השקט שאחרי הסערה...
טוב, אז מי מכם שזוכר אותי, יזכור בוודאי שעברתי לפני כשבועיים לאנגליה.. אחרי נחיתה פחות רכה כשהתברר לי שאני לא אמכור מחליקי שיער אלא כריות חימום וכניסה לבית שהדיירים הקודמים השאירו מזוהם, סופסוף התחלתי להתאקלם.. היינו חמישה בדירה, למדנו סופסוף להסתדר, והיום, אחרי התבשלות של כל מיני דברים אצל כל מיני אנשים כבר כמה ימים, הכל התפוצץ.. אחד החבר'ה ספג פגיעות ברכוש בגלל שהעבירו אותו ממקום למקום והדברים נשארו מאחור, והמנהל לא רצה בכלל לשמוע על לקיחת אחריות בנושא, העניין התגלגל, והבחור גורש מהבית. אז אחת הבחורות החליטה שאם הוא יוצא כולנו יוצאים, ואני בסה"כ רציתי להעביר ערב שקט בבית.. אז החבר הטוב של המגורש עזב איתו, והבחורה עוזבת מחר.. נשארנו אני ובחורה חדשה לגמרי שראתה דברים שממש לא מעודד לראות אחרי יומיים במדינה/עבודה/דירה חדשה... אז יש לי לאן לעבור, אבל אין לי עדיין מס' ביטוח לאומי מקומי (אני אזרחית בריטית), והפגישה איתם ביום רביעי.. הבוס כבר רמז שלא כדאי שאמשיך, כי גם ככה אני עובדת חצאי ימים (בגלל בעיה רפואית), ואני בכלל לא יודעת מה אני רוצה לעשות.. לחזור לעבודה ממש לא בא לי, העבירה תהיה מגעילה ואני לא אהיה בשום מצב רוח למכור.. האם אני נשארת פה עד שעניין הביטוח הלאומי ייפתר או שאני עוברת לגור עם חבר טוב, אנגלי, ומתחילה שוב מאפס..? כל העניין עוד לא ממש שקע, אבל זה קורה לאט לאט.. גיליתי שהבוס הוא כנראה לא האדם הכי אמין שיש, ושעיקר הדאגות שלו הן סביב כסף ולא סביב העובדים כמו שנתן לי להרגיש בהתחלה... אני ממש בסרט, מבולבלת לגמרי, לא יודעת איפה אני עומד ואיפה אני רוצה לעמוד.. ונוסף על הכל, התחברתי מאוד לשותף של הבוס (שלא קשור לעבודה), מה שעוד יותר יבאס אותי אם אעזוב, כי הוא יישאר פה, לפחות עד ינואר.. בכל מקרה, אשמח לעיצות, הערות, רעיונות ובעקר פיתרונות, כי לי אין כזה כרגע...
טוב, אז מי מכם שזוכר אותי, יזכור בוודאי שעברתי לפני כשבועיים לאנגליה.. אחרי נחיתה פחות רכה כשהתברר לי שאני לא אמכור מחליקי שיער אלא כריות חימום וכניסה לבית שהדיירים הקודמים השאירו מזוהם, סופסוף התחלתי להתאקלם.. היינו חמישה בדירה, למדנו סופסוף להסתדר, והיום, אחרי התבשלות של כל מיני דברים אצל כל מיני אנשים כבר כמה ימים, הכל התפוצץ.. אחד החבר'ה ספג פגיעות ברכוש בגלל שהעבירו אותו ממקום למקום והדברים נשארו מאחור, והמנהל לא רצה בכלל לשמוע על לקיחת אחריות בנושא, העניין התגלגל, והבחור גורש מהבית. אז אחת הבחורות החליטה שאם הוא יוצא כולנו יוצאים, ואני בסה"כ רציתי להעביר ערב שקט בבית.. אז החבר הטוב של המגורש עזב איתו, והבחורה עוזבת מחר.. נשארנו אני ובחורה חדשה לגמרי שראתה דברים שממש לא מעודד לראות אחרי יומיים במדינה/עבודה/דירה חדשה... אז יש לי לאן לעבור, אבל אין לי עדיין מס' ביטוח לאומי מקומי (אני אזרחית בריטית), והפגישה איתם ביום רביעי.. הבוס כבר רמז שלא כדאי שאמשיך, כי גם ככה אני עובדת חצאי ימים (בגלל בעיה רפואית), ואני בכלל לא יודעת מה אני רוצה לעשות.. לחזור לעבודה ממש לא בא לי, העבירה תהיה מגעילה ואני לא אהיה בשום מצב רוח למכור.. האם אני נשארת פה עד שעניין הביטוח הלאומי ייפתר או שאני עוברת לגור עם חבר טוב, אנגלי, ומתחילה שוב מאפס..? כל העניין עוד לא ממש שקע, אבל זה קורה לאט לאט.. גיליתי שהבוס הוא כנראה לא האדם הכי אמין שיש, ושעיקר הדאגות שלו הן סביב כסף ולא סביב העובדים כמו שנתן לי להרגיש בהתחלה... אני ממש בסרט, מבולבלת לגמרי, לא יודעת איפה אני עומד ואיפה אני רוצה לעמוד.. ונוסף על הכל, התחברתי מאוד לשותף של הבוס (שלא קשור לעבודה), מה שעוד יותר יבאס אותי אם אעזוב, כי הוא יישאר פה, לפחות עד ינואר.. בכל מקרה, אשמח לעיצות, הערות, רעיונות ובעקר פיתרונות, כי לי אין כזה כרגע...
