לא חמוד
אתה תעשה את מה שצריך. אתה קורא לזה אוטומטית? שיהיה. אבל מכיוון שזו היד שלך ואתה חש ומכיר אותה הכי טוב בעולם, אתה תדע בדיוק מה לעשות. אינך "אוהב" את היד שלך. היא פשוט חלק ממך. היחס שלך אליה הוא טבעי לחלוטין (אני מקווה). אתה יכול גם לכרות חלק ממנה כדי להציל אותה, ועדיין היא חלק ממך. אתה יכול לחסום את העורקים שלה לזמן מה. אתה יכול להכות עליה, או ללטף אותה או לדגדג אותה או כל דבר אחר, ועדיין היא חלק ממך והפעולה שאתה עושה היא הפעולה הנכונה באותו הרגע כי אתה מחובר אליה ומודע למשמעויות של כל דבר שאתה עושה במלואן. סוג כזה של התייחסות אל האחר יכול לנבוע רק מתוך הבנה אמיתית של טבעך ומשום כך גם לטבעו האמיתי. חיבור כזה אל עצמך מחבר אותך אל כל הדברים כולם וגורם לך לעשות את הדבר הנכון בזמן הנכון פשוט כי אתה יודע זאת מתוכך באופן ספונטאני ומיידי. להבנה של חיבור כזה אין ממש רגש מקביל המוכר לאדם באופן רגיל. השימוש במילה "חמלה" נועד לצרכי שיחה והוראה מכיוון שחמלה היא סוג של רגש טרנסצנדנטי המבוסס באופן ספונטאני על הכרה שמושא הרגש חולק איתנו מהות משותפת. המודעות המשוחררת מאידך אינה מתעסקת באלו או באלו ואינה מתעמקת בשאלה אלו "חבילות" יש או אין לה. היא עושה את הדבר הנכון באותו הרגע, וזה הכל.