התבגרות?

[הקסם שבפשטות]

התבגרות?

תמיד... כשהייתי מבקשת זוגיות לחיי... השאלה שהיתה עולה בי היא- האם הן ימצאו בי חן? האם הן יחשבו שאני יפה מספיק? אישה מספיק? סקסית? האם הן יראו מעבר לטרשת? האם הן יחשבו שאני שווה את המאמץ? זו הייתה הדאגה. זה היה החשש. כמובן שאני זו אני. אבל אחרי השיחה הראשונה, המחשבה היא- האם אזכה לשיחה שנייה? האם אשמע שזה לא מתאים? ואחר כך אפשר להתפנות למחשבה האם אני רוצה בכלל. וראיתי הרבה יופי בכל הנשים שנקרו בדרכי. לנשים היפות במיוחד גם אמרתי שאני רוצה שישארו. ואז השאלה אם הן ירצו או לא... משהו השתנה עכשיו... כשאני שוב מבקשת זוגיות לחיי... בהתחלה חשבתי שהתעייפתי מהמילה "זוגיות". רוצה לפגוש אדם ולהחליף איתו מילים. הזמן יגיד לי אם אחליף איתה עוד דברים שמעבר למילים. אבל זה הרגיש לי יותר מזה. ופתאום הבנתי... זה היה הרבה יותר מזה... ואני וההבנה הזו התגלגלנו על הרצפה, מצחוק... פעם עמדתי בהתרגשות אל מול מבחני הקבלה. עכשיו אני עורכת אותם. מבינה את ערכן של מילותיי. את ערכו של מגעי. יודעת איזה אדם אני רוצה לי. יודעת איזה אדם מגיע לי. ועכשיו זו אני שעושה סינונים. ולא לכל אחד אתן את מילותיי. ולא לכל אדם אקדיש את מגעי. ואני ממשיכה להתגלגל על הרצפה מצחוק. פשוט שינוי תחבירי קטן. להחליף בין שני חלקי המשפט. וכל התמונה משתנה זו התבגרות?

 

[מחפשת את האומץ]

אני חושבת שכן....נשמע כמו התבגרות...

אגב תוכלי לשלוח לי מסר? תודה

 

[פאמקי]

קסם יקירתי

בשנים שאני מנהלת את הפורום למדתי להכיר אותך מעט יותר טוב גם מאחורי הקלעים. וחייבת להודות- לי אין ספק שאת שווה המון! שאת ראויה ויכולה לבחור. שמה שצריך לעמוד לנגד עינייך הוא השאלה: "האם אני רוצה?" לפני הבדיקה של: "האם היא מעוניינת?" מרגישה כלפייך אהבה מיוחדת, הערצה על האומץ, על ההתמודדות (שללא ספק, לא תמיד קלה). מעין אהבת אחות. וכאחות, אם היו אומרים לי שמישהי מעוניינת בך או שאת בה, מניחה שהייתי בררנית כלפיה. שהייתי חושבת שרבות לא ראויות לך- (גם כי אני "אחות" ולא אובייקטיבית

) ובעיקר כי אני חושבת שהאשה שתהיה איתך תצטרך להיות מלאה קסם, חוכמה, כנות, תבונה ויושר... ממש כמוך. אז יקירתי, הרבה נשים הן ראויות, אך לא רבות ראויות לך. בחרי בקפידה- כי את נפלאה!

 

[הקסם שבפשטות]

אחות יקרה!

וכאן אפשר להדגיש את המילה אחות מאמינה שעם השנים והחוויות למדתי לשמור מכל משמר על המילה הזו.. לנצור אותה בתוכי מכירה בכוחה ובערכה מתרגשת בכל פעם שאני זוכה לה במהלך דרכי תודה על הזכות שנפלה בחלקי תודה על המילים שלך

 

[הקסם שבפשטות]

ודרך אגב-

נותנים למילה "אובייקטיביות" יותר מדי חשיבות. ובין אחיות- אנא ממך. שמרי על הסובייקטיביות המבורכת שלך

 

[פאמקי]

סובייקטיבית...

גם חושבת שלא כל 'ראויה', ראויה לך!

 

[danosh2005]

לגמרי!

לדעתי, הכי חשוב, זה להכיר את עצמך ואת הצרכים שלך ולהבין מה הכי מתאים לך. שאת מדברת איתו/איתה, להבין עם עצמך, אם את בכלל מעוניינת באותו בנאדם. אני האמת פחות מזדהה עם מילותייך כי מעולם לא חשבתי "מה הצד השני הרגיש אחרי שיחה איתי", תמיד ידעתי מי אני וכמה אני שווה, ואם היא תחזור אליי, היא זכתה ובגדול ובחיים לא ההפך. ואם הבנאדם לא מעוניין בי, הוא הפסיד. ככה לדעתי כל אחת צריכה לחשוב. לא משנה איך את נראית, או כל דבר, את צרירה להאמין בעצמך, להאמין כמה שאת שווה ובעקבות זה, לעשות בעצמך את הסלקציה. לדעתי, זה שאת התחלת לחשוב על עצמך ומה עושה לך טוב זה התבגרות ועוד איך! כי את מבינה מה את שווה וכל השאר מזערי.. תמשיכי ככה מאמי ותאמיני לי, שתבוא הבחורה המתאימה, את תדעי את זה וגם היא!!! את יכולה לדבר עם מיליוני בנות, תסמכי על האינטואיציה שלך (חשוב מאוד) ואם היא לא חוזרת אלייך, תמשיכי הלאה, לא להתאכזב משטויות!!

 

[פאמקי]

אם

חוסר ביטחון היה נובע מתחושה של "איך אנו נראות", א/נשים רבים היו מדוכאים וחסרי ביטחון. כי כמה מאיתנו עונות על "מודל היופי" הקיים? לרוב חוסר ביטחון נובע מאיך שאנו מרגישות ולא מאיך שאנו נראות.

 

[danosh2005]

ובכן,

לזה התכוונתי... שהיא צריכה להאמין בעצמה בגלל מי שהיא ולחשוב קודם כל על עצמה!

 

[הקסם שבפשטות]

מחשבה קטנה-

אני מסכימה עם מילותייך. לא לשם כיוונתי... אבל- את לא חושבת על הצד השני? ואם הוא שווה שתתאמצי בשבילו? אם הצד השני מחכה שתגלי את ערכו? לא שחור ולבן. לא חד משמעי. רק להחליף סדר במשפט. לחלוטין לא אומר שאני לא חושבת על הצד השני או על העולם המופלא שיש לי הזדמנות לפגוש.

 

[danosh2005]

ברורררר

שאני חושבת על הצד השני, אבל אני קודם אחשוב על עצמי... אני אחשוב אם שווה להתאמץ בשבילו כאשר אכיר אותו יותר לעומק וכמובן שזה יבוא ממקום של הדדיות... הרי זה ברור, אם השיחה זרמה והכל טוף ויפה אז סבבה, אבל אני מתכוונת, לא לצפות שיום למחרת היא /הוא יתקשרו ואם לא- להתאכזב ואולי לחשוב שמשהו אצלך לא בסדר, לזה התכוונתי ברור שכל אחד רוצה לעשות רושם על השני, זה לדעתי משהו אבולוציוני, פשוט לא לקחת את זה למקום, שאם זה לא מתאים לצד השני, אז להתאכזב אלא פשוט להמשיך הלאה בחיוך

 

[כלעוד]

זההחיים. " אני וההבנה הזו התגלגלנו על הריצפה

מצחוק".... לעיתים תובנות עמוקות ונעלות יוצרות, אצלי לפחות, ראייה הומוריסטית ושמחה של הדברים. הכל כל כך פשוט יותר, ולעיתים קרובות - מצחיק. בס"ד רפואה שלמה לך, ובהצלחה בכל.