ערב טוב ליאת
לליאת, מעט אורך, אבל מעניין
איני רופא, וכדאי שתשובה מקצועית בנייןה ריטלין ומחליפיו (תורפות קו שני )ינתנו על ידי רופא. הכל מקרה, לגבי הריטלין, הוא כדור אני דיכאוני הוא סטימונט- מעורר. לתרופות הפסיכאטריות שתי אמות פעולה הנובעות משתי בעיות נוירו-כימיות הקשורות בתהליכים הפסיכולוגים- מעקבי גריעה ומעכבי בליעה. פעילות עצבית שצריכה לעורר תגובה בתא עצב אחר מבוסס על הולכה עצבית. ההולכה עצבית בנויה כך שבעת המעבר מתא עצב אחד לתא עצב סמוך משתחררת שידור עצב של תא עצב מסויים, בהקשר לקשב דופמין. 85% חוזר בחזרה לשדר העצב כדי להיות מוכן תמיד להוראה עצבית נוספת. כ 14% נבלע על ידי אינזמים שאחראים לסךק עודפים של חומר עצבי ורק כ 1% עובר. המקום בו מתרשחת כל הפעילות מכונה מרווח סינפטי. בהפרעות קשב נוצר מצב שיש בליעה מהירה מדי של החומר דופמין, ואז הריטלין נכנס במקום הדוםמין ומונע את הבליעה. תרופות מסוג זה לרוב פועלות מהר וזמן ההסתגחות של הוף לעבוד עם החומר הוא מהיר. סוג הטיפול השני, שלרוב לא ניתן לילדים הוא מעקב גריעה. כלומר הוא מטפל באינזמים. בטיפול אנטי דיכאוני מהדור הישן שקבוצת הגדורים מכונים MAOI (מונו אימנו אוקסיאד אינהבישין) הוא איטי ונדרש זמן לגוף ללמוד לעבוד עם החומר. הטיפול קודם משפיע על הפיזית ור אח"ה על מצב הרוח זהו לא המקרה שלך ולעיתים לוקח כמה ימים לגוף לעבוד עם ריטלין, אבל זה נדיר ולרוב כאשר המינון מותאם תוך ימין בודדים כבר ניתן לראות שינויים. המקרה שאת מתאת מחייבת מחשבה מעמיקה של איש מקצוע האם הכדור לא מצאים, שיטת המינון או בכלל החומר הפעיל. לכן אמרתי בתחילה שכשאי שרוםא התייחס להחלטה הרפואית איזו תרופה לתת כי יש טיפול תרופתי קו שני, ובכוונה איני משתמש בשמות המסחריים שלהם. סליחה עם זה מעט ארוך, ההקדמה היתה חשובה להסביר את המסר. אם יש שאלות ומשהו בתשובתי לא ברור, אנא תשאלי בברכה, גיל
