ככל הנראה לא. ההשערות הן שכאן ה"יה" היא סיומת תאופורית
"המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: "הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְבַר ה' הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה מַדּוּעַ אָמְרוּ עַמִּי רַדְנוּ לוֹא נָבוֹא עוֹד אֵלֶיךָ" (ירמיהו ב, לא). פירושה המקורי היה כנראה "חשכת ה'" וכך היא קיבלה משמעות של חשכה כבדה. שם־עצם יחידאי אחר שבו קיימת הסיומת התאופורית -יָה הוא שלהבתיה."
https://he.wiktionary.org/wiki/מאפליה
 
ב"השתחוויה" זו יו"ד שורשית (שמתחלפת בה"א בסוף הפועל, כשדרכם של פועלי ל"י – השתחווה). אפשר אולי לפתח תאוריה שהשורש המקורי הוא ש-ח-ו (כמו השורשים הקודמים שהזכרתי) ויש כאן כפיפה/קידה מול אלוהים, אבל לא נתקלתי בפרשות כזאת, וגם במקורות ההקשרים אינם בהכרח כאלה.