התבטאות ששמעתי בגן -
הבת שלי (בת 3.5) בגן חדש ומכירה שם רק ילד אחד - שכן שלנו וחבר שלה. היום בגן היא רצתה לשחק איתו, הוא היה קצת מרוחק (במאמר מוסגר אציין שהוא אמר לה שהוא חבר שלה רק בבית ואני כמעט בכיתי כשראיתי את הפרצוף הנדהם שלה). בכל מקרה - היא שאלה אותו איפה אמא שלו. התושבה: "אין לי אמא. אמא שלי מתה." הבת שלי: "אז מי יקח אותך מהגן?" השכן: "רק אבא לוקח אותי מהגן. אמא כבר לא לוקחת אותי כי היא מתה." (אציין כמובן כי אמא שלו חיה וקיימת). הבת שלי: "אמא שלי לא מתה וגם אבא שלי לא מת". ואני תוהה אם האמירה שלו היא נורמלית וחלק מהגיל או שיש פה משהו אחר. לי היה מאוד לא נעים לשמוע את הדו שיח הזה.
הבת שלי (בת 3.5) בגן חדש ומכירה שם רק ילד אחד - שכן שלנו וחבר שלה. היום בגן היא רצתה לשחק איתו, הוא היה קצת מרוחק (במאמר מוסגר אציין שהוא אמר לה שהוא חבר שלה רק בבית ואני כמעט בכיתי כשראיתי את הפרצוף הנדהם שלה). בכל מקרה - היא שאלה אותו איפה אמא שלו. התושבה: "אין לי אמא. אמא שלי מתה." הבת שלי: "אז מי יקח אותך מהגן?" השכן: "רק אבא לוקח אותי מהגן. אמא כבר לא לוקחת אותי כי היא מתה." (אציין כמובן כי אמא שלו חיה וקיימת). הבת שלי: "אמא שלי לא מתה וגם אבא שלי לא מת". ואני תוהה אם האמירה שלו היא נורמלית וחלק מהגיל או שיש פה משהו אחר. לי היה מאוד לא נעים לשמוע את הדו שיח הזה.