התחלה חדשה

נקיטה...

New member
התחלה חדשה

המעברים בחיים שלנו, המעברים הללו...אלה שמקפיצים את חיינו למקומות לא מוכרים, הימים האלה שמכילים בתוכם הפתעות לא צפויות, רגעים מוזרים, רגעים יפים ופחות, אלה המרכיבים את חיינו. ואז ..שקט. פתאום אתה מגלה שאתה במקום שלא ייחלת להיות בו. והמקום הזה...הופך להיות המקום שלך. ואתה בתוכו. בתוכו, כולך. והקירות בתחילה לוחצים כל כך...צפופים, סוגרים וקרן אור אחת חודרת פנימה, לא מניחה. היא זו שנותת את התחושה שהיא שם במלוא הדרה השמש האור רק צריכה לדעת לצאת מהמקום החדש הזה שהפך כבר זמן להיות ה"בית" שלי. ולראות אותה ולהתחמם באורה הנוגה להרשות לעצמי - להרגיש. להרשות לעצמי - להתחיל מחדש. ענת
 
ניקיטה

החזרת אותי לתחושה שמדי פעם מנקרת- מה בעצם האמת. האם הרגעים של הטוב? בהם אני יכולה לפצוח בשיר מזמור על חיי החדשים, על כמה "גדלתי", על כמה מתוק יצא מהעז ההוא... או שאולי הכל זה סתם פיקציה, אולי באמת המקום השקט הזה שתארת הוא תמצית החיים, הקושי, כובד העגלה בלי הסוסים, שרק מתבהר לו מפעם לפעם עם הקרן החודרת. אני יודעת שהכל בעצם מעורבב, אין שחור או לבן, אבל משום אני מוצאת את עצמי לא אחת תוהה בסוגיה הזו .
 

kyael

New member
קודם כל הרשי לי לשלוח לך ../images/Emo24.gif

המקום ההוא שאת מדברת עליו, נקיטה, הוא המרחב המוגן שלך. בהתחלה שוהים בו קצת יותר: מרפאים את הפצעים, עושים הערכת נזקים ובמקביל לומדים לקחים שאיתם נוכל להמשיך הלאה לחיים. אצל כל אדם היציאה מה"בית" היא אינדיווידואלית (יעני, אישית). יש אנשים שנכנסים לשם רק כתקופת מעבר וצ'יק צ'ק ממשיכים הלאה, יש כאלו שבאים לשם לסירוגין כדי לאגור כוחות, ויש ששוהים קצת יותר כי חם שם (נעים ומוגן). אבל רק מעטים נשארים שם לתמיד. קרן האור שחדרה ל"ביתך", נקיטה, היא סימן טוב... סימן מעולה
היא מצביעה על כך שנפשך כבר בדרך, ואו-טו-טו תציץ מחריץ הדלת. מחבקת אותך חיבוק אמיץ, כזה שייתן (אולי) עוד קצת כוח, כדי שתאזרי אומץ ותרשי לעצמך להתחיל מחדש.
יעל
 
למעלה