התגעגעתי!!!!

koralv

New member
התגעגעתי!!!!

למי שהתפלא,ושם לב להעדרי,עלי לעדכן,שעם חזרתינו ארצה עם רון המתוק שלנו,הבאתי ארצה בגופי,חיידק שגרם לי להתאשפז באיכילוב 7 לילות. הסבתות נרתמו למשימה והשגיחו בתורנות על האוצר בבית.התיסכול היה רב,עד שסוף סוף הפכתי לאמא,שוב בא הגורל,ועיכב לי את השמחה,כעת תודה לאל יצאתי מבית החולים,אני אומנם חלשה מרוב אנטיביוטיקות שספג גופי[כ15 יום] אך מאושרת להתחבר לילדי החדש.הוא ילד נוח,עירני,חכם,וכל יום מאז הגעתינו ארצה הוא לומד ומתפתח. הטיפול הראשון עם הפונדי שלנו,נאלץ שוב להידחות לחודש הבא,מקווה שארגיש טוב ונוכל סוף סוף להתחיל המסלול החדש. מקווה להתעדכן בהקדם לגבי בשורות חדשות בפורום.שיהיה לכולן,שנה טובה ופוריה,ורק אושר ואהבה.
 

miri71

New member
קורל, העיקר את עכשיו בסדר, הטיפול

יחכה כמה שהגוף שלך ידרוש. אני חושבת על היחד שלך שאולי לעולם לא חווה כ"כ הרבה אנשים קרובים ואוהבים סביבו. תשמרו על עצמכם.
 

מירבי*

New member
אמא קורל יקרה../images/Emo24.gif

אני שמחה שזה מאחורייך, אין ספק שזה קשה נורא להיות במצב הזה ולדעת שאת לא עם הילד שכל כך חכית לו.. אבל תחשבי מה הם שבעת הימים האלה לעומת כל החיים..כל החיים יחד לפניכם. מאחלת לך בריאות ואושר גדול, שמרי על עצמך ועל רון המתוק. דיברתי עם ס' והיא דואגת לך, היא לגמרי מבינה את העיכוב ומצפה להתחלת הטיפול.
 

koralv

New member
תודה לברכות

היום ביקרנו את הפונדי שלנו,הבאנו מתנות לה ולבתה החמודה,מקוות במהרה להתחיל עם הרבה בראיות ותקווה את טיפולינו המשותף.
 

עָנת

New member
קורלי../images/Emo24.gif

צר לי לשמוע שהיית מאושפזת בבית החולים
. עבר חלף,ואת מרגישה טוב
יש לכם את רון,וזה אומר הכל
קורלי,סיימת פרויקט א' בצורה מוצלחת מאוד
מאחלת לך מכל ה
הצלחה בפרויקט ב'
רון מאוד ישמח שיהיה לו חבר או חברה(או שניהם מי יודע?
) ב
המון
 

mondani5

New member
הי קורל יקירה1

גם אני חטפתי חיידק וביליתי בבית חולים,אך אנחנו מאחורי זה. ספרי קצת על רון,מה הוא עושה ?מתי נולד? שלחי תמונה לגלריה שלנו . בידידות אירית
 

koralv

New member
הי אירית.

רון נולד ב30.01.2004,אתמול ביקרנו איתו לראשונה בטיפת חלב,גובהו 68 סמ ונאמר לי שזהו הגובה הממוצע לגילו,לעומת זאת משקלו 9 קג ונאמר לי שזה מעל הממוצע,אך לא התיחסו לזה באופן הדורש שינוי בהרגלי תזונה וכו. ביחס להסתגלותו,הוא מפתיע מיום ליום,סקרן,ועירני מאוד,את המוביילים שהיו על מיטתו וחיכו לו אני כבר נאלת עוד מעט להוריד,כי כבר למד למתוח ידיים ארוכות על מנת לתפוס ולמשוך בצורות השונות,הוא עושה סימנים של רצון אז להתחיל לזחול,כשלא מגיע לצעצוע שלו הוא רוטן וכועס,והחל להריס את הטוסיק למעלה על מנת להתקדם.הוא אוחז יפה בבקבוקים,אך ארוחת הצהרים הכוללת קציצה עם ירקות אותה אוכל בכפית נקראת אצלינו ארוחת הפוגרום,הוא כל כך רוצה להיות עצמאי שכל הזמן שולח ידיים לעבר הכפית על מנת לאכול בעצמו,אם מצליח להגיע לכפית למרות שאני מנסה למנוע זאת,אז הכל מסביב אוכל,ושום דבר לא נכנס לפיו. הכי מצחיק אצלו זה שהוא אינו מוותר על המוצץ והבקבוק ומליח להכינס את שניהם בו זמנית לתוך פיו.בשורה התחתונה,ישן יפה בלילה,מחייך כל היום לכל אחד וסובל מכאבים בחניכיים. בהזדמנות הראשונה אעלה תמונה עכשווית. שנה טובה.
 
למעלה