התאהבות לנצח?
בעקבות דיון שהיה לי עם כמה אנשים החלטתי להעלות את הנושא הזה פה לפורום, לשמוע מה אתם חושבים עליו. הכוונה לצד הפחות כיפי של התאהבות- הסוף. הייתם במערכת יחסים והיא נגמרה\ התאהבתם במישהו וזה לא עבד. אתם במצב הלא נעים של להיות מאוהבים ללא קבלת אהבה בחזרה. מה קורה הלאה? האם אחרי תקופה מסויימת ניתן "להתגבר" על זה וכבר לא להיות מאוהבים? או שתמיד ממשיכים להיות מאוהבים אבל פשוט ממשיכים הלאה ומתאהבים באנשים אחרים? אני סברתי בעבר שכולם פשוט עוברים תקופה מסויימת וכבר לא שוררים הרגשות האלה. אבל מסתבר מדיון עם כמה בנות שיש גם דעה אחרת, לפיה זה לא נגמר וימשיך לתמיד. ושפשוט צריך להתאהב מחדש. מה דעתכם? איפה אתם עומדים? ואם אנחנו כבר שם, על מנת שנבין אחד את השני, איפה בדיוק אנחנו מגדירים קראש\התאהבות\אהבה? ארז. (נ.ב. - מצטער על הנושא הקודר אולי, לא בכוונתי לדכא אותכם, פשוט מעניין אותי..
)
בעקבות דיון שהיה לי עם כמה אנשים החלטתי להעלות את הנושא הזה פה לפורום, לשמוע מה אתם חושבים עליו. הכוונה לצד הפחות כיפי של התאהבות- הסוף. הייתם במערכת יחסים והיא נגמרה\ התאהבתם במישהו וזה לא עבד. אתם במצב הלא נעים של להיות מאוהבים ללא קבלת אהבה בחזרה. מה קורה הלאה? האם אחרי תקופה מסויימת ניתן "להתגבר" על זה וכבר לא להיות מאוהבים? או שתמיד ממשיכים להיות מאוהבים אבל פשוט ממשיכים הלאה ומתאהבים באנשים אחרים? אני סברתי בעבר שכולם פשוט עוברים תקופה מסויימת וכבר לא שוררים הרגשות האלה. אבל מסתבר מדיון עם כמה בנות שיש גם דעה אחרת, לפיה זה לא נגמר וימשיך לתמיד. ושפשוט צריך להתאהב מחדש. מה דעתכם? איפה אתם עומדים? ואם אנחנו כבר שם, על מנת שנבין אחד את השני, איפה בדיוק אנחנו מגדירים קראש\התאהבות\אהבה? ארז. (נ.ב. - מצטער על הנושא הקודר אולי, לא בכוונתי לדכא אותכם, פשוט מעניין אותי..