התחלת גמילה

התחלת גמילה

שלום לכולכן, אני נהנית לקרוא בפורום המעניין שלכם. לפני 3 ימים החלטתי להתחיל לגמול (מחיתולים כמובן) את בתי בת שנתיים וחודש, למרות שהיא עצמה לא יזמה זאת, היא התעניינה בעשיית הצרכים ולמדה להכיר את הסיר והישבנון,החלטתי להוריד לה חיתול,יומיים ראשונים היו מעט פיספוסים וכעת היא מתיישבת על הסיר/ישבנון ברצון,"הצליחה "לעשות פה ושם והיו גם פיספוסים. שאלתי-האם לקחת אותה לשירותים בשעות קבועות? לחכות שזה יבוא ממנה? או להמשיך מה שאני עושה עכשיו-להזכיר לה כל 10 דקות.. (די מתיש..) מנסיון שלכם כמה זמן זה לוקח שבועות/חודשים? שאלה נוספת= בגן בלי קשר אלי ,החליטו לגמול את "כל הק"ב שלה" ממחר במשך שבועיים (וילדים שלא ישתפו פעולה יחזירו להם חיתול) מישהי התנסתה בגמילה כזו שהגן היה שותף לה? זה לא מלחיץ את הילד? אני פוחדת שלא יתייחסו לזה מספיק באופן אישי/עם חיזוקים/מספיק זמן לשבת בשירותים.. מצד שני- אני מרגישה שזה הזמן-אני בהריון ומקווה שתהליך הגמילה יסתיים עד אז, והילדה מאד בוגרת ואינטליגנטית..(ילדה ראשונה כמובן)
 
כמה דברים:

לגבי תחילת הגמילה - אצלנו זה היה שונה. את סיון גמלנו מחיתולים (גמילת יום) בגיל שנתיים וחצי כשהיא היתה מוכנה לכך. קנינו סיר והיא שיחקה איתו וישבה עליו עם בגדים. בשלב מסויים היא ביקשה שנוריד את החיתול ובמשך כמה ימים לא קרה כלום. התחלנו את הגמילה יום אחרי שראינו שהיא עשתה פיפי בסיר. בשיתוף פעולה של המטפלת שלה, הגמילה ארכה שלושה שבועות. גמילת לילה התחלנו בגיל שלוש.
את מציינת שאת בהריון. קחי בחשבון שעלולה להיות לילדה רגרסיה אחרי שתלדי ושהיא תחזור להרטיב. מתי את אמורה ללדת
אם מדובר בזמן הקרוב, הייתי מציעה לך לדחות את הגמילה לאחר הלידה.
אין לי ניסיון ב"גמילה קבוצתית".
 
הלידה עוד 5 חודשים..

יש זמן..אני לוקחת בחשבון את הרגרסיה "העתידית" האפשרית החלטתי לנסות לגמול למרות שזה לא בא ממנה, ואני מוכנה לכך שזה יקח המון זמן..
 

לאה_מ

New member
גם אני גמלתי את הבכור שלי לפני

לידה (לא גמילה מוצלחת במיוחד, הואיל והוא לא ממש היה מוכן, וגם אני לא ממש הבנתי מה צריך לעשות), אבל למרות שהגמילה לא היתה מאד מוצלחת, לא היתה שום רגרסיה אחרי הלידה (להיפך - הוא ביקש להוריד חיתול גם בלילה די בסמוך לאחר הלידה, בזמן שאני אפילו לא חשבתי להציע לו את זה, כי זה נראה לי קרוב מדי ללידה). כך שבהחלט אפשר לעבור את זה בלי אירועים מיוחדים.
 

לאה_מ

New member
אני אישית לא אוהבת שאין שום יזמה

מצד הילד. לא שאני חושבת שהילד צריך לבקש להוריד חיתול, אבל בהחלט לגלות עניין בשרותים/סיר, לדעת להתאפק, לדווח לפני עשיית צרכים, וכיוצ"ב סימני מוכנות לגמילה. אם כי ממה שאת מתארת, נשמע שבתך מוכנה למדי לגמילה. אני מסכימה עם התחושה הלא נוחה שיש לך מהגמילה הקבוצתית בגן. גם לדעתי זו לא שיטה טובה. כמובן שמאד תלוי איך הצוות עושה זאת ומה היחס שלהם לגמילה. מהבחינה הזו אולי טוב שהתחלתן קודם בבית. לגבי הלקיחה לשרותים - אני הייתי כל הזמן בדעה, שגמילה פירושה העברת האחריות לילד, ולכן לא צריך לקחת אותו לשרותים, אלא זה צריך לבוא ממנו, גם במחיר של פספוסים בהתחלה. הגננת של הבן שלי לא מסכימה עם זה, וטוענת שחלק מהתמיכה בגמילה הוא לעזור לילד להתרגל למצב החדש, בין היתר על ידי כך שמזכירים לו ללכת לשרותים כל פרק זמן מסויים. היא אומרת שזה כמו תקופת חפיפה שעושים לתפקיד חדש בעבודה. האמת? נשמע הגיוני. לכן נראה לי סביר, אם כי 10 דקות נשמע צפוף מדי, והעצה שאני תמיד נותנת - תני לה להסתובב ערומה כמה שיותר - אצלנו זה היה דבר שממש קידם את הגמילה. ולגבי כמה זמן זה לוקח - תלוי מאד בילד - ילד שמאד מוכן יגמל תוך ימים ספורים. ילד שמוכן פחות יזדקק לתקופה ארוכה יותר. פשוט תזרמי איתה. בהצלחה, ואת מוזמנת להמשיך לעדכן אותנו.
 

אלדורית

New member
בערך

בגן של הגדולה (מזמן מזמן) נגמלו ביחד כמה ילדים. זאת לא היתה יוזמה של הגננות לגמילה קבוצתית, אלא מקרה. למעט העובדה שכל הנגמלים היו מגיעים לגן בלי שום דבר שיפריע להם בדרך לסיר (כלומר בשמלה/T-שירט ארוכה אבל ללא תחתונים או מכנסיים), לא נראה לי שהיה משהו משותף לגמילה. לא ברור לי איך גמילה מחיתולים יכולה להיות "קבוצתית": זה שכולם נגמלים באותו המקום באותו הזמן? אם זה אומר שהילדים רואים זה את זה יושבים על הסיר ושהגננות ערוכות לספוג פספוסים באופן כללי, ואם כל מי שמשתתף בעסק מוכן לכך ולא נלחץ, לא נראה לי בעייתי.
 

אפרתש

New member
לי יש דעה בלי נסיון ../images/Emo8.gif

ככה זה, גם בלי נסיון אני מרשה לעצמי לפתח תיאוריות
אני חושבת שיש כמה נושאים שהם קשים לילדים. דברים שלדעתי צריכים להיעשות מתוך אהבה עצומה לילד, סבלנות, קבלה. ואלה תחומים שאני חושבת שאנחנו (אני והאבא) יותר טובים מכל אחד אחר. גמילה מחיתולים היא אחד מהנושאים האלה - הדרך בה אנחנו מקבלים את הפספוסים של הילדות שונה מהדרך בה המטפלת מקבלת אותם. אין מה לעשות. לנו באמת לא אכפת אם הילדה משתינה עלינו, על המיטה שלנו, או השטיח הפרסי החדש. באמת לא אכפת לנו. וראיתי את תגובת המטפלת של בתי כשילדה שהיתה בתהליך גמילה פספסה. המטפלת לא היתה סבלנית כמונו. היא עשתה פרצוף, סיננה איזה משפט. אני בטוחה שלילדה לא היה נעים. וזה קרה בכמה הזדמנויות שונות (היה שם תהליך גמילה ארוך למדי). ומאד שמחתי שהבת שלי נגמלה לחלוטין בבית, ואף פעם לא היה לה שום פספוס אצל המטפלת. שעברה את התהליך הזה במקום ועם אנשים שהיו 100% סבלנים אליה.
 
מעדכנת..

הסתבר שבגן הם גומלים 6 ילדים כל פעם במשך שבועיים, ואז את הק"ב הבאה (מי שירצה) בגן היא פיספסה פעמיים ופעם 1 עשתה בשירותים, המטפלות לוקחות הן לא מחכות שתבקש. ..בבית-מ"ס פיספוסי פיפי וקקי בסיר בתשע בערב... הילדה גאה בעצמה לאחר מכן ומוחאת כפיים..הבית כולו מנויילן (מיטות ,ספות) וזה כיף לתת לה להסתובב ללא חיתול בבית, אני מקווה שבגן נותנים לה מספיק חיזוקים ולא כועסים כשמפספסת.
 
למעלה