התבגרות

loveava

New member
התבגרות

חזרתי מקודם מהסרט התבגרות, אין ספק שזה סרט מיוחד, עם בימוי נהדר ושחקנים נפלאים וצילום ותסריט והכל..
הציפיות של המבקרים היו אדירות, ולמרות זאת התאכזבתי.
החלק הראשון של הסרט היה טוב ומיוחד ומרגש והחלק השני היה חביב , משהו כאן מוזר לי.
האם יכול להיות שכולם אבל כולם אהבו בצורה מטורפת את הסרט ואני לא אהבתי כל כך ?
אולי לא הבנתי משהו בסרט?
יש מישהו או מישהי שגם מרגיש/ה ככה?
 

loveava

New member
כלומר

הייתה הרגשה שכאילו אתה בקשת לאכול משהו, עשו אותו בדיוק כמו שצריך, עשוי כמו שצריך, אבל אני שואל איפה התבלינים ?
 
למה צריך תבלינים? כל הקטע של הסרט זה שהוא אמיתי

למה צריך דרמה ואקשן כדי שסרט יהיה טוב?
 

timboy123

New member
אני כבר הגעתי למסקנה שהוא אחד הסרטים הטובים שראיתי.

כבר ראיתי אותו שלוש פעמים, ועדיין קשה לי לכתוב עליו ביקורת של ממש.
בעיני הוא פשוט סרט אישי מאוד, אני יכול בקלות להבין אנשים שפחות התחברו אליו-אולי יותר מכל סרט אחר בעיני. והעובדה שהרבה מאוד מהמבקרים חושבים בצורה דומה היא באמת מדהימה בעיני. והאמת שמה שאמרת מוזר-אני הרבה יותר אוהב את החלק השני של הסרט מאשר זה הראשון.
עוד פעם-מצטער על התשובה הצולעת, פשוט אני לא מסוגל לכתוב על הסרט הזה בצורה קולחת במיוחד.

מה שכן-ממש חבל לי שלמרות כל האהבה הענקית של המבקרים, הוא קצת עובר מתחת לרדאר בציבור. ציפיתי שדווקא חובבי הקולנוע ידברו עליו ויראו אותו הרבה הרבה יותר... אז אנשים-לכו לראות אותו!!
 

loveava

New member
תשמע

הסרט בהחלט אישי מאוד ומאוד מיוחד, מקורי להפליא, בזה אין ספק !
אני למשל מאוד אהבתי את לפני הזריחה של לינקלייר את לפני השקיעה פחות ואת לפני חצות בכלל לא אהבתי.
אבל הוא טוב בדברים כאלה והסרט הזה הוא מאוד מיוחד והסיפור באמת מרגש מבחינת הבמאי.
אולי יש דברים בחלק השני של הסרט שלא הבנתי ואחר כך שקצת חשבתי על זה הבנתי את הדברים.
בהתחלה מאוד הזדהתי עם הגיבור, על המעבר שלו עם ההורים והבתים והלחץ המתמיד, גם סיפור האהבה היה נחמד ולא קטשי ומאוד אהבתי את הסצינה בסיום, אין ספק שהשחקנים ממש טובים , במיוחד סמנתה, ביתו של הבמאי.
בחלק השני של הסרט (אני קורא לו חלק שני כי הייתה הפסקה בקולנוע לב) הדמות גדלה ואני חשבתי שיהיו עימותים עם ההורים, יהיה כאילו דרמה גדולה ואיזה מוסר השכל מיוחד , אך לבסוף הבנתי שהמוסר השכל הוא שלמעשה החיים זה ההווה והכל זאת אותו דבר ורגיל כזה ואין משהו מיוחד חוץ מאותו הרגע, כלומר לינקלייר לא שושנים להתבגרות (תקן אותי אם אני טועה כי אולי זה לא הפרשנות הנכונה).
אין ספק שמבחינת האמריקאים זה סרט שכל אחד ואחת יכול להזדהות כי הוא עבר את הדברים האלו, זה כאילו מסע על עצמך, והסרט כתוב בצורה יפה.
אגב אני נתתי לו ציון 8 באתר סרט והוא בהחלט מיוחד, רק אני מרגיש שכאילו איזה חסר איזה תבלין, איזה עוד עניין, כאילו חיכיתי שיקרה משהו , ודברים רגשיים מיוחדים קראו לדעתי יותר בקטעי הילדות של הדמות.
אני יכול להבין את המבקרים כמובן שזה סרט מקורי ומיוחד, ותאמין לי אני דווקא לא ביקורתי מדי , פשוט היה טוב ובאמת נהנתי ואז היה חלק שכאילו לא היה בו משהו מויחד וככה נגמר הסרט. אולי זה מה שאני צריך להבין שבסוף אין כלום, האם לזה התכוון המשורר?
אשמח לתשובות ולדיעות !
 
נראה לי שזה מה שהוא ניסה להעביר. (ספויילר)

שאין שום דבר או משמעות מעבר לרגע הזה. הוא העביר את זה גם דרך הילד ששאל את אבא שלו מה הטעם לכל זה? והאבא, שהוא כאילו מבוגר ואמורה להיות לו תשובה, גם לא יודע. גם כשהילד אומר לחברה שלו שמתבגרים אין שום דבר שונה משקטנים, כי אומר לה שאמא שלו מבולבלת ולא סגורה על עצמה, בדיוק כמוהו. וכשאמא שלו, אחרי שהוא עוזב את הבית, אומרת שהיא חשבה שיהיה יותר בחיים ממה שחוותה...
 

loveava

New member
אני מבין

אז הבנתי למעשה את העניין אבל כמו שאמרתי זה טוב מקורי ונהנתי בסרט אלא שציפיתי ליותר.
אגב סמנתה כמו שאמרתי שחקה פשוט נהדר! לאוסקר !
 

timboy123

New member
לינקלייטר הקטנה הייתה מעולה באמת,

אבל אם כבר למישהו בסרט הזה מגיע אוסקר על משחק-זאת חייבת להיות פטרישיה ארקט
 

ערן1987

New member
עוד לא צפיתי בו

אבל לפי בדיקה שלי הוא מוקרן רק ברחובות, אני צודק? אם כן - למה? אתם בכוח רוצים שאני אחכה שהסרט ידלוף לאינטרנט ושאוריד אותו?
 
למעלה