רק בגלל לייט המכורה אני מפרסם את
פרק ארבע! ויהיה בוא קרב מגניב, אז שווה לקרוא (פרסומת סמויה)! פרק 4: כוח הדרקון "באמת?" שאל מקס. "באמת!" אמר המוכר בחיוך. החזרתי את הבייבלייד הסגול למקום והתקרבתי אל טייסון יחד עם השאר. קני ניצב ליד מכשיר מוזר כלשהו ובחן אותו מכל הכיוונים. קאי וקן נשארו מאחור, אחד לצד השני. טייסון מסר למוכר את הבייבלייד שלו, והמוכר הניח אותו בכן מיוחד, שנסגר כמו כונן דיסקים ונעלם בתוך המכשיר המוזר. "קדימה! גלגל אותה!" הוא אמר ולחץ על כפתור שהיה במכונה. המכשיר החל לרעוד. "התהליך יושלם עוד כמה דקות." אמר המוכר בחיוך. כולנו הנחנו את הבייבליידים שלנו על הדלפק, מכינים אותם לקראת השיפור. אבל אז נכנסו ארבעה אנשים לחנות ושניים מהם כיוונו משגרים אל הבייבליידים שלנו. "גלגל אותה!" קרא אחד מהאנשים, שלא החזיק משגר, ושיערו היה שחור וקצר. השניים שיגרו את הבייבליידים שלהם, שהיו מחוברים למשגרים בחוטים. בין הבייבליידים הייתה רשת שנסגרה על הבייבליידים שלנו, והאנשים משכו אותם אליהם. "הצלחנו!" קרא אחד מהם, איש בעל שיער שחור וקוצני. הם הסתלקו משם והאיש בעל השיער השחור קצר נשאר מאחור. "גלגל אותה!" הוא קרא. הבייבלייד שלו נורה ודרקון שחור יצא ממנו. אנחנו, שהתכוונו לרדוף אחרי הגנבים, נעצרנו במקום. "זה יעכב אתכם קצת!" אמר האיש והסתלק משם. קאי התקרב אל הבייבלייד, אבל הדרקון שאג והבייבלייד זינק ממקומו ושבר את אחד המדפים. "קאי!!!" צעקתי. קן זינק במהירות ודחף את קאי, והמדף הכבד התרסק על רגלו. "אה!" הוא קרא. הבייבלייד יצא מהחנות בסיבוב מהיר וטס אל ידו של האיש שחור השיער, שחיכה לו בתוך כדור פורח. "קדימה, רמי!" קרא האיש. איש חום שיער ששיערו היה אסוף בזנב סוס על גבו הדליק את האש והכדור הפורח החל להתרומם. "הם בורחים!" קראה יולי. "דרקון!" קרא טייסון לפתע. הוא רץ בחזרה אל החנות וכעבור רגע חזר עם דרקון. "עכשיו הוא משופר!" אמר טייסון והביט בבייבלייד. "ואני אלמד את הגנבים האלה לקח!" הוא זינק על הכדור הפורח, שהיה גדול מספיק בשביל שהוא יעמוד בקצה אחד וארבעת האחרים יעמדו בקצה אחר. מרכז הסל היה עגול וקעור. "תחזירו את הבייבליידים שגנבתם!" אמר טייסון והכין את דרקון המשופר. "היית מת, ילד!" אמר האיש בעל השיער השחור והקוצני. "מי אתם בכלל?" שאל טייסון. "אנחנו הבייבליידרים השחורים." אמר האיש בעל השיער הקצר. "אני ריו. זה רמי, זה קנאיצ'י," הוא הצביע על האיש בעל השיער השחור הקוצני. "וזה קנג'י." הוא הצביע על איש צעיר בעל שיער שחור וקוצני שהגיע עד שכמותיו. "אז אתם בייבליידרים, הא? מה דעתכם על קרב?" שאל טייסון. "ביי-קרב? קדימה! אני ואתה!" אמר ריו, שהיה כנראה מנהיג הקבוצה. "והמנצח זוכה בבייבליידים!" אמר טייסון. "לא ממש. אם אתה תנצח תקבל את הבייבליידים של החברים שלך, ואם אני אנצח אני אקבל גם את הבייבלייד שלך." אמר ריו. "קדימה!" אמר טייסון. כנראה שהוא חשב שבגלל שדרקון משופר אין סיכוי שהוא יפסיד. בכל-אופן, הם כבר היו גבוה באוויר ואנחנו בקושי ראינו משהו. "קדימה, טייסון!" צעקו מקס וקני. דפנות הסל נפתחו לצדדים, התארכו והתחברו לעיגול גדול שמרכזו קעור, כמו זירת בייבלייד. "זאת הזירה." אמר ריו והביט בטייסון. "מגניב!" אמר טייסון בהתלהבות. "משהו קורה שם!" אמר קודי. "נצטרך למצוא נקודת תצפית גבוהה יותר." אמר דיוויס. הוא נכנס לבניין גבוה אחד ואנחנו אחריו. קאי וקן נשארו מאחור כרגיל, אבל לי כבר לא היה אכפת. קאי היה בן-אדם מקסים ברגע שלמדת להכיר אותו, וללא ספק האדם הכי יפה שפגשתי מעולם. אבל בכל זאת השארתי אותו מאחור ורצתי עם כולם לגג, משם צפינו בקרב. "גלגל אותה!" קראו טייסון וריו. הבייבליידים נכנסו לזירה וחמשת הבייבליידרים הביטו בהם. "קדימה, אריון!" קרא ריו. הבייבלייד השחור שלו התנגש בבייבלייד הכחול של טייסון וכמעט העיף אותו אל מחוץ לזירה, אבל דרקון המשופר החזיק מעמד יפה מאוד. "קדימה, טייסון! אתה יכול לעשות את זה!" קרא דיוויס. נראה שהוא וטייסון התחברו מאוד מאז שנפגשו. וגם טיקיי וקארי נראו קרובים, והייתה לי הרגשה שהם זוג למרות שאף-אחד לא אמר לי. למה כולם יכולים למצוא חבר טוב אחד שאוהב אותם ושהם אוהבים אותו בחזרה, וכשאני מוצא אותו הוא עוזב אותי?! אולי הבעיה היא בי? "קדימה, טייסון." שמעתי קול ליד אוזני. הסתובבתי וראייתי את קאי. "קאי!" קראתי בשמחה. ואז ראיתי את קן מתקרב אליו בצליעה ונשען עליו. "הכל בסדר, קן?" שאל קאי. הסתובבתי כדי לצפות בקרב, שלא נראה כאילו הוא עומד להסתיים בקרוב. "אריון! טופר דרקון שחור!" קרא ריו. אריון הדרקון השחור יצא מהבייבלייד והתנגש בדרקון, שעמד בהתקפה ואפילו החזיר לאריון מכה והעיף אותו לאחור. "מה?! איך?!" שאל ריו בתדהמה. טיייסון חייך כאילו הוא יודע משהו שריו לא. "אף-אחד מעולם לא ניצח את טופר הדרקון השחור! ועוד החזיר לו!" אמר ריו בתדהמה. "תמיד יש פעם ראשונה, ריו! ועכשיו נראה אם אתה איש שעומד במילה שלו, כי אתה עומד להחזיר לי את הבייבליידים! דרקון! התקפת סופה!" קרא טייסון. דרקון החל להסתובב במהירות סביב אריון ויצר מערבולת כחולה שהרימה את הבייבלייד השחור באוויר. "וואו." לחשתי. אריון כמעט נגע באש, רק כמעט. דרקון יצא מהחלק החייתי בשאגה ואריון עף על ריו, שתפסב אותו בידו, המום. "אף-אחד לא מנצח את טופר הדרקון השחור! ואף-אחד מעולם לא ניצח אותי!" הוא קרא בכעס. "אל תדאג, אתה תתגבר על זה." אמר טייסון. "ועכשיו-הבייבליידים." "לא! אתה רימית!" קרא ריו. טייסון נראה כועס, הוא זינק, חטף את הרשת ואת דרקון וקפץ מהכדור הפורח. "טייסון!!!" צעק דיוויס. טייסון החזיר את דרקון למשגר ו...שיגר אותו. "מה הוא עושה?" שאלה קארי. "מתקפת סופה!" קרא טייסון. דרקון החל להסתובב באוויר וטייסון, יחד עם הרשת, החל לרחף. דרקון נחת על הגג והסופה נפסקה. "הנה הבייבליידים שלכם." אמר טייסון בחיוך. הוא הרים את דרקון מהגג. "וואו! אני לא יכול לחכות עד שאקסוימון יהיה משופר גם כן!" אמר דיוויס בהתלהבות. "טייסון! קאי!" נשמע קול. כולנו הסתובבנו וראינו את מר דיקנסון. "הקרב עומד להתחיל!" הוא קרא, מתנשף. "קרב? איזה קרב?" שאל טייסון. "בדרך סיפרתי לכם שלפעמים מתקיימים קרבות רשמיים ואמרתם שאתם רוצים להשתתף! רשמתי אתכם ואם לא תופיעו זה ייחשב הפסד טכני!" אמר מר דיקנסון. "אנחנו נבוא אתכם." אמר דיוויס. כולנו מיהרנו לאוטובוס ונסענו משם, מנופפים למוכר בחנות "כוח הבייבלייד!" לשלום.