התבוננות
טיילתי בחברת קבוצה גדולה של אנשים, הכרתי את כולם ולכולנו היינו תלמידים.
בשלב מסוים, מצאתי את עצמי מנהל שיחה עם אחת התלמידות.
דיברתי על כך שאני נהנה לצאת מהמשרד וסוף סוף לעשות קצת פעילות תנועתית.
התקדמנו אל המקום בו הוחלט לעצור למנוחה.
התלמידה הסכימה איתי ועם דברי, וכשעמדנו למצוא לעצמנו מקום מוצל לנוח, היא שאלה אותי:
"אם אתה כה נהנה מההליכה הזו בטבע, למה שלא תמשיך בעצמך קדימה?”
"למה לא באמת?" הודיתי לה על הרעיון והתחלתי להתקדם לבדי קדימה.
בערך לאחר 200 מטר התחלתי לאבד את ההנאה שבהליכה ובטבע שסביבי,
התחלתי לחוש לא בנוח והתחלתי להתלונן לעצמי על כך שאני עייף מזיע וצמא, ועד מהרה אף השתעממתי מההליכה.
באותו רגע הבנתי ששיקרתי לעצמי, או שפשוט דמיינתי; מי שנהנה מכל הטיול היה האחד שנהנה מהאנשים והאנרגיה הרגשית,
וכעת כשנותרתי לבד ללא בני אדם סביבי, האנרגיה הרגשית נעלמה ואיתה ההנאה שלי בטיול.
חזרתי על עקבותיי, חזרה למקום בו חברי העבירו את זמנם במנוחה.
טיילתי בחברת קבוצה גדולה של אנשים, הכרתי את כולם ולכולנו היינו תלמידים.
בשלב מסוים, מצאתי את עצמי מנהל שיחה עם אחת התלמידות.
דיברתי על כך שאני נהנה לצאת מהמשרד וסוף סוף לעשות קצת פעילות תנועתית.
התקדמנו אל המקום בו הוחלט לעצור למנוחה.
התלמידה הסכימה איתי ועם דברי, וכשעמדנו למצוא לעצמנו מקום מוצל לנוח, היא שאלה אותי:
"אם אתה כה נהנה מההליכה הזו בטבע, למה שלא תמשיך בעצמך קדימה?”
"למה לא באמת?" הודיתי לה על הרעיון והתחלתי להתקדם לבדי קדימה.
בערך לאחר 200 מטר התחלתי לאבד את ההנאה שבהליכה ובטבע שסביבי,
התחלתי לחוש לא בנוח והתחלתי להתלונן לעצמי על כך שאני עייף מזיע וצמא, ועד מהרה אף השתעממתי מההליכה.
באותו רגע הבנתי ששיקרתי לעצמי, או שפשוט דמיינתי; מי שנהנה מכל הטיול היה האחד שנהנה מהאנשים והאנרגיה הרגשית,
וכעת כשנותרתי לבד ללא בני אדם סביבי, האנרגיה הרגשית נעלמה ואיתה ההנאה שלי בטיול.
חזרתי על עקבותיי, חזרה למקום בו חברי העבירו את זמנם במנוחה.
.