השערה נכונה או לא ?

avner 18

New member
השערה נכונה או לא ?

בראשית פרק ב': "וישם שם את האדם אשר יצר" "ויקח ה' אלקים את האדם וינחהו בגן עדן" * כלומר, עתיד של "וישם" זה "ויקח". מי לוקח? ה' לוקח. בבראשית פרק ה' כתוב: "ויתהלך חנוך את ה' ואיננו כי לקח אותו ה'" * ה' לקח את חנוך לפני זמנו על מנת שלא יחטא כלומר, ה' לקחו כאשר חנוך הגיע לתיקונו. ובאשר לקין כתוב: "וישם ה' לקין אות לבלתי הכות- אותו כל-מצאו" אפשר להניח ממה שכתוב בפסוקים הנ"ל, שעתיד "וישם" באשר לקין הוא, ש- ה' יקח אותו ולא אף אחד אחר (כגון: כתוצאה מרצח, הריגה וכד'). ולמרות שקין רצח את אחיו, הוא התייסר בחייו כ"ש: "כי תעבוד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ", והגיע לתיקונו (אולי). כ"ש: "וישם ה' לקין אות", ועתיד של "וישם" הוא "ויקח" (כ"ש לגבי האדם בגן עדן) וכן ה' לוקח את אותם אנשים שהגיעו לתיקונם כ"ש לגבי חנוך: "ויתהלך חנוך את ה' ואיננו כי לקח אותו ה'". כמו כן, השם "קין" = אותיות "נקי". וזה רומז שקין התייסר וניקה את עצמו מן העבירה החמורה שעשה לאחיו הבל. (זווית ראיה נוספת על קין) האם ניתן להסיק מסקנה כזאת באשר לקין ?
 

gdisrael

New member
קין ...

שבעתיים יקם קים... "יקם" - י : יתרו . ק - קרח. מ - מצרי. אלו הגילגולים של קין. ובאחרית הימים, כאשר תהיה תחיית המתים, וקרח יצא מהאדמה, ויהיה לצדיק, אז קין ימלא את תיקונו השלם !
 

avner 18

New member
שאלה

יש לי שאלה כללית בנוגע לפירושים לתורה: האם הפירוש לפס' חייב להיות נכון ואמיתי או לאו? הרי שיש כל כך הרבה ביאורים לגבי פס' אחד. אם כך מהו הפירוש הנכון או שכולם מתקבלים בברכה?
 

gdisrael

New member
../images/Emo45.gif כמובן שלא כל אחד שבא ומפרש זה

נכון ! אני מסתמך על רבנים גדולים, וגדולי הדור שהיו בעל רוח הקודש, וחכמינו זכורם לברכה, שהיו מערב לרוח הקודש !
 

mgb

New member
חידושי תורה

בס"ד מועדים לשמחה! רבי חיים מוולוז'ין אמר שכל ימיו התפלל לחדש חידוש אחד מהגמרא.. כלומר, לחדש דבר מקורי, זהו לא דבר קל אבל מאידך אנו יודעים שלכל יהודי יש את החלק המיוחד לו בתורה ואם על דברים גשמיים נאמר" ואין אדם נוגע במוכן לחברו כמלוא הנימה קו"ח בעניינים רוחניים. ולא פעם אנו רואים בדברי האחרונים ביטויים על חידושי התורה שלהם "ומקום הניחו לי מהשמיים להתגדר.." כאילו תמה אותו רב מחדש, איך יתכן שעברו מאות שנים ולאף אחד מגדולי ישראל שהיו לפניו לא עלה על רעיונו לחדש את החידוש הזה..אלא, שכיוון שהחידוש הזה שייך לי, סימן ש"סביב החידוש גדרו גר" כביכול לשמור אותו שאף אחד לא יחדש אותו לפני.. ואם כבר עוסקים אנו בחידושים אומר דבר אחד או שניים, ברשותך: מחלוקת בגמ' לגבי איסור לימוד תורה לנכרי מהו הטעם. אולי ראשית בוא נראה את הגמ' סנהדרין(נ"ט ע"א): "ואמר ר' יוחנן <עובד כוכבים> {גוי} שעוסק בתורה חייב מיתה שנאמר (דברים לג): " תורה צוה לנו משה מורשה.." לנו מורשה ולא להם. וליחשבה גבי שבע מצות? מ"ד מורשה מיגזל קא גזיל לה מאן דאמר מאורסה דינו כנערה המאורסה דבסקילה.." [עד כאן הגמ'] כלומר ישנם שני דעות על מה עובר נכרי הלומד תורה: יש שאומר על איסור גזל ויש שאומר על איסור "נערה המאורסה". על איסור גזל שמעתי לפרש כך.. סתם יש להבין שגדר גזילה בד"כ הוא שיש דבר מסויים או חפץ ממשי או רוחני אפילו ששייך לאחד, והשני מונע ממנו את אפשרות השימוש בכך שלוקח אותו ממנו. ואם ננסה להבין את גזל דברי התורה שעובר נכרי בכך שלומד תורה, מה נמנע מישראל? האם אינם יכולים ללמוד תורה בשל-כך? ולמה זה נקרא שהנכרי גזל מאיתנו? אכן, בראשונים ישנם מספר דעות על איזה חלק מהתורה אסור לנכרי ללמוד. יש אומרים דווקא "תורה שבכתב" ויש אומריפ דווקא "נ"ך" אבל חמישה חומשי תורה מותרים. ואפ כן, ניתן להבין את איסור הגזל עם נפרש שהכוונה שאסור לנכרי ללמוד תושב"ע ונסביר מדוע על פי מעשה מפורסם שהיה: לרבי יוסף קארו זי"ע, מחבר השו"ע ופירוש "בית יוסף" על "ארבעה טורים" לרבנו יעקב, היה מגיד - כעין "מלאך פרטי" המלמד אותו תורה ומדריך אותו בעבודת ה' במוסר והנהגות. פעם, התעכב מרן להבין קושיא קשה זמן רב. ולאחר עמל רק במשך מספר ימים עלה בידו לתרץ את הקושיא וכמובן שמח על כך מאוד.. מס' ימים לאחר מכן נכנס לבית המדרש, ושמע שניים הלומדים בחברותא עוסקים בנושא שהתקשה בו לא מכבר, כאשר האחד שואל את הקושיא שהוא עצמו התקשה ואילו חברו לאחר דקות מספר מתרץ לו את הקושיא.. כמובן נחלשה דעתו של מרן, איך יתכן שההוא מייד תירץ ואילו עליו היה לעמול קשות להבין, כלום חסרה לו הזכות לכך?! תמה.. כשניפגש עם ה"מגיד" שלו תינה את צערו על אשר התרחש עם חידושו אבל המגיד ניחם אותו תוך שהוא מסביר לו כך: בשמיים נמצאים חידושים השייכים לכל אחד ואחד.. ועד שאותו יהודי לא "מוריד" את החידוש השייך לו, אף אחד לא יכול לדעת אותו ולא להוריד אותו. אבל מרגע שירד החידוש לעולם הזה, כל אחד כבר יכול להבין ולדעת אותו. אם לא היית עמל על החידוש שלך, ממשיך המגיד להסביר, אותו אברך לא היה יכול לתרץ.. ממילא יכולתו להבין ולתרץ באה אחרי שאתה עמלת עליו ועבורו כבר זו היתה מלאכה קלה יותר. כעת נבין את מה ששאלנו מדוע הגוי עובר על גזל לפי הדעות שהאיסור הוא דווקא בתורה שבעל פה ולא בתורה שבכתב. כיוון שתורה שבכתב כבר ירדה מהשמיים במעמד הר סיני, התורה מפורסמת בכל העולם ואין מניעה שגויים ילמדו או יידעו אותה. אבל תורה שבעל פה, עדיין נמצאת בשמיים וכל חידוש שעלול נכרי לחדש היה בכך גזילה מיהודי שאותו חידוש שייך לו.. שמחת חג תשרה עליכם!!
 

הטייסת

New member
אהבתי את ההסבר :)

במיוחד בגלל שהוא מראה כמה ה' רוצה הכל בשביל עמו, חג שמח לכולם ושבת שלום .האביב הגיע ברוך ה'.
 

gdisrael

New member
../images/Emo45.gif יפה .. מזכיר גם שכל יהודי

כנגד 600 אלף ריבוא אותיות שבתורה. מה שאומר שכל יהודי חלקו בתורה, כמובן דבר שמתבטא בסתרים ואף חידושים !
 
למעלה