התורמת ואני

[אלה121]

התורמת ואני

התורמת ואני
כל כך רציתי להיות אמא ולהכנס להריון שלר עניין אותי שום דבר רק להיות שהביציות מהתורמת יקלטו.לא בררתי עם הרופא את נושא הצבעים של התורמת, היה חשוב לי שיהיה לה סוג דם כמו שלי ושתהיה צעירה. נולדו לי תאומים שונים ממני בצבעים אני כהת שיער ועיני חומות והילדים עם שיער חום בהיר ועיניים כחולות. (הם בני 3 חודשים). נראה לי שכולם מתפלאים מהיופי שלהם ומשוני הצבעים (לא אומרים לי אבל בתחושה שלי, ויש כאלה שגם אומרים)יש לי קושי ואני מבקשת את עזרתכן בעניין עם נושא השוני החיצוני ביננו. לעיתים אני "רואה" את התורמת בהם וזה מקשה עלי נפשית. אני לא מצליחה להנות ב-100% מהפלא הזה שיש לי בבית. (אני לא מאמינה שהפכתי לאמא אחרי כל כך הרבה שנים). לקח לי זמן לכתוב לכן ולהעזר בכן ולהודות שכן זה קצת מפריע ומציק לי. מהלידה ועד היום עדיין יש בי עצבות ומועקה שרובצת עלי ואני לא מצליחה להתחבר בטוטליות אליהם. אשמח לעזרתכן.

 

[roza marzipan]

שלום אלה ברוכה הבאה../images/Emo140.gif

התורמת ואני
כל כך רציתי להיות אמא ולהכנס להריון שלר עניין אותי שום דבר רק להיות שהביציות מהתורמת יקלטו.לא בררתי עם הרופא את נושא הצבעים של התורמת, היה חשוב לי שיהיה לה סוג דם כמו שלי ושתהיה צעירה. נולדו לי תאומים שונים ממני בצבעים אני כהת שיער ועיני חומות והילדים עם שיער חום בהיר ועיניים כחולות. (הם בני 3 חודשים). נראה לי שכולם מתפלאים מהיופי שלהם ומשוני הצבעים (לא אומרים לי אבל בתחושה שלי, ויש כאלה שגם אומרים)יש לי קושי ואני מבקשת את עזרתכן בעניין עם נושא השוני החיצוני ביננו. לעיתים אני "רואה" את התורמת בהם וזה מקשה עלי נפשית. אני לא מצליחה להנות ב-100% מהפלא הזה שיש לי בבית. (אני לא מאמינה שהפכתי לאמא אחרי כל כך הרבה שנים). לקח לי זמן לכתוב לכן ולהעזר בכן ולהודות שכן זה קצת מפריע ומציק לי. מהלידה ועד היום עדיין יש בי עצבות ומועקה שרובצת עלי ואני לא מצליחה להתחבר בטוטליות אליהם. אשמח לעזרתכן.

שלום אלה ברוכה הבאה

קודם כל מזל טוב על האמהות החדשה לתאומים. אני בטוחה שעם כל הקשיים את נהנית ומתפעמת מהם בכל יום מחדש. לגבי הצבעים. את לא מתארת לעצמך אילו ילדים לאילו הורים אנו רואים לפעמים ברחובות. האם כל ילד כזה הוא מתרומה? ממש לא. כללי התורשה הינם מאוד מורכבים, ומאפיינים גנטיים "מדלגים" לפעמים על דור אחד. אני אישית מכירה זוג הורים שהאב הינו מזרחי כהה שיער, עם עיניים חומות בהירות, והאם אשכנזיה עם עיניים חומות כהות. לשניים מילדיהם יש עיניים כחולות, אבל ממש כחול צלול. זה ממש מוזר כשרואים את האבא הולך עם ילדיו כחולי העיניים ברחוב. ואת יודעת מה? הוא גאה ומשוויץ במיוחד עם כל ילדיו, אבל כשאנשים מתייחסים לעיניים הכחולות של בתו, הוא מתפוצץ מגאווה. אז אמנם זה קצת אחרת, כי הילדים גנטיים שלו ושל אשתו, אבל בכל זאת הוא מקבל תגובות נדהמות מאנשים על השוני בצבעים, ובאיזשהו אופן גם הוא צריך להסביר מאיפה העיניים הכחולות. וכמובן שאף אחד שאינו מצוי בחוקי התורשה איננו יודע מאיפה הופיעו העיניים הבהירות. אני חושבת שמה שעובר עלייך מעבר לתחושת האי נוחות לגבי ילדייך, הוא פשוט קושי. לגדל תאומים זה לא קל בלשון המעטה. עייפות מצטברת, מירוץ סביבם מסביב לשעון, אולי את חווה גם דכאון קל שלאחר לידה - כל אלו חוברים ביחד ללחץ ותחושת דאון לצד האושר הגדול וההצלחה. את תראי כשהילדים יגדלו קצת ויתחילו ליצור קשר ולהיות מעוצבים כבני אדם קטנים - את תשכחי לגמרי מה מקורם הגנטי. כרגע החיים עם תאומים קטנים נראים קשים וסבוכים, וזאת גם ללא קשר למקורם הגנטי. אני קוראת שוב את המשפט האחרון שלך, ונראה לי שאת חווה איזשהי דרגה של דכאון שלאחר לידה. אם את מרגישה עצב ומועקה בדרגה כזו או אחרת - כדאי לך לדבר עם מישהו, ואם התחושות לא משתפרות או מחמירות, כדאי לך גם לחפש עזרה מקצועית. למענך, למען משפחתך, למען השקט הנפשי שלך, והיכולת להיות שמחה, מאושרת ומסופקת.

 

[ronitili]

רוזה מרציפן - אני מזדהה עם כל מילה!

שלום אלה ברוכה הבאה

קודם כל מזל טוב על האמהות החדשה לתאומים. אני בטוחה שעם כל הקשיים את נהנית ומתפעמת מהם בכל יום מחדש. לגבי הצבעים. את לא מתארת לעצמך אילו ילדים לאילו הורים אנו רואים לפעמים ברחובות. האם כל ילד כזה הוא מתרומה? ממש לא. כללי התורשה הינם מאוד מורכבים, ומאפיינים גנטיים "מדלגים" לפעמים על דור אחד. אני אישית מכירה זוג הורים שהאב הינו מזרחי כהה שיער, עם עיניים חומות בהירות, והאם אשכנזיה עם עיניים חומות כהות. לשניים מילדיהם יש עיניים כחולות, אבל ממש כחול צלול. זה ממש מוזר כשרואים את האבא הולך עם ילדיו כחולי העיניים ברחוב. ואת יודעת מה? הוא גאה ומשוויץ במיוחד עם כל ילדיו, אבל כשאנשים מתייחסים לעיניים הכחולות של בתו, הוא מתפוצץ מגאווה. אז אמנם זה קצת אחרת, כי הילדים גנטיים שלו ושל אשתו, אבל בכל זאת הוא מקבל תגובות נדהמות מאנשים על השוני בצבעים, ובאיזשהו אופן גם הוא צריך להסביר מאיפה העיניים הכחולות. וכמובן שאף אחד שאינו מצוי בחוקי התורשה איננו יודע מאיפה הופיעו העיניים הבהירות. אני חושבת שמה שעובר עלייך מעבר לתחושת האי נוחות לגבי ילדייך, הוא פשוט קושי. לגדל תאומים זה לא קל בלשון המעטה. עייפות מצטברת, מירוץ סביבם מסביב לשעון, אולי את חווה גם דכאון קל שלאחר לידה - כל אלו חוברים ביחד ללחץ ותחושת דאון לצד האושר הגדול וההצלחה. את תראי כשהילדים יגדלו קצת ויתחילו ליצור קשר ולהיות מעוצבים כבני אדם קטנים - את תשכחי לגמרי מה מקורם הגנטי. כרגע החיים עם תאומים קטנים נראים קשים וסבוכים, וזאת גם ללא קשר למקורם הגנטי. אני קוראת שוב את המשפט האחרון שלך, ונראה לי שאת חווה איזשהי דרגה של דכאון שלאחר לידה. אם את מרגישה עצב ומועקה בדרגה כזו או אחרת - כדאי לך לדבר עם מישהו, ואם התחושות לא משתפרות או מחמירות, כדאי לך גם לחפש עזרה מקצועית. למענך, למען משפחתך, למען השקט הנפשי שלך, והיכולת להיות שמחה, מאושרת ומסופקת.

רוזה מרציפן - אני מזדהה עם כל מילה!

 

[אלמוג שלי]

רוצה מאוד לעודד אותך

התורמת ואני
כל כך רציתי להיות אמא ולהכנס להריון שלר עניין אותי שום דבר רק להיות שהביציות מהתורמת יקלטו.לא בררתי עם הרופא את נושא הצבעים של התורמת, היה חשוב לי שיהיה לה סוג דם כמו שלי ושתהיה צעירה. נולדו לי תאומים שונים ממני בצבעים אני כהת שיער ועיני חומות והילדים עם שיער חום בהיר ועיניים כחולות. (הם בני 3 חודשים). נראה לי שכולם מתפלאים מהיופי שלהם ומשוני הצבעים (לא אומרים לי אבל בתחושה שלי, ויש כאלה שגם אומרים)יש לי קושי ואני מבקשת את עזרתכן בעניין עם נושא השוני החיצוני ביננו. לעיתים אני "רואה" את התורמת בהם וזה מקשה עלי נפשית. אני לא מצליחה להנות ב-100% מהפלא הזה שיש לי בבית. (אני לא מאמינה שהפכתי לאמא אחרי כל כך הרבה שנים). לקח לי זמן לכתוב לכן ולהעזר בכן ולהודות שכן זה קצת מפריע ומציק לי. מהלידה ועד היום עדיין יש בי עצבות ומועקה שרובצת עלי ואני לא מצליחה להתחבר בטוטליות אליהם. אשמח לעזרתכן.

רוצה מאוד לעודד אותך
קודם כל מזל טוב ! דבר שני, אני עצמי בחורה עם עינייים חומות ושיער חום כהה. בעלי אמנם בהיר. יצא לנו ילד עם עיניים כחולות ושיער בלונדיני ולפעמים שואלים אותי אם הוא שלי. והוא שלי מכל הבחינות ! הילדים האלו יקבלו ממך כ"כ הרבה וידמו לך בכ"כ הרבה דברים שהם לאו דוקא חיצוניים. למה להכות את עצמך על משהו שהוא כ"כ שולי ?! תהני מהם !

 

[אוריינית]

לגבי צבעים

התורמת ואני
כל כך רציתי להיות אמא ולהכנס להריון שלר עניין אותי שום דבר רק להיות שהביציות מהתורמת יקלטו.לא בררתי עם הרופא את נושא הצבעים של התורמת, היה חשוב לי שיהיה לה סוג דם כמו שלי ושתהיה צעירה. נולדו לי תאומים שונים ממני בצבעים אני כהת שיער ועיני חומות והילדים עם שיער חום בהיר ועיניים כחולות. (הם בני 3 חודשים). נראה לי שכולם מתפלאים מהיופי שלהם ומשוני הצבעים (לא אומרים לי אבל בתחושה שלי, ויש כאלה שגם אומרים)יש לי קושי ואני מבקשת את עזרתכן בעניין עם נושא השוני החיצוני ביננו. לעיתים אני "רואה" את התורמת בהם וזה מקשה עלי נפשית. אני לא מצליחה להנות ב-100% מהפלא הזה שיש לי בבית. (אני לא מאמינה שהפכתי לאמא אחרי כל כך הרבה שנים). לקח לי זמן לכתוב לכן ולהעזר בכן ולהודות שכן זה קצת מפריע ומציק לי. מהלידה ועד היום עדיין יש בי עצבות ומועקה שרובצת עלי ואני לא מצליחה להתחבר בטוטליות אליהם. אשמח לעזרתכן.

לגבי צבעים
גם במשפחה שלי יש שונות מפתיעה. לשני הורי שיער חום כהה ועיניים חומות כהות, ואילו לי ולשני אחי שיער חום בהיר ועיניים ירוקות בהירות. כך שהכל אפשרי. חישבנו שהיה סבא אחד עם עיניים ירוקות ועוד בהירים מדורות קודמים יותר אך שוב, יצא כך בפוקס אז בעצם אי אפשר לדעת מה היה יוצא לך גם כך. אני מסכימה עם מה שנאמר קודם שאת נשמעת מועקת וגם לי נדמה(אם תסלחי לי על פסיכולוגיה בגרוש) שזה משהו עמוק יותר מהצבעים שמפריעים לך. מקווה שתרגישי טוב יותר. אוריינית

 

[אוריינית]

ורוצה להוסיף גם שעיניים כחולות

לגבי צבעים
גם במשפחה שלי יש שונות מפתיעה. לשני הורי שיער חום כהה ועיניים חומות כהות, ואילו לי ולשני אחי שיער חום בהיר ועיניים ירוקות בהירות. כך שהכל אפשרי. חישבנו שהיה סבא אחד עם עיניים ירוקות ועוד בהירים מדורות קודמים יותר אך שוב, יצא כך בפוקס אז בעצם אי אפשר לדעת מה היה יוצא לך גם כך. אני מסכימה עם מה שנאמר קודם שאת נשמעת מועקת וגם לי נדמה(אם תסלחי לי על פסיכולוגיה בגרוש) שזה משהו עמוק יותר מהצבעים שמפריעים לך. מקווה שתרגישי טוב יותר. אוריינית

ורוצה להוסיף גם שעיניים כחולות
בגיל שלושה חודשים זה לא סופי. צבע העיניים של תינוקות יכול להשתנות במשך השנים הראשונות ולא רק החודשים הראשונות.

 

[אוריינית]

אלה, חושבת כל היום על דברייך

ורוצה להוסיף גם שעיניים כחולות
בגיל שלושה חודשים זה לא סופי. צבע העיניים של תינוקות יכול להשתנות במשך השנים הראשונות ולא רק החודשים הראשונות.

אלה, חושבת כל היום על דברייך
האמיצים. הצגת שאלה שמטרידה כל כך הרבה מאיתנו שנמצאים בשלבים שונים של התהליך. איך נרגיש אח"כ (אחרי הלידה)? ויש את השלב הזה שכולנו עברנו וחלקינו עדיין בעיצומו- של- עצם קבלת הרעיון של התרומה וההתמודדות עם לידת ילד שהוא לא מבשרינו. אני סבורה עכשיו שהתשובות שקבלת לגבי האפשרויות של הקומבינציות הגנטיות השונות במשפחות זה לא מה שמטריד אותך באמת. אלא זו עדיין אותה שאלה ראשונית של מי שנעזרים בתרומה (ביצית, זרע, ובודאי גם וגם), ולכן אני חושבת שאת אמיצה, שכן העזת לשתף אותנו באי נוחות שאת עדיין מרגישה כלפי ילדייך. מקובל לחשוב שאוהבים ילדים מאומצים לא פחות מילדים ביולוגיים (ועשיתי הרבה בירורים בנושא) ומן הסתם אותו הדבר לגבי ילדי תרומות. ועם זאת אני בטוחה שהשאלות לגבי זהות ושורשים לא נעלמות מעצמן אלא הן פשוט משנות צורה. מעט מאוד הורים טריים מעיזים לאמר שילדיהם מעוררים בהם רגשות מעורבים כאלה או אחרים. ולכן אני כל כך מעריכה את כנותך. רוצה רק להוסיף שאני זוכרת שחברה טובה שלי ילדה תאומים: ילד בהיר נוטה לג'ינג'י וילדה כהה. חברתי בעצמה היא כהה. אני זוכרת את התקופה שלאחר הלידה שבה היא כל הזמן שאלה אותי: "את בטוחה שהכל נראה אצלו בסדר?" (ילד יפהפה)"הוא לא מתאים למשפחה שלי!" וכו'. כמובן שעכשיו שנים לאחר מכן כל השיחה הזאת נראית לה מגוחכת. בקיצור, אני כל הזמן מוסיפה הודעות כי חושבת עלייך. אוריינית

 

[צביטניק]

הכוס המלאה

התורמת ואני
כל כך רציתי להיות אמא ולהכנס להריון שלר עניין אותי שום דבר רק להיות שהביציות מהתורמת יקלטו.לא בררתי עם הרופא את נושא הצבעים של התורמת, היה חשוב לי שיהיה לה סוג דם כמו שלי ושתהיה צעירה. נולדו לי תאומים שונים ממני בצבעים אני כהת שיער ועיני חומות והילדים עם שיער חום בהיר ועיניים כחולות. (הם בני 3 חודשים). נראה לי שכולם מתפלאים מהיופי שלהם ומשוני הצבעים (לא אומרים לי אבל בתחושה שלי, ויש כאלה שגם אומרים)יש לי קושי ואני מבקשת את עזרתכן בעניין עם נושא השוני החיצוני ביננו. לעיתים אני "רואה" את התורמת בהם וזה מקשה עלי נפשית. אני לא מצליחה להנות ב-100% מהפלא הזה שיש לי בבית. (אני לא מאמינה שהפכתי לאמא אחרי כל כך הרבה שנים). לקח לי זמן לכתוב לכן ולהעזר בכן ולהודות שכן זה קצת מפריע ומציק לי. מהלידה ועד היום עדיין יש בי עצבות ומועקה שרובצת עלי ואני לא מצליחה להתחבר בטוטליות אליהם. אשמח לעזרתכן.

הכוס המלאה
לאלה ברוכה הבאה שמחי במה שיש לך, ב"ה ילדת תאומים ,ברגע שיגדלו מעט ירכשו גם קווי אופי סבבתיים, לבעלי יש ילדה שנולדה מנשואים ראשונים שהיא דומה לדודתה, ואין לה שום דבר שדומה לבעלי, לאחי יש בת שהיא דומה במבנה הגוף לסבתה, אני בעצמי דומה לדודה שלי ברוסיה שרק כשהיית בת שלושים ראיתי אותה, כך שלא תמיד הילדים דומים ישירות להוריהם. עזבי את הענין הזה ,תהני מכל רגע של האמהות החדשה, ואם את רואה שעדיין קשה לך קחי את עצות קודמותי. בהצלחה ומזל טוב על התאומים שבת שלום צביטניק

 

[הרמוניה]

גם אני מתחלה להתעסק בשאלת

התורמת ואני
כל כך רציתי להיות אמא ולהכנס להריון שלר עניין אותי שום דבר רק להיות שהביציות מהתורמת יקלטו.לא בררתי עם הרופא את נושא הצבעים של התורמת, היה חשוב לי שיהיה לה סוג דם כמו שלי ושתהיה צעירה. נולדו לי תאומים שונים ממני בצבעים אני כהת שיער ועיני חומות והילדים עם שיער חום בהיר ועיניים כחולות. (הם בני 3 חודשים). נראה לי שכולם מתפלאים מהיופי שלהם ומשוני הצבעים (לא אומרים לי אבל בתחושה שלי, ויש כאלה שגם אומרים)יש לי קושי ואני מבקשת את עזרתכן בעניין עם נושא השוני החיצוני ביננו. לעיתים אני "רואה" את התורמת בהם וזה מקשה עלי נפשית. אני לא מצליחה להנות ב-100% מהפלא הזה שיש לי בבית. (אני לא מאמינה שהפכתי לאמא אחרי כל כך הרבה שנים). לקח לי זמן לכתוב לכן ולהעזר בכן ולהודות שכן זה קצת מפריע ומציק לי. מהלידה ועד היום עדיין יש בי עצבות ומועקה שרובצת עלי ואני לא מצליחה להתחבר בטוטליות אליהם. אשמח לעזרתכן.

גם אני מתחלה להתעסק בשאלת
איך יראו הילדים אחרי שיוולדו (טפו טפו טפו חמסה חמסה....).לא יודעת לאיזה כיוונים זה ילך אצלי-עכשיו אני פוחדת שהם יהו מכוערים...אבל נראה לי שזה משהו שמשותף לכל ההורים שבדרך. רוצה להמליץ לך על הספר של רונית פלוטקין שנינו ביחד וכל אחד לחוד בו היא כותבת על גידול תאומים-ובייחוד על החלק בו היא מדברת על הקושי בהתחלה של פרידה מהתינוק שבפנטזיה לטובת מפגש עם התינוק הממשי-ביחוד אצל זוגות שהיו שנים בטיפולי פוריות ועוד יותר בייחוד כשיש שניים. אני החכמתי... וטוב לקרוא גם התלבטויות סביב הגידול-זה אומר שאנחנו גדלים גם כפורום הרמוניה

 

[אדוינה]

מזל טוב וברוכה הבאה!

התורמת ואני
כל כך רציתי להיות אמא ולהכנס להריון שלר עניין אותי שום דבר רק להיות שהביציות מהתורמת יקלטו.לא בררתי עם הרופא את נושא הצבעים של התורמת, היה חשוב לי שיהיה לה סוג דם כמו שלי ושתהיה צעירה. נולדו לי תאומים שונים ממני בצבעים אני כהת שיער ועיני חומות והילדים עם שיער חום בהיר ועיניים כחולות. (הם בני 3 חודשים). נראה לי שכולם מתפלאים מהיופי שלהם ומשוני הצבעים (לא אומרים לי אבל בתחושה שלי, ויש כאלה שגם אומרים)יש לי קושי ואני מבקשת את עזרתכן בעניין עם נושא השוני החיצוני ביננו. לעיתים אני "רואה" את התורמת בהם וזה מקשה עלי נפשית. אני לא מצליחה להנות ב-100% מהפלא הזה שיש לי בבית. (אני לא מאמינה שהפכתי לאמא אחרי כל כך הרבה שנים). לקח לי זמן לכתוב לכן ולהעזר בכן ולהודות שכן זה קצת מפריע ומציק לי. מהלידה ועד היום עדיין יש בי עצבות ומועקה שרובצת עלי ואני לא מצליחה להתחבר בטוטליות אליהם. אשמח לעזרתכן.

מזל טוב וברוכה הבאה!
נשמח אם תשתפי אותנו עוד בסיפורך ובסיפור הטיפולים והלידה שלך. אני מאמינה שהרגשות שאת חשה כרגע הם בהחלט לגטמיים גם אם המחשבה הראשונה שעלתה בי,היתה שאיך אפשר לחוש כך אחרי כל הדרך הקשה שעוברים בטיפולים. אני מאמינה שיש עוד מטופלים שחשים כך במידה זאת או אחרת.אני אישית לא הגעתי עדיין להריון ,והתחושה הזאת זרה לי לחלוטין. בכל אופן,מקווה שבקרוב מאוד תוכלי להתחבר לגמרי לקטנטנים שלך,והדמיון או העדרו ,לא יפריעו לך יותר. מזמינה אותך להישאר עימנו. ושוב מזל טוב!

 

[גולה1]

גם אני רוצה לאחל לך קודם כל מזל טוב

התורמת ואני
כל כך רציתי להיות אמא ולהכנס להריון שלר עניין אותי שום דבר רק להיות שהביציות מהתורמת יקלטו.לא בררתי עם הרופא את נושא הצבעים של התורמת, היה חשוב לי שיהיה לה סוג דם כמו שלי ושתהיה צעירה. נולדו לי תאומים שונים ממני בצבעים אני כהת שיער ועיני חומות והילדים עם שיער חום בהיר ועיניים כחולות. (הם בני 3 חודשים). נראה לי שכולם מתפלאים מהיופי שלהם ומשוני הצבעים (לא אומרים לי אבל בתחושה שלי, ויש כאלה שגם אומרים)יש לי קושי ואני מבקשת את עזרתכן בעניין עם נושא השוני החיצוני ביננו. לעיתים אני "רואה" את התורמת בהם וזה מקשה עלי נפשית. אני לא מצליחה להנות ב-100% מהפלא הזה שיש לי בבית. (אני לא מאמינה שהפכתי לאמא אחרי כל כך הרבה שנים). לקח לי זמן לכתוב לכן ולהעזר בכן ולהודות שכן זה קצת מפריע ומציק לי. מהלידה ועד היום עדיין יש בי עצבות ומועקה שרובצת עלי ואני לא מצליחה להתחבר בטוטליות אליהם. אשמח לעזרתכן.

גם אני רוצה לאחל לך קודם כל מזל טוב
ושנית להגיד לך שהמחשבות שלך מאוד נורמליות והגיוניות ואני בטוחה שמתרוצצות לכל אחת ואחד מאיתנו. אני בשבוע 27 עם תאומים ואני אשקר אם אגיד שגם לי את המחשבות האלו ואני בטוחה שגם יהיו לי לאחר הלידה בעזרת השם. אבל אני מסלקת אותם במחשבות אחרות שאומרות "תודה לאל שהיתה לנו את האופציה הזו של התרומה" "כל בעיטה ותזוזה שלהם רק מחזקת אצלי את תחושת האמהות" "עדיף להיות בלי ילדים? לאמץ?" נסי להתגבר על התחושות שלך ותראי כמה את ברת מזל שיש לך אותם ולהם יש אותך במידה ואת לא מצליחה להשתחרר מזה אז באמת כדאי שתפנה לייעוץ שיהיה לך המון המון בהצלחה

 

[חברה]

יש לי מה להוסיף (קוראת "סמוייה")...

התורמת ואני
כל כך רציתי להיות אמא ולהכנס להריון שלר עניין אותי שום דבר רק להיות שהביציות מהתורמת יקלטו.לא בררתי עם הרופא את נושא הצבעים של התורמת, היה חשוב לי שיהיה לה סוג דם כמו שלי ושתהיה צעירה. נולדו לי תאומים שונים ממני בצבעים אני כהת שיער ועיני חומות והילדים עם שיער חום בהיר ועיניים כחולות. (הם בני 3 חודשים). נראה לי שכולם מתפלאים מהיופי שלהם ומשוני הצבעים (לא אומרים לי אבל בתחושה שלי, ויש כאלה שגם אומרים)יש לי קושי ואני מבקשת את עזרתכן בעניין עם נושא השוני החיצוני ביננו. לעיתים אני "רואה" את התורמת בהם וזה מקשה עלי נפשית. אני לא מצליחה להנות ב-100% מהפלא הזה שיש לי בבית. (אני לא מאמינה שהפכתי לאמא אחרי כל כך הרבה שנים). לקח לי זמן לכתוב לכן ולהעזר בכן ולהודות שכן זה קצת מפריע ומציק לי. מהלידה ועד היום עדיין יש בי עצבות ומועקה שרובצת עלי ואני לא מצליחה להתחבר בטוטליות אליהם. אשמח לעזרתכן.

יש לי מה להוסיף (קוראת "סמוייה")...
שלום לך, ומזל טוב. דווקא רציתי להתחיל בנושא תחושותייך. טוב שאת מוציאה את זה החוצה. הכי גרוע זה לחשוב שתחושותייך הן יוצאות דופן במיוחד, ושאסור שאף אחד ידע. תחושות מועקה ומה שאת מתארת כחוסר יכולת להתחבר בטוטליות מאפיינות הרבה אמהות. לרוב, בגלל "מיתוס האמהות", לא ממש מדברים על זה. אבל ההתקשרות אינה תמיד טוטלית ואוטומטית ויכולה לקחת זמן. לי החודשים הראשונים לאחר הלידה הם לא הכי טובים, (יש לי שניים מתרומת ביצית) וזאת למרות הרצון האדיר לילדים. קשה לקרוא לחודשים הראשונים מהנים. קשה לי גם להאמין למישהי שתספר שזה מאה אחוז מהנה. אל תשכחי שיש גם את הקטע ההורמונלי שגם הוא תורם לתחושות העצב.אני זוכרת שאמרתי לבעלי לאחר הלידה הראשונה שאינני מאושרת (הייתי מספיק נאיבית כדי לחשוב שיציפו אותי גלי אושר בלתי פוסקים) והוא אמר שגם הוא. זהו שינוי אדיר בחיים וכמו כל שינוי - אפילו לטובה, הוא מלחיץ ביותר. יחד עם זאת חשוב לעקוב אחרי תחושות הדיכדוך, ואם יש צורך לא להסס לפנות לייעוץ. אם את יכולה, שתפי חברה. תופתעי לגלות כמה מה שאת מרגישה אינו חריג. אגב, אצלנו עכשיו הסיפור שונה. לאחר 3 חודשים הם הופכים להיות יותר ויותר "בני אדם", מגיבים ופעילים וכאן בהחלט נכנסת כבר ההנאה: את בדרך! בקשר לצבעים: פשוט תמציאי לך איזה קרוב משפחה עם צבעים כמו ילדייך כזה שלא פוגשים כל יום ותספרי עליו. גם אני כמוך לא חשבתי על הנושא. במקרה שלי לבני יש עיניים אפורות ירוקות כמו לתורמת, אך לאמי יש עיניים ירוקות, כך שזו לא הייתה בעייה. בגדול: רוב האנשים אולי אינם מבינים, אך בוודאי שאינם חושבים בכיוון של תרומת ביצית, כך שאין לך יותר מדי לדאוג בעניין. כל טוב! חברה

 

[שרון123]

גם אצלי הצבעים שונים מאד

התורמת ואני
כל כך רציתי להיות אמא ולהכנס להריון שלר עניין אותי שום דבר רק להיות שהביציות מהתורמת יקלטו.לא בררתי עם הרופא את נושא הצבעים של התורמת, היה חשוב לי שיהיה לה סוג דם כמו שלי ושתהיה צעירה. נולדו לי תאומים שונים ממני בצבעים אני כהת שיער ועיני חומות והילדים עם שיער חום בהיר ועיניים כחולות. (הם בני 3 חודשים). נראה לי שכולם מתפלאים מהיופי שלהם ומשוני הצבעים (לא אומרים לי אבל בתחושה שלי, ויש כאלה שגם אומרים)יש לי קושי ואני מבקשת את עזרתכן בעניין עם נושא השוני החיצוני ביננו. לעיתים אני "רואה" את התורמת בהם וזה מקשה עלי נפשית. אני לא מצליחה להנות ב-100% מהפלא הזה שיש לי בבית. (אני לא מאמינה שהפכתי לאמא אחרי כל כך הרבה שנים). לקח לי זמן לכתוב לכן ולהעזר בכן ולהודות שכן זה קצת מפריע ומציק לי. מהלידה ועד היום עדיין יש בי עצבות ומועקה שרובצת עלי ואני לא מצליחה להתחבר בטוטליות אליהם. אשמח לעזרתכן.

גם אצלי הצבעים שונים מאד
גם אני לא התעסקתי בכלל לפני קבלת התרומה עם הצבעים של התורמת או הדימיון הפיזי אלי. זה ממש לא עניין אותי. ואכן הם יצאו שונים ממני בצבעים. האמת שאף פעם לא זכור לי ש"ראיתי את התורמת בהם", אבל כן צובט לי לפעמים שהם בעצם לא קיבלו שום דבר מהגנים שלי - לא רק חיצוניים אלא גם דברים פנימיים יותר. כל זאת כשהדימיון לבעלי גם חיצונים וגם בהתנהגות, בתנועות, בתחומי העיניין כל כך בולט. אבל אני רוצה להגיד לך משהו אחר - לי יש בת בכורה בת 8, ספונטנית לחלוטין, וגם אליה, לקח לי חודשים רבים להתחבר. עד גיל 3 ח' בכלל לא הבנתי מה קורה כאן בכלל, עד גיל חצי שנה התרגלתי אליה, אבל רק לקראת גיל שנה אני יכולה להגיד שממש ממש אהבתי אותה בכל ליבי. לכן כשזה קרה לי גם עם הבנים, זה ממש לא הדאיג אותי. ידעתי שככה אני - לוקח לי זמן להתחבר לילדים שלי. בגיל 3 ח' עם תאומים, את וודאי סובלת מחוסר שינה לא הגיוני בכלל, מעייפות, מחששות שבד"כ מופיעים עם ההורות, עם המון תחושות שהן מאד נפוצות ומקובלות גם אצל אמהות לילדים ספונטנים. אני לכל אורך הדרך נעזרתי גם בייעוץ מקצועי, שנתן לי המון. חשוב גם לוודא שאת לא סובלת מדיכאון אחרי לידה. הכי הכי חשוב - המון מזל טוב לך. המון בריאות ואושר לך ולילדים

 

[ayoosh]

ברוכה הבאה../images/Emo140.gif

התורמת ואני
כל כך רציתי להיות אמא ולהכנס להריון שלר עניין אותי שום דבר רק להיות שהביציות מהתורמת יקלטו.לא בררתי עם הרופא את נושא הצבעים של התורמת, היה חשוב לי שיהיה לה סוג דם כמו שלי ושתהיה צעירה. נולדו לי תאומים שונים ממני בצבעים אני כהת שיער ועיני חומות והילדים עם שיער חום בהיר ועיניים כחולות. (הם בני 3 חודשים). נראה לי שכולם מתפלאים מהיופי שלהם ומשוני הצבעים (לא אומרים לי אבל בתחושה שלי, ויש כאלה שגם אומרים)יש לי קושי ואני מבקשת את עזרתכן בעניין עם נושא השוני החיצוני ביננו. לעיתים אני "רואה" את התורמת בהם וזה מקשה עלי נפשית. אני לא מצליחה להנות ב-100% מהפלא הזה שיש לי בבית. (אני לא מאמינה שהפכתי לאמא אחרי כל כך הרבה שנים). לקח לי זמן לכתוב לכן ולהעזר בכן ולהודות שכן זה קצת מפריע ומציק לי. מהלידה ועד היום עדיין יש בי עצבות ומועקה שרובצת עלי ואני לא מצליחה להתחבר בטוטליות אליהם. אשמח לעזרתכן.

ברוכה הבאה

קודם כל- מזל טוב והרבה נחת בגידול התאומים (עם תאומים בני 4 שבועות בבית, אני יודעת שהרבה מנוחה- אין...

...

) אני רוצה לומר לך שחשוב מאוד שהעלת את הנושא ואת תחושותייך- כמו שאמרה לפני חברה- חשוב להעלות את הדברים, ולא להרגיש שזה לא הגיוני לחוש תחושות כאלה. אני כן חשבתי לפני הטיפול על העניין- היה ברור לי שהם לא יהיו דומים לי, אבל כן היה לי חשוב ש"משפחת" הצבעים שלהם תהיה קרובה לשלי. באותה מידה עדיין ברור לי שיהיו רגעים של "זצים" בלב כשאנשים שלא יודעים יגידו דברים שקשורים לעניין- זה לא אומר שאני לא שלמה עם התהליך ובוודאי שאני שלמה עם התוצאה

, אבל- זה מזכיר את זה שבאופן טבעי כולנו היינו רוצים לא להזדקק לתרומת ביצית. כמו שרון- אני חושבת (בעיקר עכשיו עם המודעות לעניין), שמצבי הרוח הבעייתיים טבעיים לפעמים, אבל חשוב לבדוק האם מדובר על משהו שדורש טיפול (כן, אני יודעת- למי יש זמן לטפל בעצמה עם שניים בבית... אבל זה חשוב גם בשבילם).

 

[נטאשה]

אלה ברוכה הבאה

התורמת ואני
כל כך רציתי להיות אמא ולהכנס להריון שלר עניין אותי שום דבר רק להיות שהביציות מהתורמת יקלטו.לא בררתי עם הרופא את נושא הצבעים של התורמת, היה חשוב לי שיהיה לה סוג דם כמו שלי ושתהיה צעירה. נולדו לי תאומים שונים ממני בצבעים אני כהת שיער ועיני חומות והילדים עם שיער חום בהיר ועיניים כחולות. (הם בני 3 חודשים). נראה לי שכולם מתפלאים מהיופי שלהם ומשוני הצבעים (לא אומרים לי אבל בתחושה שלי, ויש כאלה שגם אומרים)יש לי קושי ואני מבקשת את עזרתכן בעניין עם נושא השוני החיצוני ביננו. לעיתים אני "רואה" את התורמת בהם וזה מקשה עלי נפשית. אני לא מצליחה להנות ב-100% מהפלא הזה שיש לי בבית. (אני לא מאמינה שהפכתי לאמא אחרי כל כך הרבה שנים). לקח לי זמן לכתוב לכן ולהעזר בכן ולהודות שכן זה קצת מפריע ומציק לי. מהלידה ועד היום עדיין יש בי עצבות ומועקה שרובצת עלי ואני לא מצליחה להתחבר בטוטליות אליהם. אשמח לעזרתכן.

אלה ברוכה הבאה
ומזל טוב על התאומים הטריים. עדיין לא חוויתי הריון ולידה אבל אני ממניחה ששלושה חודשים הם מעט מידי זמן להסתגלות וזה בטח יגיע בהמשך... אתם תתאהבו אחד בשני והבדלי הצבעים יטושטשו ולא יהיו בכלל רלוונטים. ככה אני חושבת וככה אני מרגישה. אצלינו כשבחרנו את צבעי התורמת, לבן הזוג שלי היה חשוב שהיא תהייה בעלת עור בהיר למרות שאני כהה והוא בהיר. לי אין שום בעיה עם זה, כי אם זה עושה לו טוב וחשוב לו, לי לא משנה העיקר שיהיו ילדים!!!! ראיתי כבר ברחוב נשים בהירות עם ילד כהה מאוד ואפילו אתיופי {מניחה שמאומץ} ונכון שזה ברגע הראשון נראה שונה אבל ברגע שהילד קורא לאמא שלו אמא, אין דבר יותר קרוב מזה. הרי היא אמא שלו והוא הבן שלה ושום צבע עור או צבע עיניים לא ישנה את העובדה הזאת!!! מרגישה את זה מאוד מאוד חזק, ושוב, זה לא מנסיון ומקווה שהדברים יסתדרו לך בהמשך ושהיחה הזאת תראה לך בכלל מוזרה ממרח הזמן. שיהיה לך רק טוב.

 

[צוקה1]

היי אלה ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

אלה ברוכה הבאה
ומזל טוב על התאומים הטריים. עדיין לא חוויתי הריון ולידה אבל אני ממניחה ששלושה חודשים הם מעט מידי זמן להסתגלות וזה בטח יגיע בהמשך... אתם תתאהבו אחד בשני והבדלי הצבעים יטושטשו ולא יהיו בכלל רלוונטים. ככה אני חושבת וככה אני מרגישה. אצלינו כשבחרנו את צבעי התורמת, לבן הזוג שלי היה חשוב שהיא תהייה בעלת עור בהיר למרות שאני כהה והוא בהיר. לי אין שום בעיה עם זה, כי אם זה עושה לו טוב וחשוב לו, לי לא משנה העיקר שיהיו ילדים!!!! ראיתי כבר ברחוב נשים בהירות עם ילד כהה מאוד ואפילו אתיופי {מניחה שמאומץ} ונכון שזה ברגע הראשון נראה שונה אבל ברגע שהילד קורא לאמא שלו אמא, אין דבר יותר קרוב מזה. הרי היא אמא שלו והוא הבן שלה ושום צבע עור או צבע עיניים לא ישנה את העובדה הזאת!!! מרגישה את זה מאוד מאוד חזק, ושוב, זה לא מנסיון ומקווה שהדברים יסתדרו לך בהמשך ושהיחה הזאת תראה לך בכלל מוזרה ממרח הזמן. שיהיה לך רק טוב.

היי אלה ברוכה הבאה

בדברייך את מעלה סוגיה מאוד רלוונטית ומשמעותית שלא תמיד עולה לא בפורום זה ולא בפורומים הרלוונטיים האחרים כגון הורים אחרי או פורום אימוץ. שמחה על שאזרת אומץ ודיברת על תחושותייך ולא נשארת איתם לבד ובתחושה שאת "שונה או מוזרה" ובכך גם איפשרת לאחרים כאמור להתחבר אל ההיבט הזה בהורות הן לאלה שכבר הורים ולאה שבדרך. מקווה שתמשיכי לברר את רגשותייך הלאה ולקבל תמיכה. הרבה טוב צוקה