התבוננות שמובילה לניהיליזם?

capital

New member
ודאי

אבצע מספר פעולות (בעיקר אוטומטיות) בכדי להפסיק את הכאב, בטח לא לזה כיוונתה לי נראה ש- חמלה היא חלק מהחבילה של מודעות משוחררת, המצוי בה יכול ל"צפות" במיינד של "האחר" מה דעתך?
 

אינקה

New member
לא חמוד

אתה תעשה את מה שצריך. אתה קורא לזה אוטומטית? שיהיה. אבל מכיוון שזו היד שלך ואתה חש ומכיר אותה הכי טוב בעולם, אתה תדע בדיוק מה לעשות. אינך "אוהב" את היד שלך. היא פשוט חלק ממך. היחס שלך אליה הוא טבעי לחלוטין (אני מקווה). אתה יכול גם לכרות חלק ממנה כדי להציל אותה, ועדיין היא חלק ממך. אתה יכול לחסום את העורקים שלה לזמן מה. אתה יכול להכות עליה, או ללטף אותה או לדגדג אותה או כל דבר אחר, ועדיין היא חלק ממך והפעולה שאתה עושה היא הפעולה הנכונה באותו הרגע כי אתה מחובר אליה ומודע למשמעויות של כל דבר שאתה עושה במלואן. סוג כזה של התייחסות אל האחר יכול לנבוע רק מתוך הבנה אמיתית של טבעך ומשום כך גם לטבעו האמיתי. חיבור כזה אל עצמך מחבר אותך אל כל הדברים כולם וגורם לך לעשות את הדבר הנכון בזמן הנכון פשוט כי אתה יודע זאת מתוכך באופן ספונטאני ומיידי. להבנה של חיבור כזה אין ממש רגש מקביל המוכר לאדם באופן רגיל. השימוש במילה "חמלה" נועד לצרכי שיחה והוראה מכיוון שחמלה היא סוג של רגש טרנסצנדנטי המבוסס באופן ספונטאני על הכרה שמושא הרגש חולק איתנו מהות משותפת. המודעות המשוחררת מאידך אינה מתעסקת באלו או באלו ואינה מתעמקת בשאלה אלו "חבילות" יש או אין לה. היא עושה את הדבר הנכון באותו הרגע, וזה הכל.
 

capital

New member
תודה על - החמלה - ../images/Emo8.gif

בו וננער החוצה את ה"שטויות" האם הזן מצביע על מציאות אחרת? מה אתה מביא משם?
 

capital

New member
צפרדע בבאר - זה כאן - ../images/Emo105.gif

האוקינוס זה שם
היתה שם?
 

capital

New member
אינקה, מורי

אינני ניצמד למילים שלי אינני תלמיד זן ואינני מורה לפעמים אני נקודה שכולה עין המביטה בי ולפעמים אני לא כשאני לא - משהוא אחר פועל המשהוא הזה, האם הוא הזיה או בעל קיום? איזה דברים הוא מראה, האם ראיתה?
 
הבעיה היא

שחמלה (לפחות אצלי) קיימת ללא התרגול. בזמן שאני רואה ביצור הסובל כדבר שקיים באופן ההפוך למה שההתבוננות האנליטית מובילה אליה.
 
למעלה