כן! ../images/Emo13.gif
אני מודה, זה קטע קצת מוזר ופעם אם הייתי שומעת מישהו אחר אומר דבר כזה הייתי צוחקת. אבל היום אני מוצאת את עצמי עושה את זה מדי פעם... זה קורה לי בעיקר כשיש לי שבוע מבאס ועמוס, אז אני בוחרת בכוונה לק צבעוני- איזה וורוד עם נוכחות או אדום קליל כזה, כדי שיהיה לי שמח בעיניים. כשעבדתי במלון היו כמה משמרות שידעתי שהולכות להיות משמרות קשות [בעיקר ערבי חג ושבתות עם קבוצות בעייתיות]- אז בכוונה בחרתי באדום יותר כהה, סוג של "לק אגרסיבי" כזה, שנתן לי להרגיש קצת תוקפנית [כן, אני יודעת, זו לא בדיוק תכונה רצויה אצל נותנת שירות... אבל היו משמרות שפשוט הייתי צריכה להיות אגרסיבית על גבול התוקפנית, או לפחות להרגיש ככה, כדי להיות מסוגלת להתמודד עם צעקות ועם בלאגן
] זה הזכיר לי משהו- במופע שנות השבעים יש קטע שאמא של ג'קי מציעה לדונה למרוח ליפגלוס דובדבן בגלל ש"עם צבע כזה אי אפשר להיות מבואסים". זה אמור להיות פארודיה, אבל יש בזה משהו. הרי אם הרגשות שלנו משפיעים על המראה החיצוני, למה שזה לא יעבוד הפוך?