כלבה מתגרדת
זה אחד האתגרים הכי גדולים שיש ולדעתי חייבים לעבוד שיטתית בנסיון לבודד את הגורם לבעיה.
כמו שכתב כאן ד"ר ארז, האיבחון יהיה רק במרפאה כי זה נכון יותר ויש שם אמצעים לאיבחון וכאן אני יכול להציע רעיונות וכיוונים.
הדבר הראשון שהייתי עושה זה מגרד עור ומשטח מגע עם סלוטייפ: לחפש טפילי עור תוך ועל עוריים. לחפש שמרים: שוב לקיחת דוגמא עם סלוטייפ, לצבוע אותה ולחפש מיקרוסקופית שמרים. לשלוח לתרבית לפטריות (פטריות יש להן מנהג להראות כמו משהו שאינו חשוד לפטריות)
אחרי שישללו הדברים החיצוניים אפשר לנסות לאבחן אלרגיה. דווקא אלרגיה למזון קצת פחות קופצת לראש הרשימה לפי האיזור של הגירוד. שאלתי על איזור הטיול כי פעם היתה לי לקוחה שכלבתה התגרדה בלי סוף אבל לא נראו עליה פרעושים. הסתבר, כי היא מטיילת ליד איזורי האכלה. הפרעושים עולים על הכלבה, עוקצימותה אבל מתים מהר כי הכלבה מטופלת. העקיצה גורמת לאלרגיה אבל סימני פרעושים לא ניראו כלל.
כלבים שיש חשד קל שהם סובלים מארגיה לפרעושים (ודר"כ הגירוד הוא בחלק האחורי לכיוון הזנב) ממליץ לטפל בחומר נגד פרעושים כל 2-3 שבועות!!
אפשר לאבחן אלרגיה על דרך הטיפול: לתת זריקה של קורטיזון של טוח קצר. אם הוא לא עוזר בכלל, כנראה שלא מדובר באלרגיה. אם עוזר ואחר כך חוזר, יש סיכוי טוב שכן מדובר באלרגיה וצריך להמשיך באיבחון.
לעיתים המקום כל כך מודלק והדלקת היא זאת שכבר גורמת לגירוי ולגירוד. אם העור מעובה ביחס לאיזורים אחרים כנראה שיש לו כבר דלקת כרונית שגרמה לעיבוי העור ואז תחשבו על טיפול אנטיביוטי, לפעמים ארוך זמן.
לבדוק שקים אנלים. כשהם מלאים הם כואבים והכלב מתגרד ומנסה לאכול את עצמו באיזור בסיס הזנב.
ניתן כמובן לטפל סיסטמית: שמפו שמרגיע גירוד, אנטיהיסטמינים, סטרואידים, חומרי לחות לעור ועוד.
לא תמיד אנחנו מצליחים להגיע לגורם ולמרות זאת הבעיה חולפת. לדעתי אין לחשוש מנסיון לטפל כאשר שללנו דברים שהטיפול יכול להחמיר אותם. לדוגמא: לא הייתי מטפל בסטרואידים לפני ששללתי טפילי עור.
אני משוכנע שיש לווטרינרים אחרים עוד רעיונות וקווי מחשבה.
בהצלחה ואל תתיאשו (זה לא קל)
וחג שמח