השרשור על ריפוי וטיפול

nofaritrit

New member
אלישוע ../images/Emo140.gif

הכלי שלי הם בעיקר טיבטן פלסינג וprocess work . מודעות זו הכרה , הבנה , ועם זה גם קבלה ובחירה.
 

0 אור 0

New member
ועכשיו תורך

אלישוע, הובלת פה דיון מאד מעניין, שחשף המון לבטים ודקויות שאנו מתמודדים אתך כמטפלים. בדיון הזה השתתפת כ"מנחה" ששואל, מחדד, ומנסה לחדד את דעות האחרים, אך לא חשפת את מה שאתה חושב. אשמח אם תשתף אותנו גם בדעות שלך בנושא, וניתרם גם אנו מההשוואה בין השיטות.
 

freearth10

New member
רצון זה דבר חשוב -ביצוע לא פחות ../images/Emo4.gif

היי אלישוע, אני באמת לא יודעת מהי מטרת השרשור הזה. האם מטרתו להראות שרק הומיאופתיה קלסית יש ביכולתה לטפל ולרפות? ביקשת שנגיב, הוצאת את עצמך מקהל המגיבים. עכשיו תורך לענות: מהו טיפול? מהו ריפוי? ושאלת בונוס: האם בהומיאופתיה אין מניפולציה שלא נעשית אמנם בידיים אלא בהכנסת אנרגיה לתוךהגוף ולא רק בלחיצה עלהגוף.
 
אני חייב לציין

מעולם לא שמעתי על נזקים כתוצאה מטיפול אלטרנטיבי כלשהו. כל מי שפנה אלי לאחר טיפול אלטרנטיבי כזה או אחר, היה מרוצה או שטען שלא עזר, מעולם לא טען שהזיק. הרעיון האמיתי הוא ללמוד. לראות איך כולנו רואים את הדברים, בוודאי שלא מתוך כוונה להראות שהומיאופתיה היא היחידה שיכולה. הרמדי אינה נחשבת למניפולציה, משום שיש לכוח החיים ( לא לאדם, או גוף ) יכולת להחליט אם כן או לא. על פי הידע והנסיון אם הרמדי אינה מתאימה לא יקרה שום דבר. נדיר שיגרם נזק. ההומיאופת רק בוחר את הרמדי שהינה אנרגטית לחלוטין וחפה מכל השפעה זרה. אם אין התאמה בין "האדם" לרמדי לא יקרה כלום. לכן הומיאופתיה לא מעט גם מחטיאה את המטרה. השיטה שגורמת להכי הרבה בעיות היא הקונבנציונאלי, ואני חושב שאין צורך להתעמק בזה. וכן ההומיאופתיה המודרנית על גרורותיה, שרמת התרופות שהן משתמשות בהן כמעט כימיות ( דילולים בודדים ), וכל טיפול אחר שעוסק בהכנסה של חומרים כימיים. גוף האדם מושפע מכימיה יותר מכל השפעה אחרת. אם ניקח אקמול או כל כימי אחר כולם יגיבו (או כמעט כולם). אין זכות בחירה, יש כפייה. בהומיאופתיה הקלאסית זה אינו קיים משום שהרמדי הינה חד פעמית ברוב המקרים. וכדי שתיווצר דינמיקה של הבראה יש צורך ברגישות אישית מאוד לרמדי שנבחרה.
 
לא מסכים איתך כלל וכלל

שמעתי לא אחת על נזקים שנגרמו מטיפול משלים, גם ברפואה סינית, גם ברפלקסולוגיה, גם בהומיאופטיה וגם בשאר הענפים. כיוון שבעת נטילת רמדי יש מפגש בין אדם לאיכות אנרגטית מסוימת, תיווצר השפעה כלשהי. מהמעט שאני מבין בהומיאופטיה, אם אין התאמה לרוב ההשפעה תהיה "לא מורגשת" או מינורית מאוד. משהו אחד שידוע לי על בסיס נסיון של מטופלים וגם משיחות עם הומיאופטים, הוא שבהומיאופטיה יש ריאקציות חזקות מאוד לעיתים. זה די נוגד את מה שאמרת. מעבר לכך, טיפול הומיאופטי לא מסתכם בנטילת רמדי-הוא כולל את המפגש\מפגשים עם המטפל, עצות שניתנות לו, והבנות שקורות אצלו תוך כדי שיחה. כך שלכל טיפול תהיה השפעה-כי היא כוללת מפגש בין אדם "נזקק" לאדם שיש לו כלים לעזור לו. אם תיזכר בדוגמא שהבאתי בשירשור קודם, שבו הומיאופט יעץ לשני חולים פסיכיאטריים להפסיק ליטול תרופות פסיכיאטריות וגרם על ידי כך לאישפוזם, גם אם הרמדי לא עשתה שום נזק, המטפל אכן עשה נזק רב.
 
ראקציה אינה נזק. זה חלק מהריפוי

הטיפול אינו השיחה. נכון שלשיחה יש אפקט מטיב, אבל זה נאיבי לחשוב שמילים יפתרו את הבעיה שבגללה פנה לטיפול, אחרת היינו רואים את הפסיכולוגים מובילים את הרפואה. מבחינה הומיאופתית לשיחה יש אפקט כמו לפלצבו. לגבי החולים הפסיכיאטריים, ההומיאופת ניסה לחלץ אותם מהמלכודת שהיו נתונים בהם. כי טיפול כימי הוא כמו להיות שבוי. אין לזה קשר להומיאופת זה נכון לכל מטפל. באמת לא מצאתי נזקים מרפלקסולוגיה, רפואה סינית, באך, טווינה ושאר בני המשפחה. כירופרקטיקה יתכן. אבל אולי לא שמעתי או התעניינתי מספיק ואם אכן כך, אני מעמיד את עצמי בפינה עד שתשחרר אותי
העיצות שההומיאופת נותן תפקידם ליצור מסגרת נכונה לטיפול, כמו שכולנו עושים. אין עיצות והמלצות ישירות או מכוונות דוגמת תתחתן או תתגרש, תמכור תקנה וכדומה, אפילו לא להפסיק לעשן. אין טעם בהמלצות כאלה הן נובעות מהפתולוגיה ולא ישתנו בגלל הרצון וההבנה של המטפל שעשויים להיות מעוותים, או מייצגים את מה שהוא עצמו זקוק. צריך להיות מאוד זהירים בזה.
 

טַייגר

New member
אלישוע, שאתה תגיד ככה על המילים?

דווקא התרשמתי עד כה שלך יש קשר עמוק יותר עם עולם המילה. אינני בעד פסיכולוגיה כדרך טיפול, בוודאי שלא דרך בלבדית. אבל אני כן חושבת שכתיבה אישית היא אחד מהכלים החזקים יותר למודעות ולתובנות אישיות. שעיבוד מילולי של תהליכים מעצים אותם ויכול להביא אותם לממדים נוספים. שלעיסוק במילים יש פן מרפא. ובהקשר לשאלתך הראשונית - מודעות בעיניי היא אחד מהגורמים המשמעותיים ביותר של הריפוי. כשאדם מצליח לקחת אחריות על התהליך שקורה לו וללוות אותו בעצמו, זהו תהליך ההבראה הבריא ביותר בעיניי. אדם כזה יכול להחליט להכניס לתוך חייו לפרקים מסוימים אנשים נוספים (מטפלים) או עזרים אחרים (רמדי, תמציות וכו') במטרה להיעזר, אבל תהליך ההבראה נמצא אצלו. זו אולי הסיבה שאני עוסקת בתחום אקטיבי. שבו האדם מקבל הכוונה לפעולה ולנקודות התבוננות בעצמו ובחייו. כך אני נוהגת גם לגבי חיי שלי. לעיתים, כשאני מרגישה שבעניין מסוים אני רוצה עזרה נוספת, מעבר לזו שאני יכולה להציע לעצמי באותו פרק זמן, אני נפגשת עם ההומיאופתית שלי. אני רואה במפגשים הללו נקודת התחברות שממנה אני יכולה להמשיך לבד. באותה מידה אדם שנמצא בטיפול הומיאופתי יכול להגיע לנקודה שבה הוא זקוק לנקודת מבט אחרת על המערכת ולהגיע אלי.
 
הנה מילה בשבילך

מניפולציה = מאניפועליצא , כלומר יצאה ממני פעולה, הפעלתי דבר. אני כותב בגוף ראשון אך אין המדובר בי או במישהו ספציפי אלא רק לצורך ביטוי הרעיון. מודעות היא יחסית וכשמדובר בחולי היא יחסית מאוד. המחלה היא חוסר מודעות. אי אפשר להשפיע על חוסר מודעות על ידי מודעות היא לא תקלט, אולי זרזיף וגם בצורה מלאכותית ולא אמיתית. אדם אינו מודע למחלתו, ולא מדובר בסימפטום אלא למקור העמוק ביותר. אדם לא זוכר מה אכל לפני שעה. אחד המדדים לבריאות היא מודעות זה נכון. אבל היא באה רק בהמשך הדרך. אז תחילת הטיפול לתפיסתי אינה דורשת מודעות, ושוב נחזור אל התינוקות או בעלי חיים או אנשים בקומה, מבלי לערוך השוואות וקשר ביניהם כמובן. המודעות היחידה שיש לחולה היא שכואב לו או שהבדיקות אינן תקינות. תהליך ההבראה אינו נמצא אצלו, למעשה אין שום דבר שעומד לרשותו פרט לכך שעליו לעמוד במסגרת הטיפולית ורבים מאיתנו יודעים כמה קשה להם אפילו המטלה הזו. פציאנט ממוצע אינו רוצה מודעות הוא רוצה שהכאב יעלם ! מי שמבקש מודעות זה המטפל. איך מטפל יכול לדעת מה דורש הכוונה אצל המטופל. האם המטפל מכוונן ועד לאיזו רמה ? ואם הוא מכוון אז לפי מה, מה האינדיקציות ? נכון שאדם חולה שנמצא בתהליך של הבראה מתקדם, יכול גם לבחור בשיטה או גישה נכונים. אבל בהתחלה הוא אינו יודע מימינו ומשמאלו. אין לו מודעות. הוא כמו תינוק.
 

freearth10

New member
לא מסכימה!

לתינוק יש מודעות ואולי אפילו גבוהה יותר מהמודעות שלנו ולכן אין תקשורת בינינו ואנחנו לא מצליחים להבין את השפה שלו. זה לא אומר שהשפה שלו עשירה פחות מהשפה שלנו. זה רק אומר שאנחנו לא מבינים אותה. אני זוכרת את הבן שלי כתינוק: היפרטוני, שרירים חלשים. היה לו קשה לאחוז צעצוע בידיים הוא אחז בו בידיים ונעזר ברגליים. את זה יכול לעשות רק מי שמודע לשרירים החלשים שלו ומוצא דרך יצירתית כדי להתגבר על מה שהם מונעים ממנו. בשנים האחרונות אני נפטרת מכל חולי כאשר אני מנסה לחשוב מה הביא אותו? מה הוא רוצה לאמר לי. ברגע שהבנתי הוא פשוט נעלם.
 
יש לו מודעות לא מודעת

הוא אינו מבין, מישהי כאן כתבה שמודעות היא הבנה, אצל תינוק זה אינו תופס. אני מחפש משהו שמכליל בתוכו את כל בני האדם, תינוקות ומבוגרים כאחד. המודעות של התינוק היא אינסטינקט. הדוגמא שהבאת לגבי התינוק שלך (שתזכו שניכם לחיים ארוכים וטובים) אינה טובה. אני מדבר על עולל בן יום. זו נאיביות לחשוב שאם תחשבי מספיק חזק תוכלי להבין חולי. מה שאפשר להשיג באמצעות חשיבה זו הדחקה ולא ריפוי. זה כמו להגיד שאם נחשוב, או נרצה מספיק חזק נוכל לעצור את פעולת הלב. האם את מסוגלת לכך ? אם התשובה היא לא, וטוב שכך, כנ"ל לגבי נשימה, כיוון זרימת הדם, הפרשת ההורמונים וכנהלאה. אז זה אומר שמודעות היא מוגבלת ואינה בהכרח קריטית לצורכי ריפוי. יש אפשרות להעלים משהו בזכות חשיבה אך זה נעשה ברמה נמוכה, ופעמים רבות זהו דיכוי.
 

freearth10

New member
לא רק שזה תופס

זה תופס גם אצל עובר ועובדה שמה שאנחנו חווים אפילו כעוברים מכוון מאוחר יותר את כל חיינו. אינסטינקט זו רמה מסויימת של הבנה ואני לא בטוחה שהיא פחות איכותית מממה שאתה מכנה הבנה. עם עובדות אני לא מתווכחת ועובדה שכבר 10 שנים לא ראיתי רופא ועם כל בעיה רפואית אני מצליחה להתמודד ותוך זמן קצר מאוד. הבריאות שלי רק הולכת ומשתפרת ולפני כן הייתי אדם חולה ומשותק. ואני דווקא כן חושבת שבכוח המחשבה אדם יכול לרפא את עצמו אבל גם לגרום למותו. ממליצה שתקרא את כוחו של התת מודע ואת בחזרה מהטואיצ'י. ותודה על הברכות אבל מהשרירים החלשים - לא נשאר הרבה. מאז הוא צמח לאדם שיש בו חוסן פיזי ראוי להערצה ועוצמה רוחנית נדירה.
 
כל דבר הוא מודעות ברמה מסויימת

בוודאי שגם לעובר יש מודעות אבל היא שונה ולא ניתן לתקשר איתה בצורה שאנחנו מתקשרים. מודעות היא סוג של תקשורת ועם עובר או עולל אין תקשורת ברמה ארצית, אינסטינקטיבית הבנה פרימיטיבית נשגבת. וחלילה לי מלפגוע בכבודם של התינוקות. אבל מול טענה שיש לו רוחניות מפותחת איני יכול להתווכח. איני מזלזל חלילה בעבודה רוחנית להיפך, אבל יש רובד שנמצא מעבר למודעות, להבנה, ולרצון, זה נמצא ברבדים שהאדם הממוצע אינו מסוגל להגיע לשם, בקושי בחלומות וגם אז בצורה מסולפת בלבד. גם לאבן יש מודעות, יותר נכון אינטלגנציה בעל השפעה אבל זה ברמה של אבן, כנ"ל חיה, צמח ואדם. בכל מקרה כוונתי לומר שיש משהו מעבר לזה ואם מצליחים לגעת בו נדלק ניצוץ. והשינוי הפנימי והחיצוני הוא מהיר, מקיף ובעיקר אינו תלוי במטפל או המטופל. זה עוקף את שניהם וכך צריך לדעתי.
 
אלישוע אני חושב שהגזמת-אצטט אותך

ולא נראה לי שתאהב את מה שתקרא:"לגבי החולים הפסיכיאטריים, ההומיאופת ניסה לחלץ אותם מהמלכודת שהיו נתונים בהם. כי טיפול כימי הוא כמו להיות שבוי. אין לזה קשר להומיאופת זה נכון לכל מטפל" אתה מבין שמה שכתבת כאן מנוגד לחוק במדינה, זה מנוגד לחלק הראשון של שבועת היפוקרטס (אל תזיק למטופל), ומבחינתי האישית זה מנוגד לכל מה שאני מאמין בו. כיוון שאתה נחשב מתון כהומיאופט (מהתרשמותי ממך), אני מבין עכשיו איך הומיאופט המליץ להם להפסיק ליטול טיפול תרופתי שייצב אותם. בעיניי הדבר חמור מאוד-ואומר שאין לך הבנה אודות מחלות נפש. חולים סכיזופרניים לא מחלימים-ללא טיפול תרופתי בסוף תהיה חזרה למצב הסכיזופרני ויתחילו הזיות\הלוצינציות או סימפטומים אחרים. אם אתה מוריד חולה בסכיזופרניה (ואני לא מדבר על התקף פסיכוטי יחיד אלא על חולים כרוניים שהיו בכמה אישפוזים) מטיפול תרופתי אתה מזיק לו במישרין וגם עובר על חוק המדינה (התחזות לרופא זו ההגדרה המגויקת ). ובשם כל מטפלי הרפואה הסינית (אני מקווה שאין כאלה החושבים הפוך) המשפט הזה לא מייצג אותי ואני מקווה שאף אחד אחר.
 
דני. אתה רוצה לעסוק במשפטים וחוקי

אדם או ברפואה ? אני במשפטים לא מבין, ברפואה כן, כך אני יודע לפחות. מבחינתי להזיק לחולה זה אינו לנסות להוריד אותו מחומרים כימיים, בשביל זה בין השאר הם פונים אלי, אל תזלזל בזה. בנוגע למקרה הספציפי הזה איני יודע דבר וגם טיני רוצה לעסוק בו, עניתי תשובה עקרונית ואני עומד מאחריה. האם אתה רוצה לנסות להבין או שברצונך לנפנף בדגלים ? הבנתי במחלות נפש ונפש "האדם" גדולה מאשר אתה יודע דני. אתה שופט אותי על סמך קבעון.
 
למעלה