השתיקה

shon שון

New member
השתיקה

השקט שאחרי הסערה , אותי הנסיון והחיים לימדו לא לטאטא מתחת לשטיח, שדברים לא נעלמים , ועובדה זוהי הפעם השלישית בזמן קצר שעולים וצפים הדברים ולא בפעם האחרונה, המקום פה הוקם ע"מ לתמוך לעזור ולחבק את המבקשים להצטרף ( זמנית או באופן קבוע) ואומנם כך, כל הנכנס מחובק ולרוב מוצא כאן יחס אנושי ואמיתי והשאלה כמה אמיתי , עולה בעיניו , בטיבעיות ! כולנו מחפשים חברה, כולנו רוצים להיות חלק ממשפחה כזו נפלאה , והשאלה איך ממשיכים אלהה ? חלק מההמשכיות הם המפגשים הנפלאים שם הופכים החיבוקים הוירטואלים לממשיים חלק נוסף הוא החיבור הבילתי אמצעי בין האנשים שיכול ונוצר ויכול שלא , לעולם לא יהיה קונצנזיס לגבי אדם כלשהו בקרב חבורת אנשים , וגם אם ההסכמה תהיה מלאה בפה איפשהו יתגנבו ללב מס' אנשים שחחשות וספקות לגביו כל אחד מאיתנו בוחן את הקרובים לו בכלים שמתאימים לו , אני למשל מאפשר קרדיט מלא לכל החברי החדשים, יש האומרים, טאבולה ראסה (לוח חלק), בו תוכיח את עצמך הפורום הזה הפך מזמן בשבילי ובשביל נוספים פה ממקום וירטואלי ומשפחה חמה איך לשמור על זה ? איך לא לגרום לאנשים חדשים להפגע ? איך להמשיך את חיבוק הכניסה הוירטואלי לחיבוק ממשי אמיתי ? הבסיס כבר קיים בואו נחשוב איך לבנות גבוהה יותר !!!!!!!
 
כדי לבנות לגובה צריך לעשות שני דברים

(לדעתי): 1. לחשוב לאן רוצים להגיע. מה המטרה.. 2. ללמוד מטעויות של אחרים. למשל - לנסות להבין מדוע הפורום של 'הגדולים' הפך בעיני רבים למקום לא מזמן. פורום הבית שלי במשך הרבה שנים היה פורום שנדד מ IOL לוואלה ונחת בסוף בתפוז. היו שם הרבה דיונים איך לנסות לשמור על איזון בין הצד החברתי הנפגש ומכיר מעבר לוירטואל, ובין להיות מקום מסביר פנים גם לחדשות, למבולבלות ותוהות. בעיני זו שאיפה לבלתי אפשרי (מה שלא הופך אותה לבלתי לגיטימית, כמובן
). הרי כשאני נכנסת לפורום שאני לא מכירה - איך אני ארגיש בו ועד כמה אני ארגיש בנוח לכתוב, לשאול, לשתף ולענוץ - תלוי באופי שלי יותר מבכל דבר אחר. היתרון של הפורום שלנו, בעיני, הוא שבדרך כלל כבר בדף הראשון יש אפשרות לראות את שני הצדדים שלו - התומך וממבלה. כל עוד נשכיל לשמור על איזון בין שני הצדדים האלה - הבית הזה רק יגדל.
 

Rtitan

New member
סערות הן דבר חיובי... ../images/Emo121.gif../images/Emo188.gif../images/Emo182.gif

סערות הן דבר מאד מאד חיובי בטבע: הן מפזרות זרעים, תולשות ענפים יבשים, מורידות גשם שמשקה את הקרקע ומרקיבות את הפסולת לדשן... אבל חייבים לדעת לקבל את הסערות, וחייבים לדעת לקבל את הצמחים ביער - והפורום, הוא יער בזעיר אנפין. יושבים להם באותו שטח וירטואלי ממש עצים מסוגים שונים - חלקם גדולים ועצומים ואחרים קטנים יותר, מרובי ענפים... , שיחים קוצניים מחד, שיחי נוי מלטפים מאידך, ואפילו פרחים זעירים יפהפיים אבל כאלו שניתן לבחין בהם רק במבט חודר וממוקד צומחים בינות לסלעים. וכמו בכל יער - תמצאו גם בפורום הזה ובאחרים, שת העשבים השוטים... הפורום פתוח לכולם, וכל אחד יכול לומר כאן את כל דעתו, על כל אחד, והציפייה היא שחוקי החברות האנשוית והוירטאלית יבצעו את הניפוי שנעשה באופן הכי טבעי בכל חברה ובכל קבוצת אנשים... כמו ביער - תמצאו כאן את הצמחים הרב-שנתיים שנמצאים כאן זמן רב, את הנשירים שנעלמים לזמן מה מדי פעם, או את ירוקי העד שתמצאו כאן בכל ביקור... מגוון שלם של בני אדם התקבצו הנה עם מכנה משותף אחד - היינו נשואים, זה לא כל כך הצליח... אנחנו מנסים להבין מה השתבש, ואגב כך, מחפשים להתחמם בחברת אחרים, ואולי אולי אפילו להכיר את הזוגיות הבאה שלנו. מטבע הדברים, גם ביער הזה נמצא את הדומיננטיים יותר, את אלו שנרגיש אליהם קרובים יותר ונחפש את קירבתם לעיתים קרובות יותר, או לחלק איתם מילים ורגשות שאולי לא נרצה להחליף עם אחרים, ובעיקר - עם כל עין חולפת שיכולה להיכנס הנה... לא את הכל נרצה לחשוף לעיני כל. וכאן מקומה של קבוצה מסוגרת יותר... תקופה ארוכה לא ידעתי מה אני בדיוק מחפש כאן... ידעתי על קיום הקומונה, והיה מקובל עלי לחלוטין דבר קיומה ושאיני חלק ממנה - אני בעצמי שמרתי על מרחק מסויים מהאנשים כאן, ולמדתי להכיר אותם. לקח לי לא מעט זמן להרגיש כאן בטוח מספיק להראות את פני בציבור, בעולם הממשי ולמצוא כאן אנשים שתענוג לי להיות במחיצתם, כשלכל אחד מהם יש את הצד המקסים שלו, את הצד המרתק שלו, את הצד הפחות יפה שלו - אבל אנשים שאני יכול להרגיש איתם פתוח לחלוטין. ואז הגעתי למפגש. יכול להיות שמי שאני חושב עליו גדולות ונצורות - יהיה מי שיתעב אותו בכל ליבו... ויכול להיות להיפך - מי שאחשוב שאינו אדם שהייתי רוצה להיות קרוב אליו - ויהיו מי שיבעו בנקיטת חפץ שהוא מופת על פני האדמה... זה היופי של האדם - הרב גוניות שלבו. כל אחד יתקרב הנה בקצב שלו - ומצד שני, הקבוצה תתקרב אל כל אחד בקצב שלה, ואין בקצב ההתקרבות להעיד על טיבו של האדם... ופשוט, להמשיך להיות... כי זו מהות המקום הזה - להיות כאן, להתחמם לאורה של החברה ולהיות חלק...
אל תסיקו דבר מקירבה, או קצב התקרבות כזה או אחר...
שימרו על המירקם של הפורום הזה - הוא, למרות הזעזועים שפוקדים אותו מדי פעם, אחד הפורומים הנעימים ביותר שאני מכיר. את הקרדיט לזה ניתן לחלק לשניים - לחברי הפורום מחד, ולמנהלת הפורום מאידך - ולכל אחד ואחד מאלו, מגיעה תודתי.
נ.ב. והתמונה רק מראה את מהות בעיית התקשורת בין בני אדם...
 

shon שון

New member
אהבתי את המטאפורה שלך

אחת הבעיות של היערות בהתפתחותם היא הצל הגדול של העצים הותיקים, שמונע ממינים קיימים שזקוקים לשמש להשאר שם. אז איך מכניסים את האור פנימה לצל ? איך מטפחים את היצורים שהעין החדה לא קלטה והרגל הגסה יכולה לדרוס ?
 
אני אגיד לכם מה לשנות!

כלום :) בתור אחד שרואה מהצד... אין מה לשנות. אתם פה פשוט אתם וזה מה שיפה,לא רבים,לא מתכסחים,לא מחפשים אחד את השני.... לפעמים כל המוסיף גורע,מה שיפה פה שכל אחד הוא באמת הוא וזה בא לכם בטבעיות:) המשיכו ככה ועוד תגדלו ותגדלו...
 

Rtitan

New member
אתה מרגיש טוב? ../images/Emo184.gif

מה זו הפטפטת הזו פתאום???
 

שחR

New member
עזוב שון, ההיסטוריה שוכתבה ונמחקה

היום הכל נקי ומצחוצח ואני באמת מרגיש הקלה עם תקווה שהתקופה הזו מאחורינו. הפורום תמיד היה מסביר פנים לחדשים וזה אחד מסוד קסמו. באופן טבעי בתקופת הקיץ היו יותר מפגשים מה שיצר גרעין איכותי שהגיע למפגשים והפך לחברים מעבר לוירטואליה. כל מפגש כזה לרוב היה מלווה בתמונות שהולידו צורך באיזה פורמט שיתופי טבעי שאפשר יהיה להינות מהתמונות ולראות אותם בלי לפוצץ את האימילים. לצורך כך במחשבה טהורה הקימו את הקומונה וכדי לשמור על פרטיות ( בכל זאת מדובר בחשיפה..תמונות), קבעו שני כללי יסוד הגיונים וראוים שהקומונה מיועדת לחברי הפורום בלבד, שמם הסתם רק הם יהיו מצולמים שם ובגלל החשש מניקים בדויים רק מי שמגיע למפגשים ומכירים אותו כמה פעמים, יוכל להיכנס ולראות את התמונות. מסתבר שהדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. היו שתי רעות חולות שקרו עם הזמן . פתאום הקומונה הפכה להיות חלופה לפורום, ואנשים כתבו שם במקום בפורום. לא מקבל את התיאוריה שיש דברים שמספרים רק לחברים, בשביל זה יש מסרים, טלפון, מפגשים. פורום הוא ה- במה לדון על דברים, להכיר אנשים חדשים, לקבל לשמוע ולהשמיע רעיונות ודיעות עם מכנה משותף. הניקים אנונימים, ואפשר בכרטיס לא לשים שום פרט מזהה, ואפילו אפשר לא לספר את כל הפרטים המזהים בסיפור. ואם זה כזה סיפור שאסור שידעו, אז בכלל עדיף שישמר לעצמינו. זה עוד ניחה , למרות שמנהלת הפורום כאן מאד לא אהבה את התופעה והזהירה מפניה, לדעתי אפשר היה לחיות עם זה בטווח הקצר...בטווח הארוך כמו שקרה לפורום השכן, זה סירוס של הפורום. הרעה היותר בעייתית, שפתאום לא היה פשוט להיכנס לקומונה...התחיל השגעון גדלות. התחילו שירשורים איומים ( שאתמול נמחקו מרוב בושה ) של ועדות קבלה מפוקפקות. אנשים טובים וישרי דרך, קיבלו סירוב, הרגישו מנודים, כאילו הם לא ראויים מספיק ? מה שהוביל למירומור לנטישה של הפורום, והרגשה של חברים סוג ב'. נוצר מצב אפסורדי של חלופה אליטיסטית של חברי פורום "למתקדמים", כאילו מה כבר קורה שם. מותר לחברים לפתוח קומונה סגורה, מי מונע את זה ? אף אחד לא היה מתלונן, ההפך. אבל אסור שהיא תהיה קשורה לפורום שפתוח לכולם. סוד ההצלחה של כל פורום טמון בקבלה של חברים חדשים, צמיחה והתחדשות כל הזמן. הופורם הפך פופולרי, כמה אנשים נבהלו מכניסה המונית של ניקים חדשים ופחדו לאבד את ההגמוניה לכאורה שהישגו בעמל רב לכן הקשחו את תנאי הקבלה ושכחו לשם מה בכלל נוצר הפורמט ההוא. מי שאוהב באמת את הפורום היה צריך לשים לזה סוף...ויפה שעה אחת קודם. לכאלה, שבטוחיםש יש פה אינטרס אישי., אני בכלל לא רציתי להיות שייך לשום קומונה, ובגלל הכתיבה שלי אני מקבל במסרים כמה פניות בשבוע מהמון קומונות שונות ומשונות, כולל מאנשים מכאן שרצו לפתוח קומונה חלופית ומסרב לכולם. פשוט באתי לראות את התמונות של מסיבת הסילווסטר וזהו ולמרבה הצער הבנתי איזה שרץ גודל לנו פה מתחת לאף. כשרויטל המקסימה כתבה שהיא לא אושרה בקומונה ולמרות זאת היא תבוא לקריוקי עד שיקבלו אותה נחמץ לי הלב. הלכתי לבדוק למה היא לא אושרה...והבנתי שזהו...הגולם קם על על יצרו !!! רק בגלל שאני אוהב את המקום והוא יקר לי ולכולנו, ובגלל שמדובר באנשים שאני מאד אוהב, שקצת שכחו מאיפה באו צריך היה להאיר את עיניהם המסוננוורות לפני שלא תשאר פה חלקה טובה. אמה מה, אף אחד לא אוהב ביקורת, גם אם היא בונה אנשים כתבו עלי אתמול דברים נוראים, חלקם כנראה לא אשכח לעולם, בשם "תורת הנקיון הפולנית" מחקו כל אזכור לדברים שהעלתי, מחקו את כל השירשרים של ועדות הקבלה בקומונה וההסטוריה שוכתבה ל"עולם שכולו טוב". הלוואי. כשאני מאמין בצדקת הדברים, אין לי בעיה עם שום ביקורת או מתקפה עלי-כמגננה, אפילו שהיא אישית ומכוערת, ההפך זה מחזק אותי, ואני בטוח שנצא מחוזקים מהעניין, כשישקע האבק ונוכל לנשום אויר צח בלי מחלות חברתיות מדבקות. בואו נתקן את שהיה, נלמד התוצאות ונמשיך הלאה ליצור מקום טוב יותר ובריא יותר לכולנו. למרות שהתשתדלתי לא לתקוף אישית סליחה בכל זאת ממי שנפגע ממני. בסה"כ כולנו באנו קודם כל להינות ולהיות ביחד. המושג ביחד, אני מקווה מקבל היום משמעות חדשה...ועל כך שכרינו. אוהב אתכם מאד, שחR
 

shon שון

New member
האריזה שלך יפה

אני בעד להעביר ביקורת בונה בעטיפה מלטפת . אבל בהתיחסות לדברים בפנים אני נעצב ומתבייש שהייתי שותף ושתקתי ושמחתי מאוד כשפתחת והעלתה את העיניין
 

Rtitan

New member
שחR, אתה מעלה שתי נקודות שאינני מבין...

- "פתאום הקומונה הפכה להיות חלופה לפורום, ואנשים כתבו שם במקום בפורום. לא מקבל את התיאוריה שיש דברים שמספרים רק לחברים, בשביל זה יש מסרים, טלפון, מפגשים." אני חולק עליך כאן - בפורום, בכל קבוצת אנשים מתגבשות קבוצות יותר דומיננטיות ופחות דומיננטיות... ונניח שפלוני רוצה לספר לחברי תת-קבוצתו דבר מה, ולא רוצה להתחיל לשלוח מסרי בתפוצת נאטו, או להתחיל לספר בטלפ]ון שוב ושוב את הסיפור - קומונה סגורה היא מקום נכון לעשות את זה, ואין בזה דבר שיאיים על הפורום - אלו שתי מסגרות שונות בתכלית. - "אנשים טובים וישרי דרך, קיבלו סירוב, הרגישו מנודים, כאילו הם לא ראויים מספיק ? מה שהוביל למירומור לנטישה של הפורום, והרגשה של חברים סוג ב'." מדוע אנשים מקבלים סירוב קבלה למקום כלשהו כאילו הם סוג ב'? מהיכן חוסר הביטחון הזה? הם לא התקבלו?... אולי כי אינם מוכרים מספיק? אולי כי אחרים אינם מרגישים "אינטימיים מספיק" איתם? מדוע להעלות נושאי כמו "פלוני חש כמו סוג ב'"? כשרויטל "איימה" לשיר עד שיפתחו שערי תקווה, התפקעתי מצחוק - חשבתי שזו דרך חביבה לומר שהיא מעוניינת להתקבל לשם - לרגע לא חשבתי שהיא מרגישה דחויה, ובהתחלה לא הבנתי מהיכן נפל פתאום השרשור הממורמר שהיה אתמול... כעת - לנקודה נוספת: כמוך, גם אני מקבל הצעות הצטרפות למסגרות כאלו ואחרות... דווקא לקומונה שיותר קשורה הנה כן רציתי להצטרף, פשוט כי החברותא שהתקבצה שם נעימה לי. ואינני אומר בשום פנים ואופן שבמקומות אחרות לא תהיה חברה שתהיה נעימה לי - ממש לא, אבל לכאן אני מרגיש שייך... קחו דברים בפרופורציה... הצטרפות לקבוצה כזו או אחרת לא תהיה מה שקובע את מהותכם - היא גדולה ואיתנה הרבה יותר מזה.
 

shon שון

New member
כתבת למעלה , במילים שלי, שאין לך

יכולת לדעת מי ידידך ומי אויבך, ולכן, אני אומר שאין מצב בו תוכל להרגיש פתוח ואינטימי עם כל פרט בקבוצה! נקבעו קריטריונים מאוד פשוטים והוגנים שהוחלפו במערכת שונה די פרובלמטית והרף הועלה. הקומונה לא נועדה, אלה לתמונות ומעבר למספר שירשורים מועט לא היותה כל תחליף מעשי, שחר , פה אתה טועה ובגדול, ברם עצם שינוי נוהל הכניסה יצר אצלי אנטגוניזם בדיוק כמו שלך.
 
אני תמיד בעד לבנות גבוה יותר-

ותפסיקו לבחוש בעניין הקומונה הזו שבסך הכל הכוונה הכללית שלה היתה טובה- להעביר תמונות בדרך מהירה ונוחה. וזהו, זו ההתייחסות היחידה שאני מתכוונת להתייחס לעניין, ניפחתם את העניין מעבר לכל פרופורציה הגיונית, היו פה הקבלות לשואה, לאינקוויזיציה, הגזמתם ברמות על! מכאן, אם אתם מאוד רוצים- תרימו את הפורום כמה שיותר גבוה במקום לדוש במקום במים מלוכלכים, אבל עושה רושם שכל מה שמתחשק זה להמשיך ולדשדש בביצה. אני אומרת- מספיק ודי! הודעות נוספות בנושא הקומונה מכאן ואילך ימחקו.
 

kserasera

New member
כל עוד לא יסתמו לאנשים פיות אז יהיה ../images/Emo221.gif

בסדר, ו/או מפחדים פה להביע דעה שמא איזה מישהי תפער את הלוע שלה.... ולגבי שאלתך איך לגרום שחדשים לא יפגעו - לא לתת יד למי שרוצה לפגוע, כי אחרת חדשים לא יהיו פה, ואנשים טובים לא ירצו ליהיות פה, זה אך הגיוני. אולי מי שעשתה הרבה רעש מאוד אוהבת שליטה, וקשה לה לראות מישהי שרואה דרכה, ואוהבת לעמוד על שלה, רוצה צדק ובטח שלא נותנת שייסתמו לה תפה. מקווה שנהניתם במסיבה. אני נהניתי עד כלות בחתונה, מקווה לראותכם במפגש הבא. שרי
 
../images/Emo73.gif סע הלאה

קשה לי להאמין שתוכל לשנות משהו. אלו האנשים, אנחנו יכולים לבחור להתחבר איתם למרות החסרונות שלהם, ואנחנו יכולים גם לבחור שלא. לא מאמינה בלשנות אנשים. אגב, מה שקרה פה זה טבעי ביותר. זה קורה בכל חברה סגורה (קיבוץ, קהילה חרדית, או כל גרעין סגור אחר), כשמגיע אדם חדש, זה עלול להיות מעט מאיים - ולו רק בגלל העובדה שיש אדם נוסף שצריך "לספור" אותו כחלק מהקבוצה. שון שון, עזוב... קבל את זה כפי שזה. באופן אישי, אני חוזרת ואומרת, לא נעלבתי ולא כועסת על אף אחד. אוהבת אותך, שבת שלום ליפה שלך ולך, רויטל.
 

shon שון

New member
אם לא הייתי מכיר מוקיר ואוהב

את האנשים פה הייתי מוותר , אבל אני כן מאמין שלמרות השתיקה האהבה תנצח
 
ראשית אני רוצה להגיד שאין מטרה לפגוע

לעיתים קורה שמעלים נושאים שמדברים למישהו באופן אישי אך אני בטוחה שאין כל כוונה אישית לפגוע. אף לא יכול לדעת כשהוא מעלה נושא שהוא נוגע בנקודה רגישה כלפי מישהו.
 
למעלה