התגעגעתי אז באתי...
הליצן שהיה כאן קודם, איפה הוא הלך? התגעגעתי אז באתי אני.....שמח(ה) כל כך!! לא יודעת אם תהיתם לאן נעלמתי, או אם בכלל מישהו פה זוכר אותי... אבל אני התגעגעתי למקום הזה אז באתי קצת לספר לכם על כל הקורות אותי בארץ הקודש.. אז אני עדיין פה בארץ. סיפור הויזה לאוסטרליה מתעכב לו... מתברר שהבקשה שלנו נשלחה וגם אושרה כבר לפני שבועיים ומחר, ע"פ התוכנית המקורית, היינו אמורים להיות על המטוס לבנגקוק ולאכול פאד תאי וגם אננס עם קרח בקוואסן וגם לפגוש את בן.. רק שהחכמים שטיפלו לנו בויזה שלחו את הטפסים שלו+ ילד אחד במקום שניים.. אז את הכל התחלנו מהתחלה, מה שאומר עיכוב נוסף בארף ועוד חודש במלון..(טוב טוב לא ממש מתלוננת..אחרי שסופסוף עברנו מחדר קטנטן לסוויטה הכמעט הכי מפוארת של המלון אז ממש אין תלונות..) טוב אולי אני אלך קצת אחורה כי הכל יוצא לי ממש מבולבל.. אנחנו בירושלים, גרים במלון שנמצא בצד המזרחי של העיר (איזה דקה משער שכם..) גרים בסוויטה בקומה השביעית עם נוף לכוון העיר העתיקה. בעלי כמובן עובד, מה שמשאיר אותי שוב על תקן ליצן החצר לשני הכוכבים שלי שמוציאים לי את המיץץ... חם פה, יש המון פיגועים ואנחנו ממש בלב הבלאגן.. אז אני לא עולה על אוטובוסים ומשתדלת להתרחק ממקומות סואנים במיוחד, אבל אי אפשר להפסיק לנוע כך שההרגשה פה היא באמת כמו ברולטה רוסית, אין לדעת מתי זה יתפוס גם אותך. חוץ מזה כולם רוצים לעזוב את הארץ, לפחות כך זה נראה לי. ואני בארץ על תקן תיירת וזה ממש אבל ממש מוזר לי- כל היום מסתובבת עם הילדים במוזיאונים, פארקי מים, גני שעשועים, הצגות... זהו. נגמר לי הזמן אני עפה. ד"ש לכולם עד הפעם הבאה. גפן
הליצן שהיה כאן קודם, איפה הוא הלך? התגעגעתי אז באתי אני.....שמח(ה) כל כך!! לא יודעת אם תהיתם לאן נעלמתי, או אם בכלל מישהו פה זוכר אותי... אבל אני התגעגעתי למקום הזה אז באתי קצת לספר לכם על כל הקורות אותי בארץ הקודש.. אז אני עדיין פה בארץ. סיפור הויזה לאוסטרליה מתעכב לו... מתברר שהבקשה שלנו נשלחה וגם אושרה כבר לפני שבועיים ומחר, ע"פ התוכנית המקורית, היינו אמורים להיות על המטוס לבנגקוק ולאכול פאד תאי וגם אננס עם קרח בקוואסן וגם לפגוש את בן.. רק שהחכמים שטיפלו לנו בויזה שלחו את הטפסים שלו+ ילד אחד במקום שניים.. אז את הכל התחלנו מהתחלה, מה שאומר עיכוב נוסף בארף ועוד חודש במלון..(טוב טוב לא ממש מתלוננת..אחרי שסופסוף עברנו מחדר קטנטן לסוויטה הכמעט הכי מפוארת של המלון אז ממש אין תלונות..) טוב אולי אני אלך קצת אחורה כי הכל יוצא לי ממש מבולבל.. אנחנו בירושלים, גרים במלון שנמצא בצד המזרחי של העיר (איזה דקה משער שכם..) גרים בסוויטה בקומה השביעית עם נוף לכוון העיר העתיקה. בעלי כמובן עובד, מה שמשאיר אותי שוב על תקן ליצן החצר לשני הכוכבים שלי שמוציאים לי את המיץץ... חם פה, יש המון פיגועים ואנחנו ממש בלב הבלאגן.. אז אני לא עולה על אוטובוסים ומשתדלת להתרחק ממקומות סואנים במיוחד, אבל אי אפשר להפסיק לנוע כך שההרגשה פה היא באמת כמו ברולטה רוסית, אין לדעת מתי זה יתפוס גם אותך. חוץ מזה כולם רוצים לעזוב את הארץ, לפחות כך זה נראה לי. ואני בארץ על תקן תיירת וזה ממש אבל ממש מוזר לי- כל היום מסתובבת עם הילדים במוזיאונים, פארקי מים, גני שעשועים, הצגות... זהו. נגמר לי הזמן אני עפה. ד"ש לכולם עד הפעם הבאה. גפן
