התחלת הסוף....
הקדמה:המילים הנכתבות כאן הם פרי הדמיון שלי לא ארע במציאות מעולם למרות שכזה דבר יכול להתרחש......ואולי התרחש ================================================================== אצלה ~~~~~ היא ארזה את חפציו הניחה אותם ליד דלת הכניסה...... זה חודשים שהיא מחוץ לקשר הזה משהו בה התבשל והיום למשך שעות ישבה על המיטה הזוגית אל מול הארון בוהה בבגדיו שולפת טי שירט שלו מצמידה אל פניה..פעם זה היה מעורר בה התרגשות אפילו צמרמורת היה עוברת בה......היום זה לא מרגש אותה במיוחד.. סתם עוד טישירט אז ככה ללא הכנה מוקדמת מצאה את עצמה קמה מין המיטה ושולפת את כל חפציו אורזת אל תוך קופסאות... כל חולצה כל דבר הזכיר לה ימים אחרים שעות אחרות... הקופסאות נערמו להן אט ..אט ליד דלת הכניסה.. ולאחר שסיימה לקחה לעצמה כוס שתיה קרה והתיישבה שם..על הכורסא ששניהם קנו יחד באיזה שבת קיצית.. וכך המתינה לבואו.. הדלת נפתחה הוא קלט אותה ישובה שם בחושך מיהר לגשת אליה לחבק... הדמעות נזלו מעייניה ...הוא הבחין בהם מהר מאד.. הסתכל עליה במין מבט דואג..ופניו כמו שאלו מה קורה?.... היא הצביעה אל עבר הכניסה.... הוא סובב את ראשו..... קלט את הקופסאות...והבין הכל.. התרומם ..מפניו אפשר היה להבחין בכאב ענקי .. היא החלה ללחוש ``זוכר אמרנו פעם...שאם אחד מאיתנו..............`` הוא הניח אצבע שלו על שפתיה הוא הסתובב אל הקופסאות והחל לפנות אותם אל רכבו כשעלה היא לא היתה עוד..ישובה שם ..הוא ניגש אל הכורסא ניסה להריח בכל כוחו את ריחה כמו זה נותן לו איזה חיבוק אחרון... הסתכל סביב עוד מבט.. צעד אל עבר הדלת ..סגר אותה... יצא אל הקור.... אצלו ~~~~~ דווקא מכל הימים בבוקר שיצא מהבית היא היתה עוד ישנה נשק לה על המצח כבר מהלילה גמל בליבו החלטה והיה נרגש... היום שיחזור הביתה יספר לה על התוכניות שלו עבור שניהם היום ..הוא יציע את ההצעה הגדולה מכל....... כל היום הוא לא תפקד העבודה ראשו ריחף ....ההתרגשות אחזה בו שהגיע שעת צהרים הוא התקשר אליה ניסה להסוות את ההתרגשות תמונתה היתה ממולו.... וכשוחח איתה לא יכל להפסיק ללטף את החיוך הכי מדהים שראה מימיו ................היום התקרב לסופוהוא ארז את תיקו...ויצא מבנין המשרדים הגדול... בדרך עצר אצל ההורים שלו...אסף קופסא קטנה ישנה ..בתוכה טבעת נשואיין של סבתו הגדולה אותה קיבל בירושה..לכשיגיע הרגע ויחליט על המיועדת.. הוא נפרד מהוריו...ועלה על רכבו היעד ביתם המשותף..בדרך זמזם שיר אהוב על שניהם תופף עם אצבעותיו על גבי ההגה... הגיע אל חנית הבית הכניס את הקופסא בכיס המעיל... עלה בריצה מהירה את 50 המדרגות...כאילו היו רק 2.5 ....פתח את הדלת...והיא ישובה שם בחושך... מוזר אייך חושך גורם לנו להתמקד במה שחשוב לנו..לא..הוא לא הבחין בקופסאות..הוא מיהר לגשת לחבק אותה..ואז חש בדמעותייה על לחייו מיהר לבחון את פניה והיא כמו הובילה אותו בעייניה אל עבר הכניסה ואז לראשונה הבחין בקופסאות...והבין... שזו התחלת הסוף
הקדמה:המילים הנכתבות כאן הם פרי הדמיון שלי לא ארע במציאות מעולם למרות שכזה דבר יכול להתרחש......ואולי התרחש ================================================================== אצלה ~~~~~ היא ארזה את חפציו הניחה אותם ליד דלת הכניסה...... זה חודשים שהיא מחוץ לקשר הזה משהו בה התבשל והיום למשך שעות ישבה על המיטה הזוגית אל מול הארון בוהה בבגדיו שולפת טי שירט שלו מצמידה אל פניה..פעם זה היה מעורר בה התרגשות אפילו צמרמורת היה עוברת בה......היום זה לא מרגש אותה במיוחד.. סתם עוד טישירט אז ככה ללא הכנה מוקדמת מצאה את עצמה קמה מין המיטה ושולפת את כל חפציו אורזת אל תוך קופסאות... כל חולצה כל דבר הזכיר לה ימים אחרים שעות אחרות... הקופסאות נערמו להן אט ..אט ליד דלת הכניסה.. ולאחר שסיימה לקחה לעצמה כוס שתיה קרה והתיישבה שם..על הכורסא ששניהם קנו יחד באיזה שבת קיצית.. וכך המתינה לבואו.. הדלת נפתחה הוא קלט אותה ישובה שם בחושך מיהר לגשת אליה לחבק... הדמעות נזלו מעייניה ...הוא הבחין בהם מהר מאד.. הסתכל עליה במין מבט דואג..ופניו כמו שאלו מה קורה?.... היא הצביעה אל עבר הכניסה.... הוא סובב את ראשו..... קלט את הקופסאות...והבין הכל.. התרומם ..מפניו אפשר היה להבחין בכאב ענקי .. היא החלה ללחוש ``זוכר אמרנו פעם...שאם אחד מאיתנו..............`` הוא הניח אצבע שלו על שפתיה הוא הסתובב אל הקופסאות והחל לפנות אותם אל רכבו כשעלה היא לא היתה עוד..ישובה שם ..הוא ניגש אל הכורסא ניסה להריח בכל כוחו את ריחה כמו זה נותן לו איזה חיבוק אחרון... הסתכל סביב עוד מבט.. צעד אל עבר הדלת ..סגר אותה... יצא אל הקור.... אצלו ~~~~~ דווקא מכל הימים בבוקר שיצא מהבית היא היתה עוד ישנה נשק לה על המצח כבר מהלילה גמל בליבו החלטה והיה נרגש... היום שיחזור הביתה יספר לה על התוכניות שלו עבור שניהם היום ..הוא יציע את ההצעה הגדולה מכל....... כל היום הוא לא תפקד העבודה ראשו ריחף ....ההתרגשות אחזה בו שהגיע שעת צהרים הוא התקשר אליה ניסה להסוות את ההתרגשות תמונתה היתה ממולו.... וכשוחח איתה לא יכל להפסיק ללטף את החיוך הכי מדהים שראה מימיו ................היום התקרב לסופוהוא ארז את תיקו...ויצא מבנין המשרדים הגדול... בדרך עצר אצל ההורים שלו...אסף קופסא קטנה ישנה ..בתוכה טבעת נשואיין של סבתו הגדולה אותה קיבל בירושה..לכשיגיע הרגע ויחליט על המיועדת.. הוא נפרד מהוריו...ועלה על רכבו היעד ביתם המשותף..בדרך זמזם שיר אהוב על שניהם תופף עם אצבעותיו על גבי ההגה... הגיע אל חנית הבית הכניס את הקופסא בכיס המעיל... עלה בריצה מהירה את 50 המדרגות...כאילו היו רק 2.5 ....פתח את הדלת...והיא ישובה שם בחושך... מוזר אייך חושך גורם לנו להתמקד במה שחשוב לנו..לא..הוא לא הבחין בקופסאות..הוא מיהר לגשת לחבק אותה..ואז חש בדמעותייה על לחייו מיהר לבחון את פניה והיא כמו הובילה אותו בעייניה אל עבר הכניסה ואז לראשונה הבחין בקופסאות...והבין... שזו התחלת הסוף
מואההההההההההה M