התגעגתי...

התגעגתי...

המון זמן לא כתבתי אבל קראתי והתעדכנתי במה שקורה... כולל המפגש שנבצר ממני להגיע וכל כך רציתי !!! טוב אז ככה...כרגיל שוב צרות עם אימא שלו... ושוב היא אמרה לו שהיא אינה רוצה שאני אגיע אליה הבייתה, ואני חושבת לעצמי היא באמת חושבת שהיא מענישה אותי ? הרי יש לי משפחה משלי שאני אוהבת מאוד (משפחה קצת משוגעת אבל שלי) וזה לא שכל יום אני מקווה שהיא תזמין אותי אליה... היא לא מבינה שהיא מענישה את הבן שלה ואת עצמה ?! ניסיתי לחשוב מה ההגיון ... הרי בחגים בגלל שאינה רוצה לראות אותי נלך למשפחתי ... לא ? והיא תהיה לבד עם בעלה (שאר הילדים נתמכים בעזרתה אבל חגים הם מעדיפים לעשות איתנו - לא ברור לי אל תשאלו. אני אישית מעדיפה שהיא לא תעזור לי בכלום - היא לא עוזרת היא משתלטת) דבר נוסף שהיא לא לוקחת בחשבון זה שגם לי יכולה להיות החלטה לא להגיע אליה שהוד מעלתה תחליט... ואז מה היא תעשה ? תכריח אותי ? תאיים אלי שוב שאני לא אגיע ? כואב לי שכואב לבעלי מכל המצב ויותר כואב שהיא לא רואה שהבן שלה סובל בגלל החלטה שלה. עליי לציין שהסיבה כרגע לבלגן זה בגלל מה שקרה בחתונה ובחינה - נעלבה שבחינה שאימי עשתה לנו היה את האוכל של העדה שלנו (?!) נעלבה שאימי נתנה לי שרשרת מתנה כי היא רצתה לתת לי לבד - קיבלתי שתי שרשראות (?!) אבל את זה שאת החינה עשינו קרוב אליהם מתוך התחשבות במצב מסויים ובני משפחתי נסעו רחוק היא לא רואה. את זה שהזמנו במיוחד קייטרינג שיהיה מהדרין בשבילם היא לא רואה. ובסוף ששאלתי איך היה היא אמרה לי : "אמרתי לכולם שלא יעיזו לגעת באוכל !!!" בחתונה היא גרמה לי לבכות כל החופה "אבל היא רק עזרה" ועד היום לא מבינה למה אנחנו כועסים דרך אגב בדיסק רואים אותה בפרצופים כועסים כל הזמן ולא חייכה בכלל. בשבת חתן אמרתי לה פעמיים שלום (למרות הכל צריך להיות נימוסיים) והיא לא ענתה אז שיצאתי לא אמרתי לה שלום כי יש גבול להשפלה ... והדבר המגעיל מכל סכסכה ביני לבין שאר המשפחה שאיתם אני מסתדרת ואוהבת מאוד... אין לי מושג איך האישה הזאת חושבת ? (או שלא...)
 
היי כלה!

את מתארת חמות בלתי אפשרית, מה שלא עושים בשבילה לא טוב!. אם כך, וכנראה אין ברירה, אלא לתת לה להתבשל במיץ של עצמה, עד שתבין שהיא המפסידה העיקרית מהברוגז שהיא קבעה. אני מבינה שכואב לך על בעלך, אבל אולי לא כואב מספיק כדי שיעשה עם זה משהו? כדי שיעמיד אותה במקומה? לעתים, ואני מתרשמת, שכך זה במקרה שלך, אין ברירה אלא להציב עמדות וגבולות בהתחלה, כדי לחסוך אותם בשלב שכבר אי אפשר לעצור. מאחלת לך הצלחה. האמת היא שבד"כ אני נוקטת ומציעה בגישות של לנסות, להבין, לדבר, להתפשר, אבל פה נראה לי שהמקרה הוא של חמות שרק רוצה לשלוט, לא משנה מה המחיר.
 

רינת3434

New member
שמחה שחזרת ..

אני זוכרת טוב מאוד את הסיפור שלך עם החתונה והחינה..בדיוק כמו שלי.. יש לי שאלה, מה זאת אומרת שהיא אינה רוצה שתגיעי אליה הביתה? היא אומרת מפורשות או שפשוט אומרת לו לבוא לבד? חשובה לי תשובתך
 
היי רינתוש...

היא אמרה מפורשות לבעלי שהיא אינה מעוניינת שאגיע אליהם הבייתה (זו הפעם השלישית שהיא אומרת לו את זה). בן זוגי תומך בי לחלוטין וגם כועס על אימו אך הוא מתקשר אליהם והולך רק שצריך (לקחת דואר שלו שמגיע לעיתים אליהם או להפרד לפני שהוא נוסע לחו"ל) לא מזמן הוא הלך ואמו בישלה לארוחת שישי והציעה לו לשבת לאכול (זה היה בצהרי שישי) והוא ישב לאכול. אני כעסתי עליו כי חיכיתי לו בבית לאכול למרות שלא תיאמנו ושנינו היינו בסידורים שונים. אולי קצת אגואיסטי מצידי אבל עצבן אותי שהוא אכל אצלה אני יודעת שזו אימו אבל כאילו היא קיבלה את שלה שהבן שלה יבוא לאכול אצלה לבד בלעדי. וזה לא שאני מתה לבוא לאכול אצלה אני לא מתה על האוכל שלה, כאילו הפרידה בנינו וקיבלה את מה שרצתה בזה שאמרה שהיא אינה רוצה שאני אגיע. אני יודעת שבאיזה שהוא שלב היא תגיד לנו לבוא - אני כמובן לא אסכים להגיע רק כדי ללמד אותה לקח פעם אחת ולתמיד היא לא למדה מהפעמיים הקודמות שהיא אמרה זאת כי אז שהיא הזמינה אז באתי כדי לסיים את הסבל של בעלי. בזה שהיא אמרה לו את זה היא פתחה לי פתח שגם אני יכולה להחליט לא להגיע אליה ואז ניראה את הגיבורה שלנו...
 

e y a l 2 1 4

New member
תסלחי לי

אבל קשה שלא לחוש את המיליטנטיות שנלווית לדברייך. "רק כדי ללמד אותה לקח פעם אחת ולתמיד". "ואז ניראה את הגיבורה שלנו". אני לא שופט אותך. להיפך במלוא הסולידריות ומנקודת מבטו של אחד שגם היה במצבך ומכיר את הסיטואציות טעונות האמוציות האלה.. אני אומר לך: כל הניסיונות האלה של הלהראות לה.. ושהיא תבין.. ולהעמיד אותה פעם אחת .. וכו' וכו' הם רק דבר אחד: להעניש את עצמך בשל טיפשותה.. תפנימי, ואם קשה לך להפנים אז תרשמי על שלט באותיות גדולות מול עינייך: היא לא תשתנה ל-ע-ו-ל-ם !!! ולכן האנרגיות שלך בכיוון הזה מיותרות.. בני את ביתך שלך בצרי את הזוגיות ומזה תרווי אושר. מאידך, מאוד חורה לי המצב שבו בן זוג אחד הולך להוריו שאסרו על בן הזוג השני לבוא.. על זה צריך להתעקש: מיום שהתחתנו אנחנו יחידה אחת. נקודה. לקבל או לריב זה רק עם שנינו ביחד. לקבל רק אחד מאיתנו/לריב רק עם אחד מאיתנו/לנסות להפריד בינינו = להילחם בשנינו, כיוון שבעיני כל אחד מאיתנו בן הזוג הוא היקר מכל !! לא יעלה על הדעת להזמין אותי בחיוך לאכול בזמן שבה בעת יורים חיצים ביקר לי !!! את הדברים האלה את צריכה לחלוק עם בעלך, ועל זה אסור להתפשר. כל עוד את לא נכנסת לשם גם הוא לא, והוא צריך להרגיש את זה בא ממנו , לא שהוא עושה לך טובה ומגן עלייך..
 
אייל..

אם תקרא שוב תראה שבעבר היא עשתה זאת ובחרתי להתעלם ולהיות בסדר והלכתי אליה שהיא הזמינה אותנו. אז ניסיתי להיות בסדר וזה לא הולך שתקתי הרבה פעמים והבלגתי אבל לגרום לי לבכות מתחת לחופה ובסוף היא מתנהגת כאילו היא הנעלבת זו ממש חוצפה. היא לא מבינה שגם אני יכולה לבחור לא להגיע אליה. היא חושבת שכל מה שיש לי בעולם זה רק להגיע אליה הבייתה היא לא מבינה שהיא לא פוגעת בי אלא בבנה. אני מסכימה איתך לחלוטין לגבי זה שבעלי הלך אליהם אני כעסתי מאוד על העניין הזה.
 

רינת3434

New member
זה ממש מעצבן..

ועוד מפורשות..אמא של בעלי אומרת לו:"מתי אתה בא?" כאילו שאין לו משפחה.. זה ממש מעצבן. האמת היא שבעלי בכלל לא הולך לשם איתי או בלעדי. את בכלל לא אגואיסטית לדעתי , זה פשוט מרתיח. לי אין פתרון, אני גם לא מתכוונת ללכת אליה. היא יכולה לבוא אלי, אבל אני לשם לא נכנסת.. גיבורה גדולה ממש...חח
 
כמעט דומה לשלי...

אמנם לי לא היתה חינה ורק אחרי החתונה התהפכו היוצרות.... אני בכל אופן, לא הלכתי אליה עד אשר נולדה הבת הראשונה, רק לאחר שהבת נולדה החלטתי שהיא חייבת לראות את נכדתה. לא משנה, בקיצור, אל תתני לאף אחד לשלוט בך, עשי כרצונך, היא לא רוצה שתבואי, לא צריך.... בסופו של דבר תהיה איזושהי סיבה שדרככם שוב תתחברנה... לגבי בן זוגך, אם רע לו, שיעשה מעשה... אל תתעצבני, לא שווה... המשיכי והתעלמי ממנה.. זו גם איזושהי דרך להוכיח לה שאת יישות בפני עצמך ואין לה שום דרך לשלוט בך!!!
 
יותר טוב בשבילך

שלא תצטרכי ללכת אליה לסבול את הפרצוף החמוץ שלה ולשמוע את הבילבוליי שכל. גם אם היא תזמין , אני לא הייתי הולכת - כאילו מה היא חושבת שתרקדי לפי החליל המזייף שלה ? שתסתכל במראה ותראה את הכיעור ה"פנימי" של עצמה לפני שהיא "לא מעוניינת לראות אותך" , ואם בעלך הולך לבד אז גם הוא דביל לא פחות ממנה - ממש פרס לטרור. בפעם הבאה שהחליל יחליט לזמר לך לבוא - תאמרי לה שיש לך עיסוקים יותר מעניינים וחשובים.
 
זה בדיוק מה שאני מתכננת...

ובעלי לא דביל הוא די מסכן ... אמא שלו מתעצבנת מצד אחד ואני בצד השני למרות שהוא עומד מאחורי בכל העניין הזה היא עדיין אמא שלו.
 
אם היא אמא שלו אז מותר לה ?

אל תרחמי עליו כל כך מהר, ברור שיש קטע שהיא אמא שלו וכו' ... את - אשתו ! את זו שבונה איתו את הקן המשפחתי שלו. ברגע שיש משפחה גרעינית שלכם - אמא שלו ושאר ירקות הופכים להיות המשפחה המורחבת. תהפכי את זה ותגידי לי מה היית עושה לו אמא שלך הייתה מבקשת שהוא לא יבוא ?
 
הפכתי...

דבר ראשון לא הייתי נותנת למצב להגיע לכך דבר שני במידה והמצב הגיע לא הייתי הולכת לארוחה. אבל לא בטוח שהייתי מפסיקה ללכת זה רק יגדיל את הקרע. וזה מה שציפיתי שהוא יעשה אין לי שום התנגדות לכך שהוא הולך להוריו אבל לא לארוחה ולא למשהו רישמי כמו אירוע משפחתי וכו' אבל ביקור קטן של מה נישמע (רבע שעה גג חצי שעה) אין לי בעיה אם זה. שוב היחס בין בת לאם שונה מבן לאם ...בין בת לאם הגבולות ברורים בין בן לאימו אין גבולות ברורים וזה מה שמסבך את העניין אצלנו בעלי מאוד ברור לגבי הגבולות הבעיה שאימו לא מבינה זאת וכל פעם "עוזרת" בעלי מגיב ואומר אבל היא לא מבינה מה היא לא עשתה בסדר היא רק "עוזרת". לא הייתי מעזה להגיד לו להתנתק מהוריו זה לא הגיע עד כדי כך. ביום שהיא תכנס בנינו (כרגע זה בנו) זה נורה אדומה שכניראה התנתקות ממנה היא הפתרון לשלום בית.
 
אף אחד לא אומר התנתקות

אנחנו לא בגוש קטיף. אם אמא שלך הייתה אומרת לך שהוא לא יבוא, גם את לא היית באה אליה בעצמך. ואם זה נראה לך נורמלי שהיא אמרה לו שלא תבואי אליה, אז ממה את מתעצבנת שהוא אכל אצלה צהריים ? הרי ארוחת צהריים זה חצי שעה גג, מה זה משנה שהם אכלו או שחקו קלאס? עצם זה שהוא הולך בלעדייך - הוא נותן לה פרס.
 
סוגייה מורכבת

בעבר אימי אמרה לגיסי שיעוף מהבית שלה (בצדק רב) ואחותי כן הגיעה שהיא הייתה באיזור. ההגעה שלה זה מה שבסופו של דבר איחה את הקרע. לי היה קשה מה אני עושה כי היחס ביני לאימי קרוב מאוד היא החברה הכי קרובה שלי...מתה עליה !!! היא מתייחסת לבעלי כאילו יש לה עוד בן הכל היא קונה שניים, קונה לו מה שהוא אוהב ומפנקת אותו חבל על הזמן הם מסתדרים נהדר לפעמים שניהם נגדי בדעות (אימי לא מהאימהות שהילדים שלהן תמיד צודקים ותמימים אמו כזו) תנסי להפוך אבל לחשוב באמת שאת לא הולכת להורייך בגלל שהם אמרו לבן זוגך לא לבוא ...
 
הופכת ובאמת בלב שלם - לא הולכת

אמא שמבקשת מהבן שלה שאשתו \ בת זוגתו לא תבוא פוגעת גם בכלתה וגם בבן שלה. היא יכולה לבחור - להרוויח בת נוספת, או להפסיד בן. אם היא מעיזה לבקש דבר שכזה הרי שאין לה הכבוד לא רק כלפי כלתה אלא גם לבנה בשרה...
 
למעלה