התחייבות לקבע

פלטרון

New member
כשאתה מדבר עם נער בן 17

זו הטעייה . ובכל מקרה - אני מוצא שזה מאוד לא ישר , לא בגלל הפירוט אחד אחד , אלא בגלל המסר הכללי שהם מנסים להעביר . אני חושב שאם מסתכלים על המסר הכולל, מתקבל מדבריהם הרושם הלא נכון ( ולא רק בדוגמא שהבאתי , אלא בעוד דוגמאות ) . רוצה עוד דוגמא - הם אוהבים לציין "שיבוץ במקצוע" , בידיעה שמה שכולם מבינים זה "מחקר ופיתוח" , ובפועל הרוב לא עוסקים בכך . מה שהם עושים זה לדבר על משהו אחד, בידיעה שהרוב בכלל מבינים את זה כמשהו אחר לגמרי , ועם זאת , הם לא טורחים לציין דברים בצורה מפורשת יותר. זה בהחלט לא שקר. זו הטעייה . האמן לי - עשיתי זאת כל-כך הרבה פעמים בחיי ( * מצחקק בהנאה .. * ) , שאני יודע לזהות כאשר מישהו אחר עושה זאת . ובכל מקרה - אני כשחתמתי הבנתי א´ , מה שאקבל/קיבלתי הוא ב´ - והחיתוך בינהם מועט . אולי זה אני שהייתי אקסטרא-תמים . מודה . אבל עזוב , לא נתווכח על זה . הרי אני חייב לך על דברים אחרים , לא ?!
 

yossi c

New member
../images/Emo98.gifסקרן, שאלה לי אליך...

אני לומד "מדעי-המחשב ראשי מתמטיקה משני". מכיון שהזכרת בהודעתך הקודמת שיש אפשרות שהצבא ישבץ עתודאי בחוג השני שלו, הייתי מודה לך אם תרחיב קצת בנושא: במה זה תלוי? אפשר להכריח אותי להשתבץ במתמט´ למרות שזה משני אצלי? ואם כבר ישבצו אותי כמתמטיקאי - האם זה יהיה לפחות שיבוץ טוב? (אני מניח שאם חסרים להם אנשים בה אז הם לא "מבזבזים" אנשים על להיות מורים בטכני בח"א וכו´.. - או שלא?...). אודה לך אם תכתוב את הידוע לך בנושא בהרחבה, שכן אני חייב לומר שהודעתך הדליקה לי נורה אדומה מדאיגה - להיות מתמטיקאי 6 שנים בצבא - אני מתאבד בטוח..
. דבר אחר, אני מבין שהמצב הנ"ל מצביע על עודף תקנים בענף התוכנה בצבא.. האם זה אומר שמדעי המחשב הולך להיות "הנדסת חשמל 2" מבחינת השיבוצים? (שידוע שרוב השיבוצים שם זה ניהול, תחזוקה וכמעט אפס פיתוח..). האם לצערנו "קצין מצגות" יהפוך להיות שיבוץ "לגטימי" לבוגר שלא הצטיין בלימודיו? (דוגמא עגומה מיני רבות שניתן למצוא..). עוד שאלה.. אני רואה בהודעותיך שאתה יחסית די מתמצא בתחומי שיבוץ מדעני מחשב בצבא, אז רציתי לשאול אותך האם שיבוץ תלוי בממוצע? (יש לי ממוצע 80-85, האם אני צפוי להידפק, לדעתך, בהנחה שאמשיך כך עד סוף התואר?) מצטער על כל השאלות.... פשוט רוב ההודעות בפורום הזה הם על הנדסה, כך שבתחום המחשבים (שיבוצים וכו´) אין כמעט את מי לשאול.. אז תודה מראש, יוסי. נ.ב אם כבר מכירים.. אז אני מסיים עכשיו שנה א´ באוני´ בר-אילן, איפה אתה לומד ובאיזה מסלול בדיוק?
 
התחייבות לקבע

תגידו, זה נכון שלא משאירים את כל העתודאים בקבע? אני מכיר מישהו בצבא שאמר לי שרק אחוז מסוים של העתודאים מיועד להישאר בקבע, ושזה תלוי במקצוע של העתודאי ובשיבוץ שלו. כלומר, זה אומר שלפי המקצוע והשיבוץ שלך אתה יכול לדעת/להשפיע על עניין ההישארות בקבע. הוא גם אמר לי שהאחוז הזה משתנה משנה לשנה לפי צרכים ותקציבים... בואו נתפלל שבקיצוץ עכשיו ירדו מלא תקנים לעתודאים. ממש לא בא לי לשרוף שלוש שנים אקסטרה בצבא בתור איזה תובע בשטחים, בתנאים לא רעים אמנם, אבל שלא יועילו לי בכלום אחר כך.
 
תגובה

לפי מיטב הבנתי, בחוזה העתודה מצויין כי צה"ל ידרוש שירות בקבע רק במקצועות הקשורים, בדרך זו או אחרת, לנושא אותו למד העתודאי באוניברסיטה. כלומר, אם אתה לומד פיזיקה, ואין לצבא מקצוע מתאים לשירות בקבע, הרי שלא תחוייב בשירות שכזה.
 

raky

New member
בנוסף...

ידוע לי, לפחות במקצוע הרוקחות, (מרוקח עתודאי שעובד איתי), שלא נוטים להשאיר רוקחים לקבע מסיבות כלכליות. פשוט עולה לצבא יותר מדי כסף לשלם להם. אז, כאמור, זה מאוד תלוי במקצוע. במקצוע פחות מבוקש, כגון מדעי הטבע, שאין לצבא יותר מדי מה לעשות איתם, הוא מעדיף לשחרר את העתודאים במקום לבזבז עליהם כסף. במקצועות אחרים לעומת זאת, שהצבא זקוק להם, לא תקבל שחרור מקבע גם אם תאיים להתאבד. ועל כך יעידו חברים רבים בפורום הזה. בקשר למשפטים ספציפית... אין לי שמץ.
 

odedee

New member
וואלה, מאיפה אתם מביאים את כל זה?

אין לי מושג אמנם לגבי רוקחים, אבל אני יכול רק להגיד לכם שאין פה כללים ברורים, ומי שנותן תשובות "ודאיות", שווה לתהות על דיוק ידיעותיו. בשנים האחרונות כמות המצטרפים לעתודה יורדת. כפועל יוצא, מגיעים פחות אקדמאים לאייש תפקידים שנדרשים לצבא. אם ניקח את הרוקחים (רק דוגמה!), אזי כשמפסיקים להגיע לצבא רוקחים כקצינים בחובה, הוא ייאלץ כמובן להשאיר בקבע את הרוקחים שמשרתים כרגע בחובה, כי הוא חייב רוקחים, מה לעשות. לכן, אם לא מגיעים רוקחים בחובה, ישאירו את הרוקחים לשירות קבע. אני מפקפק, אגב, אם רוקח עולה לצבא יותר ממהנדס בדירוג מחקר. אופתע מאד אם זה כך. הסיבה היחידה שישחררו מקבע מישהו תהיה שיש מספיק מחליפים עבורו בחובה, וכך ניתן לחסוך תקני קבע. כאמור, בגלל מצוקת כח האדם אני חושב שמקרים כאלה עתידים להתמעט או להיעלם. ואם אתה חושב שלצבא אין מה לעשות עם בוגרי מדעי הטבע, יש לי חדשות בשבילך. מעטים העתודאים שמשוחררים בלי להשלים את שירות הקבע שהתחיבו אליו בכלל, ובוגרי מדעי הטבע בפרט. במגמה הנוכחית בה מספר העתודאים החדשים קטן, מספרם של העתודאים שישוחררו ללא שירות בקבע יהיה קטן בהתאמה. והוא היה קטן גם עד היום.
 

Amirmel

New member
משפטנים

הפרקליטות הצבאית גדלה מאוד בתקני חובה בשנים האחרונות ועכשיו חסרים עתודאים חדשים. לכן, בעוד שנטו לשחרר אנשים מקבע אם הם לא רצו נראה שבשנים הקרובות (לפחות כל מי שבחובה היום) יישאר בקבע
 
רגע

זה בדוק? זה לא סותר קצת את מה ש- odedee אמר? הוא אמר שככל שיש פחות עתודאים בחובה, ככה מכריחים אותם להישאר בקבע (הגיוני)... זה בעצם הפוך או מה? עכשיו אני מבולבל... לא צריך שתדליקו לי נר.
 

יוסי99

New member
הסבר מפושט

א) ככל שיש יותר תקנים בחובה, פירוש הדבר שיש צורך ביותר כוח אדם, ולכן לא מוותרים לאף אחד על הקבע. ב) מה זה "הרבה תקנים" ? כשמס´ התקנים עולה משמעותית על מס´ העתודאים. לעומת זאת, במקרה שיש "עודף עתודאים" אז מוסיפים תקנים מתוך אילוץ ואז במצב כזה יש להם כל מיני עתודאים כאילן-במקצוע וכו, והם לא יודעים מה לעשות עם כולם, אז מוותרים על קבע, לפעמים.
 

raky

New member
ייתכן.

תראה, מה שאמרתי על מדעי החיים, לא נאמר מתוך ידע, והבאתי את זה רק כדוגמא... על הרוקחים - אני מסכים בהחלט שבמידה ויהיה צורך עז ברוקחים הצבא לא ימהר לשחררם. נכון לעכשיו, הצורך אינו "עז". לכן אפילו שרוקח עולה אולי פחות ממהנדס, במידה ולא ממש זקוקים לו ניתן יהיה לשחרור אותו. וזו הנטייה, לפחות ממה שאמר לי עמיתי לעבודה.
 

פלטרון

New member
בשנים האחרונות יש יותר/פחות עתודאים

תגיד - עכשיו שיש מענק לימודים של ( סה"כ) 40,000 ש"ח ( 30,000 לתלת-שנתי) . ועכשיו שמאשרים תואר שני תוכ"ש לכל מי שמבקש ( ויכול אקדמית ), ועכשיו שמאשרים לעבוד תוכ"ש , ומאשרים לצאת לחו"ל תוכ"ש , ומבטיחים שיבוץ במקצוע , ולא קוראים לעתודאים למילואים בחופשות ( קיץ ) , ויש את עתידים , ועוד כמה מסלולים חדשים ( פנימיים ) שאני לא זוכר את שמם , תוסיף לזה את זה שיותר אנשים רואים את הבלגן בשטחים ומתחילים לפחד מקרבי ( כשאני הצטרפתי לעתודה - הטרנד היה לבנון by the way ) - אז השאלה היא : הייתי מצפה שמספר הנרשמים לעתודה גדל בשנים האחרונות . זה באמת מה שקורה ?
 

odedee

New member
שאלה טובה.

שאין לי תשובה ממש מוסמכת לתת עליה. אני יכול רק לאמר את דעתי המגובה בפידסקים מחברים שעדיין משרתים בצבא. ראשית שים לב, שרוב ההטבות שאתה מניח שהן בטוחות, הן בדרך כלל לא לגמרי בטוחות, כנהוג בצה"ל. אני מאד אתפלא אם הצבא הגביל את החופש שלו וכתב למישהו בחוזה ההצטרפות לעתודה שהוא בוודאות יוכל לצאת ללמוד, לעבוד ולנסוע לחו"ל. בדרך כלל מתווסף לאמירות כאלה בחוזים של הצבא סייג (בלעז disclaimer) שמקטין מאד את הוודאות שבהבטחה הזו. הצבא יתן ללמוד למי שזה מתאים לו שילמד, כלומר אם אין לצבא התנגדות לעניין. כנ"ל לגבי עבודה - אני מניח שאומרים את צירוף הקסם "במידה והצרכים מאפשרים ובאישור המפקד". אגב, אני חושב שאפילו גובהו של מענק הלימודים אינו מופיע בחוזים, מה שמאפשר לצה"ל "להתאים אותו" (ניסוח צה"לי אהוב) ולשנות אותו כפי שנראה לו. למרות שאני לא בטוח אם ניתן לשנות אותו למי שכבר התחיל ללמוד בתנאים הנוכחיים. אם המספר (10000 ש"ח בכל שנת לימוד) מופיע בחוזה שלכם, הוא מחייב את הצבא. אם לא, הצבא יכול לשנות את גובה המענק בעתיד לפי צרכיו ויכולותיו. נכון בהחלט שהתנאים שהצבא מציע לעתודאים השתפרו, אבל בניגוד לשנים קודמות גם התקשורת והשקיפות השתפרו, מה שפועל לרעת הצבא לדעתי. פעם לא היה פורום עתודה בתפוז שכל אחד יכול היה לשאול בו שאלות ולקבל תשובות (בדרגת אמינות משתנה, אמנם). כתוצאה, אנשים קיבלו ללא ערעור את ההבטחות שהצבא פיזר (ועוד בע"פ!), והבינו את המציאות האמיתית רק כשפגשו אותה לאחר שנים. היום אנשים כבר מבינים שצה"ל, כמערכת ענקית עם צרכים משתנים, לא באמת מסוגל להבטיח לכל אחד את החלומות הרטובים שלו. ודאי כשמדובר על מציאות של עוד שלוש-ארבע שנים (כניסה לשירות חובה) או שש-שבע (כניסה לקבע). במערכת שפועלת באי וודאות רבה אין אפשרות לחזות צרכים ויכולות (מבחינת כמות אקדמאים, תקציבי עתודה, וצרכים אחרים) של עוד שבע שנים. הלא איש לא חזה את הצרכים שנגרמו מהאינתיפאדה אפילו שנה לפני שהיא התחילה. ההבנה הזו של ציבור השמיניסטים לדעתי מקטינה את האטרקטיביות של העתודה. נכון שהצבא אומר שישתדל לתת לאנשים ללמוד, לעבוד ולטייל, אבל הוא אינו יכול להבטיח זאת. וברגע ששום דבר לא כתוב בחוזה ומובטח באמת, האטרקטיביות של מסלול העתודה יורדת לדעתי. תקנו אותי אם אני טועה.
 

פלטרון

New member
יש משהו בדבריך

ארצה גם להוסיף נקודה קטנה שחשבתי עליה : צה"ל מטעה את המתעניינים בעתודה ( ואפילו את אלו שכבר הצטרפו , ולומדים כעת ) וב--ע--נ--ק ! ! הוא מבטיח : תואר שני תוכ"ש , אישור עבודה תוכ"ש , יציאה לחו"ל תוכ"ש . על העובדה שאף אחד מן הנ"ל איננו ודאי כבר טחנו כאן בפורום מספיק , והכל תלוי באישור המפקד / היחידה בה משובצים . האמת היא , שכשחושבים על זה , עתודאי בשירות יוכל לממש לכל היותר אחד מן השלושה . אבל ברור שאף אחד לא יוכל גם לשרת בצבא ראשון-חמישי , לעבוד שישי-שבת , למצוא זמן ללמוד לתואר שני , וכל 4 חודשים , לממש חופשה בחו"ל . נשמע לי מפונטז משהו , ולא מציאותי . מזכיר לי גם פרסומת להצעת עבודה שראיתי פעם בעיתון : עבודת שיווק באיזור הדרום ... לכל המעוניינים ... 6000 ש"ח לחודש נקי .. ובאותיות הקטנות - לא כולל אוכל , שתייה , לינה ותחבורה ... משמע , 6000 ש"ח בחודש , ובתנאי שתשן ברחוב,תאכל מפחי אשפה,תשתה מברזים ציבוריים , ותלך ברגל ... יופיייייייייי .......
 

odedee

New member
אני לא כל כך מסכים איתך הפעם.

ההטבה של יציאה לחו"ל תוכ"ש רלבנטית כמובן רק לאנשי חובה (איש קבע יכול לנסוע לחו"ל בלי בעיות. רק מתאמים את זה ביחידה מספיק זמן מראש). אני בהחלט יכול לחשוב על יחידות שבהן עתודאים בחובה (בני 22 ומעלה אם הבנתי נכון) יעבדו וירוויחו קצת כסף למחייתם, שאותו ינצלו לטיול בחו"ל. כנ"ל לגבי תואר שני. נכון שקשה מאד גם לשרת בצבא, גם לעבוד בערבים וגם ללמוד לתואר שני, אבל אפשר לעשות את זה על אש קטנה מספיק - לעבוד קצת, להתחיל בלימוד קורס אחד בסימסטר וכו´. כל אחד ומה שמתאים לו (וליחידה שלו). אז נכון, אי אפשר לעבוד כל יום ארבע שעות לאחר שיוצאים מהיחידה בערב, ללמוד ארבעה קורסים סמסטריאליים ולנסוע פעם בחודש לחו"ל, אבל בינינו, לא זה הרעיון... אני בהחלט יכול לחשוב על אנשים שיהנו מכל ההטבות האלה. רק אין לי מושג איזה חלק הם יהיו מכלל העתודאים. תחשוב על זה כעל שיפור אפשרי מסוים בתנאי השירות, זה ודאי לא שיקול מכריע אם עתודה זה טוב או רע, אבל זה יכול להיות סוכריה קטנה.
 

ramil

New member
זה בהחלט אפשרי

יש קצינים בפרקליטות (שרוטים, לדעתי..) שעובדים בסופ"ש. יש הרבה מאוד שלומדים מהשנה השניה בחובה לתואר שני, בהיקף של 4 ש"ש. ופה ושם אנשים נוסעים לחו"ל, אם יש להם כסף...
 

פלטרון

New member
../images/Emo32.gif החלפת חתימה ...

תמיד רציתי לשאול אותך בקשר לקודמת - שיר חמוד . יש סיבה שבחרת בו (מטוס דרך שמעה שקופה .. ) ?
 

eitan007

New member
האמת שהשורה...

האהובה עלי בשיר היא "וגם מזה, נצטרך כנראה להיגמל". פשוט שיר מדהים...
 

ramil

New member
למה אני מאוהב בשיר הזה

יש בשיר הזה יותר מקורטוב של טירוף שמתמתפח והולך. אם להיות פלצני מעט, הניגוד בין המשקל המדוד והחריזה הקפדנית, לבין החריזה הא-סימטרית (3 שורות מתחזרות כל פעם), יוצרת בזמן הקיראה תחושה של אובדן שיווי משקל - המספר מאבד את היציבות ("כמעט בלי נשימה אני נתקל במעקה", "גונב הצצונת בראי רואה שם משוגע" וכו´) עד שבסוף הוא מגיע לקתרזיס בהתפוצצות המטוס - "כאן בצד כבר משתחררת לי ההתכווצות". גישה פופולרית להבנת השיר היא שמדובר בחיפוש אחר ריגושים מיניים (טרמינל). להשכלה כללית, הנה שוב מילות השיר (אני ממילא קצין תורן הלילה...): עת השתחררתי הרופאים המליצו לי על ביקור חודשי בנמל התעופה זה באמת עושה לי טוב לראות מטוס גדול ממריא דרך דמעה שקופה אחר כך יותר קל הלחץ על העין השטופה. לוקח לי אחר צהרים חיובי, נוסע לנמל אומר לעצמי בדרך: גם מזה עוד נצטרך להיגמל עצמי עונה לי בהגיעו: אז נתחיל כל יום להתעמל טרמינל! ז´ה טם, איי לאב יו טרמינל, בלה מיה הדלתות מנחשות אותי ונפתחות לי מעצמן אני נכנס לאט עם הרבה טקס בישבן וכל האינטרקונטיננטליה מדגדגת לי כאן וכאן וכאן לוקח את עצמי לשירותים להרגע גונב הצצונת בראי, רואה שם משוגע חתיכות כמו טרמינל רבות יש מסוגה עומדת שם קשתית, שני רימונים, עגיל גדול, שיער קצר כמו איזה מטען חשוד ליד דוכן סוויאייר קצין הביטחון נועץ בה מבט חודר ז´ה טם, איי לאב יו טרמינל, בלה מיה רץ ללוח הטיסות למצוא לי המראה יש טיסה לציריך דרך רומא עוד שעה רמקולים מנומסים נותנים לי התראה כאן בצד אני מרגיש כמו הפרעה הולכת ונלחצת לי החוצה הכרעה: איי לאב יו טרמינל, בלה מיה! רק בחזרה סוויאיירה להספיק לטרמינל חתיכות כמוה אתה מדפדף בכל ז´ורנל אך היא כבר לא שם, קצין הביטחון כנ"ל. רמקולים מנומסים עם טון יותר תקיף אני צריך כבר לעלות למעלה להשקיף כאן בצד זה כל הזמן הולך ומחריף כמעט בלי נשימה אני נתקל במעקה אור שקיעה גדול בסנוורים אותי מכה בואינג של סוויסאייר מחליק, עוצר ומחכה בואינג של סוויסאייר מתחיל לרוץ ומתרומם לאט לאט ממריא אל תוך האודם העומם דרך הדמעה של הליצן המשתומם. טרמינל! ז´ה טם, איי לאב יו טרמינל, בלה מיה אני מתחיל לספוג את זה כעוד התלוצצות פתאום את שמי הערב מחרידה התפוצצות בשדה למטה מתחילה התרוצצות כאן בצד כבר משתחררת לי ההתכווצות עת השתחררתי הרופאים המליצו לי על ביקור חודשי בנמל התעופה זה באמת עושה לי טוב לראות מטוס גדול ממריא דרך דמעה שקופה אחר כך יותר קל הלחץ על העין השטופה, השדופה, הצרובה, הצרופה, השרופה, הכפופה, הפרופה - הנה כי כן, עצמי אומר לי, היתה לנו תרופה...
 
אוקיי

זה בטח מסתדר עם מה שאמרו לי. הכל גמיש ונזיל, ושום דבר לא מתוכנן. אחרי הכל, עוד שנתיים יכול להיווצר פתאום צורך אדיר לצבא ברוקחים (אני יודע?! מלחמה ביולוגית עם עיראק?!) ואז גם הם לא ישוחררו. או, לחילופין, יחזירו את השטחים וכל המשפטנים (כמעט) ילכו הביתה... עד כאן, ברור. אבל מה שנאמר לי זה שמראש התכנון הוא לפחות מ-100% צורך (הגיוני), ככה שגם במקצועות הנדרשים בצבא יש אחוז מסוים שמשתוחרר (אלא אם הצורך גדל פתאום). והעניין הוא לגבי אותו אחוז... מי הוא? איך נקבע מי נשאר ומי הולך? האם כל האחוז הזה "נאכל" ע"י קומבינטורים למיניהם וזה מה שמכתיב לצבא להשאיר את כל היתר? האם הכל זה לפי תרגילים וקומבינות כמו שכולם מספרים או שלפחות בקטע הזה הצבא עובד בהגיון? בואו ונדליק ביחד נר.
 
למעלה