלכל ולפרנס אותו,
כמובן שאם הוא עושה מאמצים להתפרנס ועדיין קשה לו- זה נחמד אם תעזרי לו במידת האפשר אבל לא בצורה הזו שכל האחריות נשארת עליך.
 
למעלה