שרי סילבר
Active member
התגלית של היום../images/Emo45.gif סיפרתי כאן כבר, שגיליתי שלסבתי היה בן דוד, שמו פביאן ברד"ש, רופא שיניים. לאימו קראו רוזה, לאבא הרמן. פביאן ואימו רוזה נספו בשואה. לגבי האבא לא היו לי פרטים. מתוך חיטוט ברשימותי הבטן התחילה לצעוק שזהו הרמן ברד"ש, מגיסטר לפרמקולוגיה, בנו של דר´ דוד ברד"ש. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת וינה, ובטעות שלחו לי מהאוניברסיטה את פרטיו בזמנו. כעת יש לי את גליון הציונים שלו, ואפילו את חתימתו (הוא סיים את הלימודים ב-1885). פתחתי את רשימת השמות ו-בינגו. לא היה צורך להוסיף אותו לעץ, הוא יושב שם כבר זמן רב, אני סומכת על תחושות הבטן. האיש נפטר ב-1934, ולראשונה יש לי מיקום של קבר של קרוב משפחה בבית הקברות היהודי בוינה (יש לי את הפרטים המדויקים של השורה ומספר הקבר). וזה עוד כלום. לרוזה והרמן היה עוד בן/בת, שלא ידעתי כלום אודותיו/ה. היום זה הגיע: דר´ ברוניסלב ברד"ש, דר´ למשפטים, נולד ב-1904 בלמברג. וכאן מגיע הקטע העצוב: נפטר בוינה ב-14.9.1977, שנה וחצי לפני שסבתי נפטרה. ניסיתי לברר גם עם אבי, והוא ענה את מה שידעתי: סבתי נפטרה מבלי שידעה שמישהו ניצל ונותר בוינה. מאז המלחמה לא היה לה קשר עם וינה, ומן הסתם בן הדוד הזה לא ידע על קיומה בארץ. תמיד חיכיתי לגלות מישהו מהפלג הוינאי ששרד, והנה זה בא, והוא חי עד מותו בוינה. איך מחזירים את סבתא לספר לה?
