בכל מקרה איתן, בלי מעשים פזיזים!
גם אם נניח שאין שום טעם לחיות והכל שטויות וכל מה שאתה אומר ומרגיש... עדין זה לא דבר שלילי. זה רק העדר של דבר טוב. אם תשים הכל על סרגל ציונים אז הציון של לחיות הוא עדיין עובר אבל בקושי. הציון של מוות הוא אפס מוחלט. והכי חשוב - סופי! בלתי ניתן לתיקון או שינוי או שיפור. סופי לחלוטין. לנצח! לא נשמע שאתה באיזו מצוקה נקודתית שמשהו בלתי אפשרי קורה לך כרגע ומחייב אותך להחליט דווקא עכשיו. נכון? אז תן לעצמך עוד טיפה זמן. דבר עם האנשים פה בפורום או באיתן שהפנו אותך לשם, או עם ההורים, השכנה, מורה מבית הספר, סבתא, דודה, החברה, סתם מישהו מהחבר'ה שלך, או כל מישהו אחר שמתאים לך. נסה ללבן את השאלה שלך איתם. "בשביל מה לעזאזל להמשיך לחיות?!" גם אם נניח שבסוף תגיע למסקנה שבאמת אין בשביל מה לחיות והכל שטויות... אז תמיד תוכל לפעול לפי זה. במיוחד אם זו הצורה שאתה תופס את החיים, אז לכל היותר חיית עוד קצת את החיים חסרי הטעם האלה. לא ממש דבר כל כך נורא. (אולי לא כיף גדול, אבל בטח לא בלתי נסבל). בקיצור, אל תעשה שום דבר שהיית יכול להצטער עליו לו רק נתת לעצמך הזדמנות. כי אם תחתוך עניינים עכשיו לא תדע לעולם אם יש או אין טעם לחיים. ולסיום משהו שבטח לא ישכנע אותך, אבל בכל זאת. יש לחיים טעם. רק תגדיר איזה מין טעם או סיבה היית רוצה שיהיו לחיים שלך. אני בטוח שאפשר להראות לך שחלק מזה כבר קיים אלצלך בחיים ושעוד יש אפשרויות רבות להגדיל ולשפר ולהרחיב ולהעמיק את זה. 18 שנותיך נראות לך "לא צעיר", אך אם תפקח עיניים תסכים בוודאי שזה בערך רבע ממשך החיים של מרבית בני האדם.