השפה העברית

[בחייאת8]

השפה העברית

שלום לכולם/ן,
כידוע השפה העברית בעייתית בהתייחסות לנשים ורב הזמן אני כותבת באמצעות לוכסנים, כפי שכתבתי כאן.
הבעיה שכעת אני כותבת מאמרים/כתבות לאתר שלם ומתלבטת רבות. כל הלוכסנים נראים רע ולכתוב ככה "אוכליםות" גם לא נראה לי טוב.
אז חשבתי לכתוב בצורה תקנית לפי כללי השפה העברית, כלומר לפנות בצורה זכרית

, אך להוסיף הערה נעימה ואולי משעשעת שמראה שכן יש לכותבת מוּדעוּת פמיניסטית.

הצעות להערה שאני יכולה להוסיף תתקבלנה בברכה

 

[פנתרית סגולה]

כיום מקובל על נשים רבות לכתוב: לכולן ולכולם.

אתן ואתם. אוכלים ואוכלות.
משפט לדוגמה: הנשים והגברים במסעדה "אנינוּת טעם" בה אני יושבת כרגע מתנהגות ומתנהגים בצורה נעימה לי מאד.

 

[בחייאת8]

תודה, ניסיתי את הכיוון הזה

אבל אתר שלם שכתוב בצורה הזו יוצר עומס על הקריאה ויוצא ממש מסורבל.

 

[meidadc]

בעיה לא פשוטה

לוכסנים זו טרחנות נוראית בשבילי לקרוא. אם יש יותר מדי, אני לרוב מפסיק לקרוא.
מרב מיכאלי מפורסמת בנטיה שלה להשתמש בלשון נקבה בהכללות הכוללות גם גברים ("הציבור מבינה"). זה פתרון יותר אלגנטי בעיני מבחינה אסתטית

 

[בחייאת8]

מרב מיכאלי עברה במוחי

אני חוששת שזה ירתיע הרבה א/נשים שיכנסו לאתר

.

 

[meidadc]

למרבה הצער

ואני מעט מתבייש לכתוב את זה (בעיקר בפורום הזה), אם חשוב לך להרבה אנשים יכנסו לאתר, אין לך הרבה ברירה ולכתוב בגישה המיינסטרימית...

 

[בחייאת8]

אני יודעת

ולכן אני רוצה *הערה* שונה מהמקובל ("מתייחסים לשני המינים" וכו), ואולי אפילו שנונה, שתתייחס לנושא הזה.
אני לא מתכוונת לכתוב בצורה מיינסטרימית ולהשאיר את זה ככה, כי זה ירגיש לי לא פמיניסטי.
מצד שני, אני לא מתחברת ל"הילדים אוכלות"/"הילדות/ים.." או לחלופין הכל בצורת נקבה, כי אז אני מקטינה את התנועה באתר, וזה אכן גם שיקול.

 

[kagome10]

מה עם הדוגמא של תפוז?

התקנון של תפוז רשום כולו בלשון נקבה, ורשום איפשהו בתחלה שהוא רשום בלשון נקבה אך מתייחס לגברים ונשים כאחת.

לדעתי גם קהל היעד משנה. אם הוא גם ככה נשי ברובו <כמו הפורומים של תפוז> זה יכול להגדיל את התעבורה. אם לא, לדעתי עדיף לוותר על הפמיניזם בשביל העסקים.

 

[דני80]

לדעתי אין פסול בלכתוב באופן "תקני"

עם הערה משעשעת כפי שהצעת, מה גם שהאקדמיה ללשון העברית "מאשרת" לכתוב בנקבה רבות כאשר הרוב הן נשים (וגם אילו היא לא היתה מאשרת, אפשר היה לכתוב כך כי לדעתי לא חייבים לציית לאקדמיה).

בפורום הזה אפשר בשקט לכתוב הכל בנקבה, גם כי הרוב כאן נשים וגם כי זה פורום פמיניסטי.

אגב, שימי לב שהשפה העברית המודרנית יא לא שוויונית גם במובנים אחרים. למשל כשמדברים על גבר אומרים "הוא בן אדם טוב", "הוא בן אדם חכם" וכו', ועל אשה אומרים "היא אשה טובה", "היא אשה חכמה" וכו'.

אומרים גם: "הוא בחור טוב" ו"היא בחורה טובה" שזה יותר שוויוני.

באנגלית, לעומת זאת, כל הצורות הן שוויוניות:

He is a good man
She is a good woman
He is a good person
She is a good person

בעוד שבעברית כאמור חלק מהצורות שוויוניות וחלק לא.

 

[bbb234]

האקדמיה ללשון עברית לא מאשרת

וזאת סתם שמועה לא נכונה.

 

[דני80]

תודה שהסבת את תשומת ליבי לעניין

אך מכל מקום אני סבור שראוי לדבר בלשון נקבה רבות במקרים שבהם יש רוב נשי, למרות שהאקדמיה לא אישרה זאת. אני לא רואה באקדמיה ללשון העברית פוסק אחרון.

 

[potion]

ואנשים עושים זאת...

כשאני הסבתי את תשומת ליבו של מרצה, הוא החל לכתוב לנו את שיעורי הבית והתרגילים בלשון נקבה. ואמר שזה בגלל שהרוב בכיתה הן נשים (רוב דחוק, ומקרי לגמרי, אבל עדיין רוב). ככה שאפשר באופן לא פורמלי לעשות זאת, ואנשים אכן עושים זאת (גם גברים).

 

[Hippolyte22]

אני הייתי כותבת בלשון נשית

אם לאתר לא אכפת..

 

[רעות1102]

אני באופן אישי משתמשת בהטית הפועל ברבים רק

בלשון זכר. ומקווה שיום אחד השפה העברית תדמה לאנגלית מבחינה זו שלא תהיה בה הבחנה בין זכר לנקבה, בשמות עצם ובפעלים, כך שלדובר השפה העברית לא תהיה כל העת מודעות למיגדר. עצם ההבחנה בין זכר לנקבה בחברה שהיא שובניסטית, מנציחה לא רק שוני אלא גם אי שוויון. "היא" לא רק שונה מ"הוא", היא גם פחות ממנו.

 

[פנתרית סגולה]

מתפלאה עלייך. הלא חלק גדול, אולי עיקרי,

מהמאבק הפמיניסטי (שגם מצליח) הוא קניית עמדות השפעה וכוח לנו הנשים והריסת כל מנגנון חברתי שהפלה אותנו. (למשל, האפלייה ההיסטורית שלפיה זכרים לא קיבלו נשים ללימודים באוניברסיטאות. הסירוב של זכרים שנשים תבחרנה ותיבחרנה למוסדות המדינה. ההיצמדות של זכרים ליתרונות-כוח של בנהזוג {ה"בעל"} במשפחה). כאשר המין הנשי הוא בעל מעמד גבוה וחשוב בחברה, גם הדיבור בלשון נקבה הוא בעל ערך גבוה. כלומר, לא את השפה יש לשנות אלא להתמיד במאבק להגיע למעמד הגבוה והחשוב בחברה.
עם זאת, אני מסכימה שפניה לציבור בלשון זכר אף אם הרוב הוא נשים היא עלבון. וכך גם התייחסות ל"הם" כסטנדרט, ש"הן" כלולות בו משום מה.....

 

[רעות1102]

אני בעד שוויון, ולא בעד אי שוויון הפוך.

שפה שאין בה מודעות למגדר, לא מבחינה בין זכר לנקבה. שפה כזו היא פמיניסטית באופן בו אני תופסת את המושג: לא צריכה להיות חשיבות למינו של האדם, כפי שלא צריכה להיות חשיבות לדת, גזע, מין, ושאר הבחנות מפלות שלא לעניין.

שפה משקפת מצד אחד את המציאות, מצד שני היא מבנה אותה. ולכן שינוי שפה הוא לא משהו מינורי, הוא משהו מאוד מהותי.

 

[פנתרית סגולה]

ולדעתי

אם אין השתררות של מין אחד על משנהו, אם אין דריסה ורדיפה ודיכוי, למה לא לתת לכל מין, ובעיקר, כן, למגדר שלי, את הכבוד ולציין את מהותו המיוחדת?
אני עצמי התחלתי לדבר ב"התחלנה, דברנה, שמענה" וזה נותן לי הרגשת ייחוד וקרבה לבנות המין שלי, איזה גידור מהזכרים.
בתחילתו של הפמיניזם נשים חיפשו שיוויון עם גברים, ודרך אגב לכך,כל דבר נשי-ייחודי נתפס כפוגע ("נשים למטבח", "אמהות היא הייעוד"). היום אנחנו דורשות את השיוויון האזרחי והחברתי, יחד עם ציון הייחוד שלנו. לרצות להיות "כמו גברים" נתפס היום כפוגע ומבייש. ובצדק. זהו סירוס של המהות הייחודית שלי. וזוהי תפיסה כאילו הגבר הוא הסטנדרט, ואל סטנדרט זה אנחנו צריכות לשאוף..... פחחחחחח.
לכן שימי לב שכאשר מדברים למשל על ניהול בידי אשה, הפמיניזם מדגיש, לטובה, את האופן הנשי המיוחד של הניהול, ודורש שהאופן הזה יהיה חלק בלתי נפרד מן הניהול החברתי הכללי.

 

[רעות1102]

שונה (באיפיוניו) אבל שווה (בערכו)

 

[פנתרית סגולה]

ותרשי לי לנסח: שונים (באיפיוניהם) אבל שווים

(בערכם).
ולהוסיף שמבחינה ביולוגית אין שיוויון: האשה היא יותר מהגבר. (האשה היא יוצרת החיים העיקרית. הגבר הוא העזר-כנגד המובהק).

עלי להודות שהייתי רוצה לחיות בשבט מטריארכלי. למשל בצפון סין יש שבט כזה, והתרבות בו מוצאת חן בעיניי. אם אני מבינה נכון, שם אין תחרות ומלחמות בין המינים. כל אחד יודע את מקומו: האשה וילדיה הם המשפחה, האבהות אינה מוכרת, לאשה יש מאהבים כרצונה, הרכוש עובר מהאשה לבנותיה. הגבר תפקידו לעזור לאחותו.

 

[רעות1102]

הרביה אצל בני אדם היא רביה מינית. לצאצא יש

שני הורים: זכר ונקבה. ללא מפגש עם הזרע, ביצית לא תיהפך לעובר. כך שאני לא מסכימה שהאישה מבחינת הרביה היא יותר או פחות מהגבר.
עם זאת, דווקא בחברה שובניסטית כשלנו בה יש עדיין חלוקה לתפקידי מין בתוך המשפחה, האישה היא המחברתת הראשית של הילדים, במשפחה, לאחר מכן במערכת החינוך הפורמלית במהלך 12 שנות לימוד. מבחינה זו האישה מעצבת את פני החברה העתידית. זה כוח אדיר.

ולגבי אותו שבט אותו את מזכירה, הוא משמש גם עבורי דוגמא לדפוס רצוי למשפחה יציבה לגידול ילדים, שאין בה את השבריריות והזמניות של הקשר הרומנטי בין גבר לאישה.

להלן לינק: http://www.nrg.co.il/online/55/ART1/910/669.html