התחלות קשות...

התחלות קשות...

התחלת השנה תמיד מתסכלת. אפילו שאני בטוחה שהכל יסתדר ברגע האחרון תמיד משתבשים דברים.

לבן הא"ס הגדול עדיין לא מצאו סייע וכבר הספיק להפוך שיעור וההורים האחרים התחילו להתלונן.

לבן הא"ס הקטן יש סייעת סמויה חדשה ומחנך חדש חסר ניסיון. הבן הקטן רב עם הא"ס אחיו הגדול והתפרץ (צעק בכה הרביץ...) בבית ואמר : " אמא, מספיק קשה לי בבית הספר, למה צריך להיות לי קשה גם בבית?"
והחליט: "מחר אני לא הולך לבית הספר, כי אין לי כוח שקשה גם שם וגם כאן."

מסובך. כמובן שלא ויתרתי. שוחחתי עם המחנך. הרגעתי את הקטן. בסוף הלך.... עכשיו, אחרי כמה ימים קצת יותר טוב.

אבל תמיד ההתחלות של כל שנה קשות.
אוףףףףףףף.

הבת שלי אומרת שלפעמים משעמם...
אבל אני מחכה לשגרה הרגועה וה"משעממת". כל כך רוצה להשתעמם.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
התחלה היא מצב זמני,כל עוד יש תקוה שההמשך ישתפר,המצב טוב

יש צפי מתי ימצאו סייע לבן הגדול?
בן כמה הוא?
&nbsp
חמוד הקטן, וגם צודק...
אי-אפשר שיהיה כל הזמן קשה גם בבית וגם בחוץ.
המחנך החדש פתוח וקשוב?
את מרגישה שיש סיכוי לשיח פורה איתו?
&nbsp
 
מקווה שיהיה טוב...

אין צפי למציאת סייע לגדול (16 - כיתה י"א רגילה). עדיין מחפשים ומראיינים.

עדיין לא מכירה מספיק טוב את המחנך כדי להחליט. מקווה לטוב, כי אין אפשרות אחרת.

אז יהיה טוב. העיקר באמת שיש תקווה.
תודה.
 
למעלה