תשובות, הירהורים ותוכחות...
היי לביא. תשובות: אז ככה. הדבר הכי סודי, הכי שנוי במחלוקת והכי לא-ברור בצבא - זה איך, לעזאזל, הוא קובע כמה אנשים (ואני בכוונה לא אומר תקנים או מהנדסים או משהו אחר) הוא יצטרך בכל שנה בכל מקצוע. מישהו פעם ניסה לחפש את הנוסחה הזאת - לצערינו הוא בפנסיה ועדיין מחפש... כעיקרון, זה מבוסס גם על צרכים אמיתיים שבאים מהיחידות (כמו בכל מפעל נורמלי בעולם) אבל זה גם לוקח בחשבון את כמות הנכנסים למערכת !!! זאת אומרת, שיש מצב שיחידה תבקש 5 פיזיקאים, אבל תקבל 8 פיזיקאים - כי השנה יש יותר !!! מה שנקרא - חסוך שלא יחסר... ומנגד - יש מצב שיחידה לא תקבל שום דבר - כי אין. עכשיו. כדי לפתור את האנומליה הזאת, כי ברור שאי אפשר לנהל ככה מערכת, בשיגעון כזה, מנסים כל הזמן להעריך "כמה בוגרי עתודה ט-ו-ב-י-ם יצאו בשנה כזאת וכזאת" מהאוניברסיטה לשורות הצבא. וכאן נכנס הסיפור של ה"הפרש" או ה"פחת". הצבא מעריך , ובצדק, שאף פעם לא יצאו כמה שנכנסו. אז אם הוא חישב פחת מוגזם מדי - הגיעו יותר ממה שתוכנן - האם זה אומר שיחרור מקבע ? לא ! למה ? כי העתודה נמצאת עכשיו בנקודת השפל הנמוכה ביותר שלה. כל בוגר נתפס ע"י אלף ידיים. ולכן, כרגע, המושג של "תיקצוב יתר" בכלל לא קיים. מה יקרה שיתאזנו ? נחכה ונראה... בכל אופן, כמו שאמרו כבר - אל תבנה על שיחרור מקבע כנקודת יחוס, ובטח לא כנקודת מוצא. ותשובותנת לפלטרון: כן, יש גידול ברישום לעתודה. רוצה גרף ? סודי ביותר, השתגעת ???
הירהורים: מתי, אבל מתי, יעשו כבר בצבא סקר אמיתי ונוקב, של כמה אנשי מקצוע, ובאיזה רמה צריך בכל תפקיד ותפקיד ? כמה בעיות שזה היה פותר. כמה "סיפורי ברל´ה" זה היה משאיר מאחור, כמה מוטיבציה זה היה נותן לחדשים... תוכחות: לעודדי - אני מתפלא עליך קצת, כאיש צבא, שאינך מכיר בזכותו של הצבא להגן על עצמו - ובמילים יפות יותר: לכסת"ח. אמנם, בצבאינו האהוב, ובפרט בעתודה, זה הגיע לרמות של "מרוב סייגים לא רואים מה היה קודם" ואכן אי-הוודאות פושה בכל וזה מאד מאד מאד לא נכון ולא עוזר ולא קומוניקטיבי - אבל לעניות דעתי - אין ברירה אחרת. הרי צה"ל הוא לא צבא סקנדינביה, שמתלבט היכן להקים את כפר הנופש החדש שלו, אלא צבא שנלחם נון-סטופ, במדינה ענייה ומטורפת. האם בתנאים אלו אפשר לכתוב התחייבות, תהא חשובה אשר תהיה, לשלם כך וכך כספים למשך כך וכך שנים - ולנעול את זה במסמרי פלדה ? לא נראה לי. הרי אם היית בצבא, ואני ראיתי וחוויתי זאת גם בשטח וגם במטה - החלטות וכספים אדירים עוברים ממטרה למטרה כמעט באופן מיידי - ובהפתעה גמורה. זה לא שכל הצבא מתנהל ככה, וזה לא כל הזמן, ותמיד יש לזה הסבר מכריע ונכון - אבל זה קורה. נו, אז עכשיו לקחו 52 מיליון ש"ח ו"נעלו" אותם אצל יוסי99 וחבריו (שהם חשובים מאד !!! אין ספק !!! אני הראשון בלהכיר בתרומתם של העתודאים לביטחון המדינה - ממש כך, בלי סיסמאות) ומחר צריך עוד 15 האמרים לפיקוד מרכז - צורך מבצעי ראשון במעלה. מה עושים ? זאת סתם דוגמה מפגרת, שאין לה אחיזה במציאות, אבל היא מנסה לדגדג את הבעיה של "לסגור חוזה" עם הצבא. קשה, קשה מאד... ועוד דבר, עודדי: כשאתה קונה שואב אבק, קראת פעם את כל האותיות הקטנות בתעודת האחריות ? לפי דעתי בטוח כתוב שם שהאחריות לא תקפה במקרה של חדירת לכלוך או אבק...
....בקיצור: כיסתוח זה לא המצאה של הצבא, ובטח לא למטרות רעות או שליליות. האם זה כורח המציאות ? אני אומר שכן. ומה אתם אומרים ? עם זאת, עודדי, דבר אחרון, אני מאד תומך בהקטנת חוסר-הוודאות, ביותר שקיפות, ביותר אמת, ביותר השקעה מצד הצבא - מגיע את זה לעתודאים - וזה בהחלט יכול להיות מנוף חיובי בדרך לרישום ולביצוע. פששש, יצא ארוך.... טוב, ככה זה שנהנים...
שמש