השתפכות
מזה הרבה זמן שאני בעיקר משתתפת פאסיבית בפורום,האמת שבעיקר הרחבתי את ידיעותי,מניסיונן של המנוסות,יישמתי חלק מהרעיונות וארחי שהגעתי כבר לשלב שאיל לי יותר מה ללמוד ורוטינות ההפריות חזרו על עצמן,בחרתי לאחרונה קצת להתנתק מהמחשב,אך ברגע זה אני מרגישה כל כך חסרת אונים,הדמעות מרטיבות את המקלדת,לא התנחמתי ולא הצלחתי להתעודד על ידי אף אחד מיקירי וכבר לא נעים לי לאכזב גם אותם כי כל כך אכפת להם. אני אחרי 4 הפריות,האחרונה נעשתה בטיפול שנקרא הצינג והוחזרו לי 4 עוברים לפני כ8 חודשים חוויתי כחודש וחצי התפתחות של הריום כימי שנפל לבד בהגיעו לבטא של 700,מבלי שזכיתי לראות שק עובר.היום כעבור 8 חודשים שוב התבשרתי שלשום על בטא חיובית ועוד נאמר לי שרכים של 150 זה מאוד יפה בתור התחלה,הפעם ,למודת ניסיון שכמוני לא קפצה מגידה למשמע הבשורה כי ידעתי כבר שההכפלה היא הקובעת ואז היום קיבלתי תוצאה של 275 יחידות,הרופא כבר דאג להגיד לי שמאוכזב מהתוצאה ויש לחכות. בקיצור כל התסריט של ההריון הקודם חזרה למציאות,שוב אני רואה את הבטא מדדה ואותי מקווה שיפול לבד ולא אצטרך לעבור גרידה או משהו,תאמינו לי חוויה זו יותר קשה מלשמוע שלא היתה השתרשות וזהו,מה שיותר כואב לי שהרופא אמר לי שעשינו את כל הבדיקות ואין מה לעשות,לפני חודש עשיתי בדיה לקרישיות יתר שהיתה תקינה,הסטרוסקופיה תקינה,בקיצור יאוש טוטאלי אולי נותר לי לבצע בדיקת קריוטיפ,אך מי יאשר כזאת בדיקה ומי יבצע אותה? אני בת 35 וחצי התגובה של להורמונים די חלשה בין 5 ל7 ביציות ובין 2 ל4 עוברים בטיפול של 5 אמפולות ליום,והכל התחיל מוריקוצלה שטופלה,אני מתחילה להרהר שוב בשיטתו של ברטוב אולי למרות שהזרעים מפרים את הביציות הם לא ממש ממש תקינים?.ואז הרופא שלי מטיל בזה כזה ספק שאני לא יודעת מה לחשוב יותר ובאיזה כיון שלי או של בעלי,אולי הבציות שלי חלשות או שאולי הזרע לא מספיק תקין נטרפת עלי כבר דעתי,האם למישהי עצה,האם שמעתם על מישהי שעברה הריונות כימים ובסוף הצליחה,לי נאמר שזה סימפתום של נשים מבוגרות שמפילות בשל איכות הבציות ואולי לפי התגובה שלי אני נמנת עליהם,אנא עזרו לחי
מזה הרבה זמן שאני בעיקר משתתפת פאסיבית בפורום,האמת שבעיקר הרחבתי את ידיעותי,מניסיונן של המנוסות,יישמתי חלק מהרעיונות וארחי שהגעתי כבר לשלב שאיל לי יותר מה ללמוד ורוטינות ההפריות חזרו על עצמן,בחרתי לאחרונה קצת להתנתק מהמחשב,אך ברגע זה אני מרגישה כל כך חסרת אונים,הדמעות מרטיבות את המקלדת,לא התנחמתי ולא הצלחתי להתעודד על ידי אף אחד מיקירי וכבר לא נעים לי לאכזב גם אותם כי כל כך אכפת להם. אני אחרי 4 הפריות,האחרונה נעשתה בטיפול שנקרא הצינג והוחזרו לי 4 עוברים לפני כ8 חודשים חוויתי כחודש וחצי התפתחות של הריום כימי שנפל לבד בהגיעו לבטא של 700,מבלי שזכיתי לראות שק עובר.היום כעבור 8 חודשים שוב התבשרתי שלשום על בטא חיובית ועוד נאמר לי שרכים של 150 זה מאוד יפה בתור התחלה,הפעם ,למודת ניסיון שכמוני לא קפצה מגידה למשמע הבשורה כי ידעתי כבר שההכפלה היא הקובעת ואז היום קיבלתי תוצאה של 275 יחידות,הרופא כבר דאג להגיד לי שמאוכזב מהתוצאה ויש לחכות. בקיצור כל התסריט של ההריון הקודם חזרה למציאות,שוב אני רואה את הבטא מדדה ואותי מקווה שיפול לבד ולא אצטרך לעבור גרידה או משהו,תאמינו לי חוויה זו יותר קשה מלשמוע שלא היתה השתרשות וזהו,מה שיותר כואב לי שהרופא אמר לי שעשינו את כל הבדיקות ואין מה לעשות,לפני חודש עשיתי בדיה לקרישיות יתר שהיתה תקינה,הסטרוסקופיה תקינה,בקיצור יאוש טוטאלי אולי נותר לי לבצע בדיקת קריוטיפ,אך מי יאשר כזאת בדיקה ומי יבצע אותה? אני בת 35 וחצי התגובה של להורמונים די חלשה בין 5 ל7 ביציות ובין 2 ל4 עוברים בטיפול של 5 אמפולות ליום,והכל התחיל מוריקוצלה שטופלה,אני מתחילה להרהר שוב בשיטתו של ברטוב אולי למרות שהזרעים מפרים את הביציות הם לא ממש ממש תקינים?.ואז הרופא שלי מטיל בזה כזה ספק שאני לא יודעת מה לחשוב יותר ובאיזה כיון שלי או של בעלי,אולי הבציות שלי חלשות או שאולי הזרע לא מספיק תקין נטרפת עלי כבר דעתי,האם למישהי עצה,האם שמעתם על מישהי שעברה הריונות כימים ובסוף הצליחה,לי נאמר שזה סימפתום של נשים מבוגרות שמפילות בשל איכות הבציות ואולי לפי התגובה שלי אני נמנת עליהם,אנא עזרו לחי
