השעה 8.44 השעה 8.44. הללו

[חונה לרגע]

למה יש לי רושם שהילדים של היום

חולים יותר משהיינו אנו בילדותנו? האמת, לא זוכרת שנעדרתי מהגן ומביה"ס בגלל הצטננויות ושאן מרעין בישין.. וגם לא היתה אנטיביוטיקה, זוכרת שבגיל 3 חליתי בדלקת כרום הצפק (פריטוניטיס) הרופאים חשבו בתחילה שזה טיפוס והכינו את הורי לרע מכל, ואז הגיע רופא צעיר, איבחן את המחלה, נתן פניצילין - והציל את חיי. וחוצמיזה - לא זוכרת שהוירוסים ביקרו אותנו לעיתים קרובות, פה נזלת, שם כאב ראש... אומרים שהוירוסים היום עמידים יותר ואולי מערכת החיסון של ילדינו חלשה יותר ? בריאות לכולנו. וערף טוף מ-Aני

 

[חונה לרגע]

ושאן=ושאר../images/Emo127.gif

 

[גל-עמית]

מחלות, לא עלינו......

נראה לי, שכמו בתחומים אחרים - לעתים יש לנו "זכרון קצר" - עם או בלי מרכאות..... ראשית לשעצמי - אני חליתי בילדותי בכל מחלות הילדים. אם אנסה להתמקד, אז הזכרון הראשון שלי היה בשנת 54, הייתי בן 4....והייתי ב"עוצר" בבית בגלל מגיפת הפוליו שהשתוללה אז בארץ, אח"כ, אמי הייתה לקראת כל חג מכינה אצ "ערכת המחלה"....ידענו, כל חג - אני מושבת. כך עברתי את כל מחלות הילדים, מהם חוששים עד היום, "הצלחתי" להיות מאושפז 3 שבועות ברמב"ם עקב דלקת קרום המוח כסיבוך של חזרת...מחלה שהפכה למגיפה אצלנו באזור (שנת 59)...עד כאן "תולדות" המחלה שלי...

לעניין אז ועכשיו, איני רופא ולא חוקר מחלות אולם לעניות דעתי הצנועה - יש כמה סיבות לשוני בסוגי המחלות ותחיפותן. אז הסיבוכים ממחלות היו קריטיים יותר כי לא היו חיסונים, לעומת זאת, הרכבי המזון היו טבעיים יותר, צורת החיים הייתה פשוטה יותר ולא "טכנולוגית" כמו היום, היום מחסנים נגד הכל, ומוקדם ולכן בגיל מתקדם יותר יש כל מיני תופעות אחרות והנדבקים מגיבים קשה יותר. נראטה לי שהתרופות היום - "חכמות" יותר ובעזרתן תקופת המחלה, קצרה יותר. אני זוכר, שהאנטיביוטיקה שאני שתיתי הייתה: "שמן דג".....כולם "לקחו" את זה עם פלח תפוז וכד´...אני שתיתי זאת כך..."חלק"..באחת הפעמים כשאחותי ראתה זאת - היא פשוט התעלפה.... מה אגיד לך - שהכל יעבור ממול....

 

[גל-עמית]

תיקון טעות.....

מגיפת הפוליו הייתה בשנת 1952.......ולא כפי שכתבתי למעלה....

 

[magy]

רציתי לתקן אותך

חשבתי שאתה לא זוכר בן כמה אתה.......

 

[עיניים]

מצעד הפרוטות,,,,,,,,,

אכן, ב-51/52 פרצה מגיפת הפוליו בארץ, ילדים רבים נתקפו בוירוס הנורא ההוא. בחלקם - התאוששו ויצאו ללא פגע. בחלקם - נותרו משותקים בדרך כלל בחלק הגוף התחתון. מראה די נפוץ בתקופה ההיא היו הילדים עם ה"ברזלים" ברגליים, שהוסעו על כסאות גלגלים, או שהילכו בעזרת קביים. "מצעד הפרוטות", שמקורו בארה"ב, הפך גם בארץ למצעד מוכר לכל ילד. שלטי השולחן עם האיור של ילדה ו/או ילד על קביים - קישטו כמעט כל שולחן כתיבה במקומות הציבוריים, לידם העמידו קופת פח עגולה לתרומות.

 

[גל-עמית]

בין שאר חברי לכיתה ב"יסודי"...

היו שניים (בן ובת) שנפגעו מפוליו...(לימים הכרתי עוד חבר שבבגרותו, נדבק בפוליו...) הבן - סיים בהצטיינות את לימודי האוירונאוטיקה בטכניון, עבד ברפא"ל והיה מראשוני היזמים להקמת גוש שגב.

 

[פנטזיה נשית]

ולי היתה דלקת קרום המוח

הייי ממש קטנה קטנטנה פיצית ואושפזתי בתל השומר ובחדר איתי היה ילד חרדי - נח ולאבא שלו הייה קפוטה ושטריימל ובלילה כשהתעוררתי לבדי ועם הצללים שהגיעו מהמסדרון ראיתי את הפרווה וכל כך נבהלתי לא ידעתי איזו חיה באה לאכול אותי

 

[גל-עמית]

נשמממממה......לזחול כדי ללחוש...

דברי אהבה.....כמה רומנטי..... שום מכות....אני האחרון שאנסה להפעיל כח מכל סוג שהוא...... כפי שכתבתי מיום בקיעתו של פורום זה...איני כותב ומשתתף הרבה......קוצר זמן פנוי, מה לעשות...אבל משתדל לעקוב....לא להפסיד....להיות מעודכן... ובד"כ - לא מגיב....רק קורא....וכשאני מתעצבן - אני מתעצבן.....וכשכך - אני מגיב..... זה הכל, אני משוכנע שכיף יותר לתת "ביס" בתאנה טריה (כשיש..) או מיובשת..או למזמז שקד (כמילות שיר הגשששים)....להריח (והיום בנשימה עמוקה משהו...) פרח.....צמח....ברוש...אנא עארף....

 

[פנטזיה נשית]

אתה? מכות? לאאאאא ממש לא אתה

אתה דווקא עדין להפליא

ואני ככל שחולה יותר הופכת רומנטית יותר. ואצל בעלי זה סבוב שני אצלי ואצל הילדים ראשון אבל הגענו לגבהי חום נוראיים

 

[גל-עמית]

"גבהי חום" - זה לא רע לכשעצמו...

אך לא בנסיבות הללו....כמובן... חוץ ממשכחי חום, הרבה שתייה והזעה מרובה - רק מועילה..... כמו כן, אמבט טוב וסמיך חם ומלא אדים..... ככתוב...... החלמה מהירה לכולכם....

 

[פנטזיה נשית]

תודה

גם אני מעדיפה גבהים אחרים לא נראה לי שזה יהיה היום

כזאת מטושטשת לא הייתי כבר מזמןןןןןן

 

[זהבוש]

ברוך מרפא חולים, פנטזיוש../images/Emo140.gif../images/Emo140.gif

את חייבת להבריא, ובכלל כולם צריכים להיות בריאים, אני מגיעה, ואני מקווה לפגוש את כולכם בריאים ושלמים, מדובר סוף שבוע הבא, כלומר בסביבות ה7 לחודש, אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון.

 

[חונה לרגע]

זהבוש - כמה זמן תשהי בארץ?../images/Emo104.gif

חשוב לי שלא תקבעו בין התאריכים 10- עד 18 לפברואר. נורא רוצה לפגוש אותך, אז אנא תכנני בהתאם. ערב טוףףףף

 

[זהבוש]

אני מקוה לשהות כשבועיים../images/Emo140.gif../images/Emo140.gif

חונצוש את נוסעת בתאריך הנ"ל

אני מניחה שאני מגיעה ב4 או 6 תלוי בתאריכי הטיסות כי אין לנו כרגע אל-על, ואנחנו תלויים באייר אתיופיה, אני אדע בתוך יומיים, כך שאוכל לעדכנך, ועשה הכל לפוגשך בכל מקרה,

 

[פנטזיה נשית]

נפלא זהבוש

חשבתי שבסוף החודש הטלפונים מהפעם הקודמת בתוקף? עדיין הם רשומים לי ליד המחשב