השקט שאחרי הסערה

השקט שאחרי הסערה

הים עדין גבה גלי הרוחות חזקות והשמיים מעוננים, אבל - מתחילים לראות הרחק הרחק באופק קרני אור. קפצתי מהסירה כי הים התחיל להיות סוער מדי. רב החובל הבטיח שאין מה לדאוג, ושכל שעלי לעשות זה להשען על כתפו הבוטחת, ולעצום עיניים. אבל אני חששתי מהעתיד. חתיכת הפלגה זו היתה.עם סופת טורנדו. הזכרונות ישארו חקוקים בלבי. שמחתי לראות שרב החובל כבר שלח מחדש יונה, לראות אם כבר כלו המיים. ושמחתי לראות כל כך הרבה עלי זית מחכים שהיונה תקטוף אותם (אותן). אז קדימה, סקיפר, אם הראש כבר במקום, הלב מאוחה, והשכן למטה מחייך - אל תתן למצח להתקרר אפילו לרגע נשיקות
 
פטריונת

זה מישהוא מקסים וחמוד שמבין רמזים עבים כעובי רגל פיל והאיכות יותר חשובה לו מהכמות כך שהוא לא עסוק תמידית במירוץ האובססיבי לראש רשימת המפרסמים בפורום ולא נדחף לכל הודעה והודעה בפורום
 
בילבלת אותי

נטע . אני לא מבין רמזים בכלל . אולי אני נידחף . אולי אני מיתעלק . זאת עוד תכונה של פטריה . היא חיהעל חשבונם של אחרים . כמו הפטריה שנידבקת על פרצופו של האלון המצוי . כך גם האישיות שלי בפורום . אני נידבק על חשבון הודעות של אחרים לאחרים .
 
לענת

ענת, רק משפט אחד קטן.. אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו.. ממני תפוחית
 
שוברת לבבות קטנה....

כל עוד ליבי שלם...אזי את מושלמת.. :cool: חולה עלייך,מאהבת שלי. אלת האהבה.
 
למעלה