תחושות מאימון ראשון בקאלי
כידוע לרובכם ביום שישי נערך אימון "מפגש לוחמים" בדוג'ו של אייל אופיר בכרכור,מתוכו חצי שעה בערך עבדנו על לחימה במקל אחד (באסטון בפורטוגזית) א-לה אומנויות פיליפיניות כמוזכר למעלה. מאוד נהניתי מהזרימה,מהכיף של התירגול, מהפוטנציאל של האמנות הזו ואין מה להכחיש...מהיופי שלה מהקלילות שהיא כופה על מתרגליה לאמץ. בתור אחד שצד שמאל שלו לא מפותח (אני ימני בידיים),היה לי ממש קשה ל"תפוס" איך מתרגלים שמיניות הפוכות עם המקל ביד ימין אז קל וחומר יד שמאל. ביקשתי מאייל אחרי שאימון שיסביר לי את התנועה והוא לקח נייר שירטט,שם חצים ואמר לי "ברגע שתתפוס בראש תדע איך לעשות" כל יום שישי (עד שבת) הלכתי עם מקל מנסה להבין אבל ללא הצלחה ובשבת חשבתי על זה לא מעט. עם הרבה נחישות הלכתי היום לחצר והתאמנתי על יד ימין שמיניה רגילה וחשבתי "למה לא לנסות יד שמאל קצת"?. לקחתי מקל ארוך יותר (בערך מטר(הבאסטון אורכו כחצי מטר שישים סנטימטר,נמדד לפי אורך היד) וניסיתי...הלך צולע וקשה אבל המשכתי,כופה על עצמי ל"השתחרר" ולנוע בקלילות כמעט ריקוד ולפתע זה קרה!! המוח הבין את התנועה ופתאום זה היה ברור לי לחלוטין כמו קוד שפוענח. לקחתי מקל קטן ביד השנייה ופשוט נהניתי,משוחרר,"מחרטאט" תנועות ספק לחימה ספק השתטות אבל זרמתי עם זה וכאילו ידעתי תמיד,פתאום עשיתי שמיניות הפוכות עם שני מקלות בו זמנית. נכון זה לא היה מושלם ויש עוד הרבה מה להתאמן אבל ההבנה של הקלילות ופשוט לשחרר את המפרקים היא דבר ששמעתי כל כך הרבה מכל כך הרבה מתאמנים בשיטות שונות ופתאום חוויתי אותו וזו הייתה ממש "הארה" מחשבתית,לחימתית פרקטית לחיים ומה שתרצו. זהו סתם רציתי לשתף אתכם ואשמח אם תגיבו על חוויות דומות ומה שתרצו תודה שקראתם עם חיוך גדול ואהבה חדשה לילה טוב רועי
כידוע לרובכם ביום שישי נערך אימון "מפגש לוחמים" בדוג'ו של אייל אופיר בכרכור,מתוכו חצי שעה בערך עבדנו על לחימה במקל אחד (באסטון בפורטוגזית) א-לה אומנויות פיליפיניות כמוזכר למעלה. מאוד נהניתי מהזרימה,מהכיף של התירגול, מהפוטנציאל של האמנות הזו ואין מה להכחיש...מהיופי שלה מהקלילות שהיא כופה על מתרגליה לאמץ. בתור אחד שצד שמאל שלו לא מפותח (אני ימני בידיים),היה לי ממש קשה ל"תפוס" איך מתרגלים שמיניות הפוכות עם המקל ביד ימין אז קל וחומר יד שמאל. ביקשתי מאייל אחרי שאימון שיסביר לי את התנועה והוא לקח נייר שירטט,שם חצים ואמר לי "ברגע שתתפוס בראש תדע איך לעשות" כל יום שישי (עד שבת) הלכתי עם מקל מנסה להבין אבל ללא הצלחה ובשבת חשבתי על זה לא מעט. עם הרבה נחישות הלכתי היום לחצר והתאמנתי על יד ימין שמיניה רגילה וחשבתי "למה לא לנסות יד שמאל קצת"?. לקחתי מקל ארוך יותר (בערך מטר(הבאסטון אורכו כחצי מטר שישים סנטימטר,נמדד לפי אורך היד) וניסיתי...הלך צולע וקשה אבל המשכתי,כופה על עצמי ל"השתחרר" ולנוע בקלילות כמעט ריקוד ולפתע זה קרה!! המוח הבין את התנועה ופתאום זה היה ברור לי לחלוטין כמו קוד שפוענח. לקחתי מקל קטן ביד השנייה ופשוט נהניתי,משוחרר,"מחרטאט" תנועות ספק לחימה ספק השתטות אבל זרמתי עם זה וכאילו ידעתי תמיד,פתאום עשיתי שמיניות הפוכות עם שני מקלות בו זמנית. נכון זה לא היה מושלם ויש עוד הרבה מה להתאמן אבל ההבנה של הקלילות ופשוט לשחרר את המפרקים היא דבר ששמעתי כל כך הרבה מכל כך הרבה מתאמנים בשיטות שונות ופתאום חוויתי אותו וזו הייתה ממש "הארה" מחשבתית,לחימתית פרקטית לחיים ומה שתרצו. זהו סתם רציתי לשתף אתכם ואשמח אם תגיבו על חוויות דומות ומה שתרצו תודה שקראתם עם חיוך גדול ואהבה חדשה לילה טוב רועי
