השפה הבינלאומית

משפט נחמד

שכולל את התנועות השונות באנגלית (אמנם רק 12 בגרסא זו). שימו לב שהתנועות נפתחות בהדרגה מהכהה את הבהיר. who knows ought of art must learn and then take his ease
 

גנגי

New member
אין דבר כזה "בקצרה".

זה דבר שלומדים שנה שלמה, לפחות, ומי שמתמקצע באמת בזה- אולי כל החיים. זה מורכב וצריך להאזין היטב-היטב, כי זה לא משהו שכותבים, אלא זה רישום של מה ששומעים, במדויק. אותה מילה יכולה להירשם במליוני אופנים שונים, כי מיליוני אנשים שונים עשויים לומר אותה. אה, וזה ארוך ביותר, תעתיק פונטי כולל את כ-ל האפשרויות הקיימות עלי אדמות לצלילים שונים ולווריאנטים שונים של צלילים שיוצאים מפה האדם. צא וחשוב עד כמה זה בלתי אפשרי לתת "תקציר" של זה.
 
ואם נסתפק בעברית

התקנית על פי אב"ש, שזה צריך לצאת בערך 20 עיצורים וחמש תנועות, אז אפשר בקצרה? אה, וגם אנגלית. עם מה עוד מתעסק התעתיק חוץ מתנועות עיצורים ומלעיל/מלרע? או שאולי אילו הם רק קצה הקרחון...
 

גנגי

New member
קצה הקרחון, נכון.

ואני שבה ומסבירה - אין קשר לעברית התקנית. אתה מדבר על תעתיק פונטי (אם הבנתי אותך נכון) וזה דבר סובייקטיבי לחלוטין, תלוי הדובר, ואין לו שום קשר עם תקניות או עם מה שכתוב. לכאורה אתה מכיר עשרים עיצורים וחמש תנועות בעברית - למעשה המצב יכולהיות של מאות עיצורים ועשרות תנועות. הצורה שבה אתה אומר "שלום" יכולה להיות שונה בתכלית (לא לדעת השומע הממוצע, אלא לדעת השומע המומחה ולדעת המכשירים המודדים) מזו שאני אומרת בה "שלום". שלושים אנשים יגידו שלושים דברים דומים, אך לא זהים, הן מבחינת הטעם, הן מבחינת ההנגנה, הן מבחינת הַמּשך, הן מבחינת החדות והן מבחינת אופן הגיית העיצורים והתנועות. והכול מדיד, אגב, בכלים אובייקטיביים לחלוטין, שהספקטרוגרף הוא אחד מהם.
 

lexigali

New member
נכון, ובכל-זאת:

קיים ה-IPA, שמנסה לכלול את העיצורים והתנועות של השפות המוכרות.
 

גנגי

New member
IPA זו מערכת סימנים

שכדי לדעת להתשמש בה צריך לדעת המון. והיא מכסה רק את העיצורים והתנועות, וגם שם היא טובה רק כשיודעים אינסוף של סימונים "ביניימים", ואינה מספקת אבחנה טונימית והנגנה, אלא במשורה. יש המון דברים שצריך להוסיף מ"ידע אישי". הרעיון של IPA דגול, אבל רק אנשי מקצוע יכולים לעשות בה שימוש נכון.
 
בכולופן אני בטוח שיש

סאב-סטים לשימוש במילונים כמו עברית-אנגלית ושיחונים, שגם הדיוטות מסוגלים להשתמש בהם. משהו קומפקטי ופונקציונאלי כדוגמת התעתיק העברי לשפה הערבית. זה די הכרחי, במיוחד כשמישהו רוצה ללמוד שפה שבה הקשר בין הכתוב לנקרא אינו טריוויאלי (אנגלית, צרפתית, פורטוגזית) או שפה מרובת אותיות.
 

גנגי

New member
יש, נכון.

ובמילונים טובים ניתן למצוא כאלה סימנים. הם באמת עוזרים לדעת איך לבטא מילה, אם כי לא ניתן ללמוד מהם כמו שלומדים משמיעה, אבל לפחות הם נותנים את הכיוון הכללי.
 

אטיוד5

Active member
אגב ...

לא מעט סטארטאפים הוקמו על מנת לנצל את השונות שבין דוברים. אפליקציה אחת מיידית - זיהוי דובר בכניסה למקום מאובטח.
 
וראה כל סרטי משימה אפשרית

ומכשירי הקלטה דיגיטליים. (אם המשימה היתה בלתי אפשרית, לא היו מצליחים)
 

lexigali

New member
חוץ מעיצורים, תנועות והטעמה רגילה,

בתעתיק יכולים להיות מסומנים גם דברים כמו: (V) טעם ראשי ומשני (במילים בנות יותר משתי הברות) (V) נישוף (aspiration) (V) אינטונציה (V) אורך הברות (V) קוליות (לעומת היעדק קוליות) (V) סימון לעיצור דנטלי (שיני) שנהגה באופן נזאלי (אפי), סימון לעיצור לביאלי (שפתי) שנהגה באופן דנטאלי (שיני), וכן הלאה. ועוד ועוד! לסימונים הללו קוראים: suprasegmentals (אלה שמתייחסים למילה כולה, כגון הטעמה או אורך הברה) diacritics (אלה שמתייחסים לעיצור או לתנועה עצמה) בדוגמאות שלעיל ערבבתי בין הסוגים. הכל תוכל למצוא כאן.
 

lexigali

New member
אנסה שוב, הפעם בלי לארור את המכונה:

בתעתיק יכולים להיות מסומנים גם דברים כמו:
טעם ראשי ומשני (במילים בנות יותר משתי הברות)
נישוף (aspiration)
אינטונציה
אורך הברות
קוליות (לעומת היעדק קוליות)
סימון לעיצור דנטלי (שיני) שנהגה באופן נזאלי (אפי), סימון לעיצור לביאלי (שפתי) שנהגה באופן דנטאלי (שיני), וכן הלאה. ועוד ועוד! לסימונים הללו קוראים: suprasegmentals (אלה שמתייחסים למילה כולה, כגון הטעמה או אורך הברה) diacritics (אלה שמתייחסים לעיצור או לתנועה עצמה) בדוגמאות שלעיל ערבבתי בין הסוגים. הכל תוכל למצוא כאן.
 

lexigali

New member
לא.

"ניקוד" באנגלית: vocalization. אם כי, כמעט תמיד, יהיה צורך להרחיב ולהנהיר את המונח באנגלית, כי המילה vocalization לבדה לא תספיק (בשל היעדר התופעה בתרבות דוברת האנגלית). סימני ההבחן (diacritics) היחידים שאני יכולה לחשוב עליהם שכולנו מכירים בעברית:
הנקודה המבחינת את "שֹין" מ"שין" רגילה
דגשים באותיות בגד כפת (או יותר נכון ב,כ,פ), וכן קו מעל אותן אותיות לסימון הגיה רפה
הגרש שמעל האותיות ג' ו-צ' לציון הגיה שונה
 
יש חברת תכנה קטנה ברדמונד וושינגטון

לא הרבה מכירים - קוראים אותה מיקרוסופט. אולי נתקלת פעם במוצר שלהם? וורד? אולי לא. לא עקרוני. יש למוצר הזה גם תמיכה בעברית. בין השאר ניתן להוסיף ניקוד במסמכים כתובים עברית. בעזרה האנגלית (כמו גם בtools->options->complex script) נקראים התוים הללו... אני לא טוען שמיקרוסופט מושלמים, להיפך. אני פשוט נדהם מחדש מתמימותי (גם לאחר שנים) לקבל את מה שהם כותבים כעובדה בלי בדיקה מעמיקה. ותודה שהסברת
 

lexigali

New member
רגע, רגע:

אאני לא לגמרי פוסלת את השימוש ב-diacritics במקרה הזה. הם השתמשו שם במילה diacritics כדי לתאר את סימני הניקוד עצמם. Vocalization מסבירה למעשה את הרעיון של הניקוד, ואילו diacritics הם הסימנים החיצוניים (סימן גראפי המסמל שינוי בהיגוי או במשמעות). התרגום ה"רשמי" של "ניקוד" הוא vocalization. אם אני הייתי צריכה לתרגם, ייתכן שהייתי אומרת משהו כמו: Vocalization by means of diacritics. כך שיש פה איזשהו שילוב של הדברים, ובמקרים מסוימים יהיה נכון להשתמש במונח אחד ולא באחר, ולהפך. אולי הייתי נמהרת ונחרצת מדי בתשובתי הקדומת.
 

lexigali

New member
רגע, רגע:

אני לא לגמרי פוסלת את השימוש ב-diacritics במקרה הזה. הם השתמשו שם במילה diacritics כדי לתאר את סימני הניקוד עצמם. Vocalization מסבירה למעשה את הרעיון של הניקוד, ואילו diacritics הם הסימנים החיצוניים (סימן גראפי המסמל שינוי בהיגוי או במשמעות). התרגום ה"רשמי" של "ניקוד" הוא vocalization. אם אני הייתי צריכה לתרגם, ייתכן שהייתי אומרת משהו כמו: Vocalization by means of diacritics. כך שיש פה איזשהו שילוב של הדברים, ובמקרים מסוימים יהיה נכון להשתמש במונח אחד ולא באחר, ולהפך. אולי הייתי נמהרת ונחרצת מדי בתשובתי הקדומת.
 
דיאקריטיס

מה שאני מבין מכאן זה ש IPO משתמש בדיאקריטיס בשביל להוסיף "גוונים" לתנועות ועיצורים. אגב יש דוגמא בראש הדף איך כותבים פונטית את The INTERNATIONAL PHONETIC ASSOCIATION מעניין מה התפקיד של הצ'ופצ'יקים הקטנים (למשל לפני ה e במילה האחרונה) וגם מעניין לאן נעלמה ה R במילה השנייה.
 
למעלה