התחלות חדשות...
שונאת להתחיל מחדש, אפילו אם זו רק התחלה חדשה קטנה... חשבתי הרבה, חצי משרה, בכ"ז יש לי המון הוצאות, במיוחד בגלל הבית, די קפצתי מעל הפופיק כשבניתי, אבל זה בגלל שידעתי שיש לי גב כלכלי - ההורים שלי... אבל כמה אפשר להיעזר בהורים? ולמרות שאני משתדלת שלא, לפעמים בא לי סתם להתבזבז לי, לפעמים הבנות רוצות עוד משהו... אז חיפשתי עבודה, לא ידעתי בדיוק מה אני רוצה, קצת קשה לי לעבוד במשרד שאין בו הרבה אויר, הרבה פנים... רק אני לבד, להיות סגורה... אני אוהבת לעבוד עם אנשים, אני נהנית מכך, כיף לחייך כשמחייכים אלייך בחזרה...
אז הגשתי מועמדות לנהל חנות, משהו שמעולם לא עסקתי בו, מכספים לבגדים? קצת שונה, ולמרות שבדואר אני גם מוכרת דברי דואר אך עיקר העבודה היא כבר לא בולים ומשלוחים למיניהם, זה כבר בנק, העברות בעלות, משלוח כספים לחו"ל וכו'... ופתאום לנהל חנות, צוות עובדים, לייעץ ללקוחות, שונה... כ"כ שונה... אבל זו גם עבודה שופעת חיוכים,
ואני מקווה, שאצליח... כי פוחדת לא רק שזה מקום ותחום שונה לי... פוחדת כי מדובר על המון שעות עבודה, ומשמרות... מה עם הבננות? מה עם הבית? אז לבית אני יכולה לארגן מנקה מידי פעם, אבל מטפלת לבנות זה לא תחליף כ"כ טוב מבחינתי, הן לא רגילות לאף אחת חוץ ממני ומהמשפחה שלי... דיברתי איתן, סיפרתי להן, התלהבו ושמחו בשבילי... הסברתי להן שזו עבודה עם שעות מרובות, ולעיתים אעדר עד שעות הערב, אבל, אנחנו נשלים את החסר ונדבר בטל' כשאוכל, וככה תהיה לי אפשרות גדולה יותר לרשום אותן לעוד חוג שרצו, וסוף סוף נחסוך לחצר, לתמונות, ולקנות מה שירצו... ובדואר אני יכולה עדיין לתמרן כממלאת מקום... ככה שלא ממש מאבדת את מקום העבודה שם... רק מפחיתה שעות... המממ... נזכרת כשעבדתי שעות ע"ג שעות ואז פוטרתי < אפילו כתבתי על כך > פתאום לרדת ממשכורת גבוהה לנמוכה היה לי קשה... פתאום הרבה שעות להיות בבית היה לי כיף... אז יש מינוסים ויש פלוסים, ומה לעשות שלא השקעתי ולמדתי, חייבים לשרוד, לתת לבנות רמת חיים נורמלית... גם כרגע אין לי יכולת כספית לממן לימודים, אבל גם זה יגיע... ואני כל כך מקווה שאצליח, מחר יום ראשון הולכת ללמוד על ניהול צוות עובדים ועל החברה קודם כל, שונאת להיות מתלמדת...
