הרכין את ראשו, לרוב מתוך מבוכה או בושה.
אגב, ב"מילון הצירופים" של רוביק רוזנטל מופיע רק "השפיל את עיניו": השפיל את עיניו. ביטא מבוכה או חרטה. לשון ימי הביניים: "השפל עיניך, לשפלו של מקרא, לסופו תראה שלשבח הוא" (רש"י עירובין קא א), וכאן הוראתו הסתכל לסוף הכתוב.