השתחררות מאהבה..

[O p e n Mind]

השתחררות מאהבה..

איך עושים את זה? מישהו שאהבתי באמת ובתמים, והדברים הופסקו בגלל סיבות מבחוץ.. גורמים שלא היו בשליטה. כואב לי, קשה לי, אני מחפשת איך לצאת מזה. הוא עדיין שם, וגם אני, החיבור ביננו הוא הרבה יותר מסתם. וקשה לי, קשה לי וטוב לי גם יחד.. אני מנסה להבין מה לעשות, איך לפעול, הכל שיהיה טוב ונעים, שנמשיך להיות חברים טובים, איכפתיים. אני מנסה להבין את עצמי, וללא הצלחה. הכאב עושה את שלו, הגעגוע עושה יותר מזה. ואל תאמרו לי להתנתק, כי זה איננו בא בחשבון, פשוט צריכה למצוא משהו שיעסיק אותי ויגרום לי לחשוב פחות על העבר שנגמר.

 

[DANA800]

כל כך מבינה לליבך ולמצבך

אפשר להגיד שעד היום לא לגמרי התגברתי על האקס המיתולוגי שלי,שכנראה לצערי לתמיד יישאר אהבת חיי, למרות שעד היום אין לי הסבר מדוע התאהבתי בו. אין היגיון כשזה מגיע לאהבת אמת. רק הזמן יעשה את שלו. אני יודעת שאת חושבת שזה קל להגיד וקשה להתמודד עם זה, תאמיני לי גם אני הייתי בסרט הזה. אשמח לייעץ לך.

 

[O p e n Mind]

אכן חוסר הגיון..

ודיי נמאס.. הוא שם, באמת איכפת לנו אחד מהשני, חברים טובים תמיד נשאר. אבל קשה לי, קשה לי להתמודד, קשה לי להבין, קשה לי להסתכל על עצמי.. האהבה המיתולוגית הזו פשוט תלווה אותי לכל מקום, הא?

 

[drnaji]

טוב,בתור הגבר היחידי כאון ../images/Emo26.gif

אני חייב להתוודות:גם אני עדיין לא השתחררתי מהאהבה שלי לאקסית היינו ביחד מכיתה ז עד לאוגוסט השנה,כן כן 8 שנים,ובסוף נאלצנו לסיים את הקשר כי היא נסעה ללמוד בחו"ל. מאז,אני יצאתי עם שתי בחורות,ועכשיו אני בשלבי הכירות עם מישהי חמודה, אבל ממהתחלה אמרתי לה שה

שלי שייך לאקסית.. אני לא חושב שאי פעם אוהב מישהי כמו שאהבתי אותה,היא הייתה כל העולם בשבילי,עברנו ביחד את הכל... אבל אני לא אשב ואבכה,להפך,אני צריך לצאת ולבלות ולהכיר אנשים חדשים כי העולם ממשיך להסתובב גם אם אני עצוב. אני יודע שהפרידה שלך הגיעה בדיוק בזמן הכי קשה,גיל 18,אבל את חייבת להיות חזקה

הזמן עושה את שלו,ועם הזמן הכל יעבור. אני כן ממליץ לך לשמור על קשר ידידות איתו,כי אי אפשר להתנק סתם כך מאהבה חזקה. רק אם תרגישי שאת ממש לא יכולה עם הקשר הזה,שאת ממש סובלת כאשר את איתו רק אז תנתקי כל קשר איתו. וואי,גרמת לי להרגיש ממש מבולבל,אבל זה בסדר,מזמן הייתי אמור להרגיש כך. המון המון

 

[O p e n Mind]

למה הדמעות לא מפסיקות לנזול../images/Emo35.gif

למה כ"כ קשה וכואב לי בכל פעם שאני רק חושבת עליו? למה הלב כבר הפך לאבן, נחסם בפני העולם ולא מוכן לשתף כלום? נמאס לי, פשוט נמאס..

 

[JudyWn]

הזמן עושה את שלו ../images/Emo133.gif

כן, אני יודעת שהמשפט הזה מעצבן כרגע, אבל הוא נכון. גם אצלי לב שנשבר החלים רק אחרי שהזמן עבר. היום אני אפילו מסתכלת אחורה ולא זוכרת את הכאב. אני לא אומר לך להתנתק, אני רק אשאל אותך אם את בטוחה לחלוטין שלהמשיך להיות איתו בקשר זה הדבר הנכון בשבילך. את לגמרי משוכנעת שהקשר הזה במתכונתו "הידידותית" עושה לך טוב? ולגבי להעסיק אותך, זה הזמן למצוא עבודה לצהריים, לצאת עם החברות, להירשם לחוג קדרות, ללכת לחדר כושר יותר, לצפות בטלוויזיה שמטמטמת את השכל, לקרוא ספרים, כל מה שרק אפשר כדי שלא יהיה לך זמן פנוי.

 

[קמוש1]

אני כ"כ מבינה אותך

אני גם בת 18 ולפני כמה זמן סיימתי קשר וכ"כ קשה ליי עם זהה עם כל הרגשות והאהבה אני מרגישה שהוא כ"כ חשוב לי הוא הבן אדם שהכי אכפת לו ממני בעולם הזה.. כשאני עצובה הוא תמיד יעשה את העבודה כדי לשמח אותיי ואני כ"כ אוהבת אותו.. אני לא יודעת אם כבר זו אהבה לבן זוג אבל אני לא רוצה לאבד אותו ורוצה שתמיד יהיה איתיי כל פעם אני נזכרת בו אני בוכה ועצוב ליי להתנתק..?? קשה לי.. אני לא מסוגלת אבל מצד שני אם אני אמשיך להיות איתו זה יכאב לי עוד ואני צריכה להמשיך הלאה עם כל הכאב..