לדרדסית כחולת העיניים -לא לכולם
אותם חלומות.. וגם אם אתן לך קישור למאמר טוב, עדיין יהיה לך, ובהחלט גם לך קשה. גם לה יהי קשה, ואולי לא. אבל, הכי חשוב, שתסמכי עליה שתתמודד- ואז יהיה לה פחות קשה. אם היא תרגיש, והיא תרגיש, שאת מבוהלת עד מוות, היא גם תבהל. כי אמא הגדולה נבהלת - והיא יודעת הרבה יותר ממני. ילדי שלי נכנסו לגן בגיל שנתיים+. בהתחלנה היה קשה, לבכור(כמובן), אבל זה הסתדר. לא היה נורא. את כמובן יכולה להחליט להשאיר אותה בבית, ולא להעביר אותו את השלב של הקושי, שאולי לא יהיה. חשוב שתסמכי על הצוות ועליה. חשוב שתדעי שיתנו לה מיים, והיא אולי גם עם הזמן תלמד לבקש. בגילה ילדים כבר מבקשים מזמן. חשוב שתסמכי על הצוות שיחליף לה טיול. גם כאן, ישנם כאלה שמבקשים, וישנם כאלה שאינם טורחים לבקש, אבל יודעים שיש משהו בפנים. התמודדות עם בכי -תלוי בה ובצוות. יכאב לה, יהיה לה עצוב, והנורמאלי מכל- אם תבכה. מכות של ילדיחם- או שיהיו או שלא יהיו. לרוב המכות קשות יותר להורה מאשר לילד. תקראי מה לאה כתבה בעבר על תגובות הילדים לבן הנושך שלה- כולם המשיכו להיות החברים שלו. ונשיכה זה הרבה יותר ממכות, מלקיחת צעצוע או משיכת שיער. דסי דסי
