אתה צריך לומר לאביך בפנים נהייתי חילוני אתן לך דוגמא כשאני אמרתי בזמנו כך להביא הוספתי לו שמה שאני עושה זה עניני ואיך שאני חי את חיי זה ענין פרטי שלי ובמילה אחרת החיים שלי שייכים לי ולא לאף אחד אחר גם לא לאבא (הוא ענה לי שאפילו שהחיים הם פרטיים שלי השם הפקיד אותי אצלו כדי שהוא יחנכני) בקיצור מאז שאמרתי לו את זה הבנאדם עזב אותי לנפשי ולא שמעתי ממנו הערה אחת
לא יודע למה אבל בטעות כתבתי ``להביא`` במקום לאבי אבל אני מבין שהבנת ת`כוונה, אגב איך זה יכול להיות שמצד אחד אתה בא לכל המפגשים והשבתות (האחרונה) של הלל ועובד באבטחה ומצד שני בבית חושבים שאתה לומד בישיבה?
אני לא אמרתי לאמי בפנים, וגם אם אני שומעת ממנה הערה, אני לא נלחצת. זכותה לחשוב שאני צריכה לשמור שבת, זכותי לשמור על זכות השתיקה ולא לתקן אותה. אני מעריכה אנשים שהולכים אחרי מצפונם, ובדרך לשם לא מתעללים ביקר להם, ובמה שיקר למי שיקר להם.
התכוונתי למקרה שלו שאני משער שכשהוא בא לבית הוא פתאום מחליף בגדים ונהיה בחור ישיבה ולכן אמרתי שחבל להיות חילוני ולהיות חרדי כשמתלחשים עליך מאחורי הגב עדיף להיות חילוני ולהיות חילוני דהיינו להיות חילוני לא רק בחוץ גם בבית ולהודיע לאוריו שהוא חילוני וככה זה אמנם לא יהיה בהתחלה נעים אבל אח``כ הם יעכלו את זה וזה יסתדר
ובאמת אחרי שכולם ידעו רק אם הורים שלי ידרשו אני יגיע בלבוש חרדי. אבל כול זמן שיש עמימות חבל לי להראות את כול הקלפים שלי. ואם כבר דיברת על עיפות.. אולי יש למשהו רעיון. ישנתי הלילה 7 שעות ואני מת מעיפות, הפחד שלי שאני ירדם בעבודה. עשיתי הליכה. אכלתי חריף.. גולש באינטרנט. שמתי מוזיקה. יצאתי לדבר עם אנשים. כול דבר עוזר ל 5 דקות והעיפות חוזרת.