באונמי אין אזו רללא עישון
ולא משנה איך הם יקראו לזה. הם יכולים לקרוא לזה מבחינתי גם משה. מי שעישון מפריע לו - שלא יחשוב להכנס לאונמי. ואני אומרת את זה בצער רב, כי הסושי שלהם באמת מעולה. אבל הבלוף של החלוקה לאזורי עישון / לא עישון הוא מהמחוצפים שיש. על הבר - שני צידי הבר הם אזור עישון, והחלק המרכזי שלו - ללא עישון. כך שאם את יושבת במקום של "ללא עישון" בקצה החלק המרכזי, הסועד שיושב ממש לידך (ב 90 מעלות אליך, במרחק של פחות מחצי מטר) נושף את הסירחון של הסיגריה שלו ישר אליך לפרצוף - וזה בסדר, כי הוא ב"אזור עישון". ואם את יושבת בשולחן, אז מה? השולחנות ללא עישון הם בחלק האמצעי של המסעדה (ליד החלון). שני הצדדים האחרים הם אזור עישון. אין שום חציצה. אז כשלמעלה מ 70 אחוז מהמסעדה הם מקומות למעשנים - המסעדה כולה אפופה עשן וסירחון של סיגריות (ואני כבר לא מדברת על סיגרים...). בעיני זו הפקרות וציפצוף ארוך ומתמשך על החוק. אני יודעת שאני נאיבית, וככה זה בהמון מקומות. אני עושה את המלחמה הפרטית שלי - ופשוט לא דורכת יותר באונמי, או בכל מקום שהבלוף הזה הוא כל כך בולט (למשל זה ככה גם ברעננה, ב"אדיסון". הייתי פעם אחת - ולא עוד.
) אם מישהו נמצא כאן ממש עכשיו אני זקוקה נואשות להמלצה על מסעדה יפנית/ תאילנדית/ משהו כייפי אחר שיש בו איזור ללא מעשנים ושיש בו מקום ביום שישי.
